אַלְמוֹנִי
לְעִתִּים אַלְמוֹנִי בִּזְכוּת מַעֲשֶׂהוֹ נִשְׁאַר קַיָּם
לְעִתִּים יֵשׁ וְאָדָם מְפֻרְסַם בָּא לָעוֹלָם וְנֶעֱלַם כִּי מַעֲשָׂיו יְהָלְלוּהוּ וּפֶרוֹת עֲמָלוֹ יְשֶׁבְּחוּהוּ
כְּפִינְחַס שֶׁקִנֵּא לַשַּׁם וְהּוא נִשְׂכַּר עַל מַעֲשֶׂהוּ
הַיִּחוּס לֹא פָּגַם לִפְעוֹל כְּשֶׁהַלֶּב פָּעַם
וּבִעֵר אָת הָרַע מִקֶּרֶב הָעַם
לֹא הֶחָזוּת וְלֹא הַזֶּהוּת כִּי אִם רַק הַפַּשְׁטוּת
הַנֶּאֱמָנוּת לֵאלֹהִים וְלָעַם וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא עֵדוּת
שֶׁלֹא הָיָה אָדִישׁ לַפֶּשַׁע וּלְעוֹשֵׂי עַוְלָה וָרֶשַׁע
כִּי בֵּין אֲדִישׁוּת לְבֵין הֱיוֹת תּוֹרֵם לַפֶּשׁע פֶּסַע
בְּרַם גַּם אֵין לָקַחַת חוֹק לַיָּדַיִם וְלִפְעוֹל
הַזִּלְזוּל בָּחוֹק כִּפְרִיקַת עוֹל
מעשה להכעיס ולהתריס
נשארנו בסוף פרשת בלק תחת מעטה אנונימיות של עושי הפשע : והנה איש מבני ישראל ואישה מדינית חוטאים בזנות בפרהסיא לעיני כל, מעשה להכעיס ולהתריס כנגד משה ואהרן , אל מול העם.
ומשום מקום מופיע איש אלמוני פינחס שהוא נחשב בעיני העם נחות ששמו:
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן,(כ"ה/י"א) , המוכר בכינוי "בן פוטי" שהיו השבטים מבזים אותו בכנותם אותו "בן פוטי" בן לאם בת פוטיאל הוא יתרו , שהיה מפטם בעגלים את עצמו, קם אותו בן פוטי והרג נשיא שבט מישראל הוא זמרי בן סָלוּא משבט שמעון ששמו לא נזכר בבלק כאלמוני והוא נזכר הפעם בפרשת פינחס כידוען, גם המדינית לא נשארה אלמונית, היא כָּזְבִּי בַּת צוּר - נסיכה בת ראש אֻמּוֹת בית אב במדין.
(כ"ו/י"ד, ט"ו) איש זה נאמר על-ידי חז"ל ביצע גזר דינו של משה , הדבר לא נאמר במפורש, אבל אין הדעת סובלת ולא התורה מתירה שאדם יעשה דין לעצמו וימית אנשים אחרים ללא משפט. נאמר כי לפני שדקר למות את הישראלי ונמדינית בסוף פרשת בלק, בא הכתוב ללמדנו כי אין מוציאים להורג אלא על-פי דין. ונזכר פינחס במעשה הלכה. אמר למשה : מקובלני ממך (כלומר קבלתי -למדתי ממך, הבועל ארמית המקנאים לה' פוגעים בו-הורגים אותו , אמר לו (משה) קורא הָאִגֶּרֶת היא יהיה השליח, ולכן צֵא וַעֲשֶׂה בעצמך כפי שאמרת .(עיין רש"י) . מכאן בא רש"י ותקן את המחשבה שפינחס ביצע גזר דין. ולא עשה דין לעצמו.
תעלומת פִּינחס וקנאתו
פינחס לפי הכתוב הוא נכדו של אהרן בנו של אלעזר בן אהרן. הוא מופיע כשביט ושוב נעלם. וחז"ל משוים אותו לאליהו הנביא, על-אף היותו נכדו של אהרן הוא לא קבל כְּהֻנָּה. כי הכהנה ניתנה לאהרן ולבניו ולצאצאיהם, אלא שהוא קדם למתן הַכְּהֻנָּה לאהרן ולבניו ולצאצאיהם. הקב"ה רצה להיטיב עם פינחס וגילה שביעות רצון ממעשהו, כי הוא קנא את קנאתו של השם, בהרגו את איש ישראל ואת האישה המדינית, כי זנה איש ישראל אל המדינית לעיני כל, להכעיס. הדבר מתרחש כאשר בני ישראל ישבו
בשטים בארץ מואב והחלו לזנות אל בנות מואב. (בלק לה/א) לא רק זנו בני ישראל אל נשות מואב, אלא החלו לעבוד את אלילי מואב.(בלק כה/ב) זה העלה את חמתו של הקב"ה והביא מגפה על העם שבה מתו עשרים וארבעה אלף מבני ישראל . בא פינחס ושכך את חמתו של הקב"ה ובכך למעשה נראה עושה מעשה טוב ונכון, לטובת העם.
כבר אמרנו פעם שפינחס לא עשה דין לעצמו,. אלא הוא ביצע שליחות. אם לא כן לא היה הקב"ה משבח קנאתו ואף נותן צל"ש בנותנו לו, ברית שלום -ברית כהנת עולם (כה/יב,יג) שפינחס לא זכה לה למרות היותו נכדו של אהרן הכהן..חז"ל אינם שבעים רצון ממעשהו של פינחס כי שללו את הקנאה. יותר מזה חכמינו ז"ל אומרים לנו לסלק את הקנאה מהלב, כי היא גורמת ללשנאה ובגימטריה חיבור הקנאה (161) + נקמה (195) נותנת שנאה (356). (במסכת סנהדרין ב' ב') לכן חז"ל הצטרכו לתרץ מעשהו של פינחס כדי למצוא את החיוב במעשהו ואמרו כי: זכה כי קפצה בת קול ואמרה: והייתה לו ברית כהונת עולם. (סנהדרין ירושלמי ט' ז') . לא בכדי הפטרת השבוע (מלכים א' י"ח ) נסבה על אליהו הנביא שאף הוא קינא לשם והרג כל נביאי השקר. פינחס אחרי אירוע זה נעלם ולא נזכר שוב כמו אליהו הנביא שאף הוא נעלם. למרות היחס השלילי לקנאה, נמצא כי היא טבועה בסיפורי המקרא וזה מתחיל מרגע צאת האדם לאויר העולם, בבראשית, קין קנא באחיו הבל והרגו. בני יעקב קנאו באחיהם יוסף ובקשו להרגו, גם קרח קנא באהרן ובבניו ובצאצאיו. שאול קנא בדוד ובקש להרגו אם יש דבר חיובי בקנאה, זו שנאמר עליה:
"קנאת סופרים תרבה חכמה". או קנאת הרב בתלמידו קנאת האב בבנו . כל שצריך לכוון את הקנאה שטבועה באדם לאפיק חיובי.
חלוקת הארץ לנחלות והיחוס השושלתי
בפרשה זו מקבל משה מאת ה' איך לחלק את הארץ לעם ישראל לאחר שיכבוש את הארץ שנאמר:
לָרַב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו. איש לפי פּקדיו יתן נחלתו .(כו/נג,נד) . חלוקת הארץ תעשה בגורל ע"י יהושע. משה שם מחליפו להנהיג העם בכיבוש הארץ. הלא נגזר על משה שלא להיכנס לארץ שנאמר: כה אמר ה' להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כָּלֶב בן יפונה ויהושע בן נון (כו/מה) שלא נטלו חלק בקנונית המרגלים. אשר לחלוקת הארץ כל שבט מקבל נחלה, למעט שבט לוי, כ]י שבואר.
חלוקת הנחלות היא לדורות. ולכן לא ניתן היה להעביר נחלה משבט אחד למשנהו. כי לשבט לוי שממנו יצאו משה ואהרן ובניו לא נתנה נחלה. מכאן עולה פרשת בנות צלפחד שלא היה להם אח - יורש הנחלה. כדי שתשאר נחלת אביהם במסגרת השבט. חוק הירושה לפי המשפט העברי, הבכור מקבל כפלים מיתר אחיו הזכרים והנשים אינן יורשות כלל, זאת לעומת השריעה האיסלאמית לפיה הבת יורשת כמו הבן בקרקעות מירי (של הסולטאן או של המדינה, שנמסרו לשימוש וקנין התושבים על-ידי הרשות) ומקבלת הבת מחצית מהבן בנכסי מולק כגון מבנים.
היובל לפי התורה נועד להחזיר את הנחלות אל השבט ממנו עברו לאחרים. זה מביא אותנו אל פינחס והיחוס המשפחתי שלו. כאמור השבטים היו מכנים אותו בזלזול "בן פוטי" בן לאם בת פוטיאל הוא יתרו, שהיה מפטם בעגלים את עצמו. קם ונטל מנהיגות מבלי שֶׁהוּעַד על-ידי משה לכך. פינחס כמו גם רוב מנהיגי עמנו בעולמנו זה, בו גוריון,
גולדה מאיר ורבים וטובים אחרים ובגין ורבין שכולם צמחו מקרב העם עשו כמנהיגים גדולות ונצורות בחייהם. לא בכדי הובא מאמרו של אותו מוסלמי כנספח לפרשת בלק שם המאמר:.
מה הסיבה לעליונות היהודים על המוסלמים (ואפשר לאמר על עמים אחרים), בפרשה זו מובאת תשובתו לשאלתו כנספח המשלים את החלק הראשון של המאמר.
מעמד הנשים בתורה וזכויותיהן
נוהגים לחשוב שהתורה מקפחת את הנשים, ואיננה מתיחסת לאישה כלל. אם נשוה את יחס התורה ליחס תורות הגויים בתקופה שבה מדובר לא נמצא אצלם זכר לנשים , ולצערנו אנו רואים את יחס הביטול המוחלט של האיסלאם לנשים והתעלמות מוחלטת מקיומן. לכן התורה הגדילה עשות יחסית בדברנו על אותה תקופה, שבה התורה, שבחה את המילדות שהפרו צו פרעה והחיו את הזכרים, את מרים אחות משה במעמד של נביאה ואת צפורה אשת משה שֶׁמָּלָה את ילדיה על דעתה. ובהמשך בתנ"ך מופיעה יעל אשת חבר הקני ואת דבורה הנביאה ואת חנה ואת נעמי ואת רות המואביה גם סיפורו של צאצא הגרים רבי עקיבא בכנותו את אשתו בת
כלבא שָׂבוּעַ כתורתו הקדושה. ובדבר התורה על פינחס שם יש רמז לאמו כאשר היו שמכנים בן פוטי כלומר בן לאם בת פוטיאל הוא יתרו.
התבונה והחכמה אינם נחלת הגברים בלבד. או נחלת העשירים והאצילים והנסיכים בלבד. יש למדוד את האדם והיחס אליו לפי מעשיו. והשיא בפרשת בנות צלפחד שמופיעה פעמים כפינחס ובמסעי. אנו קוראים על עמידתן זכותן ונושא זה חוזר ועולה בפרשת מסעי. בנות צלפחד לימדו אותנו פרק חשוב איך עומדים על זכותן לקבל נחלת אביהן שמת ולא השאיר בן לרשת נחלתו , חמש בנותיו פנו אל משה ואמרו לו:
למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו ( כז/ד) הקב"ה הצדיק דרישתן וצוה את משה:
נָתֹן תתן להם אֲחֻזַּת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת נחלת אביהן להלן. (כז/ז) עמידת בנות צלפחד על זכותן הביאה לשינוי חוק הירושה בישראל, והדבר קיבל ביטוי בסוף פרשת מסעי. ותופעת פינחס וכל המשתמע מנטילת אחריות ומנהיגות של עם ישראל בגויים. והמסקנה היא:
קְנֶה חָכְמָה וָדַעַת וְהֳיֵה חָכָם וּבַר דַּעַת
כִּי בַּחָכְמָה נִבְנָה עוֹלָם זוֹ אֱמֶת נוֹדַעַת
בְּרַם לִמּוּד בְּלֹא ֲעִׂשָּיה זֶה חֹסֶר תּוּשִׁיָּה
עֲשִׂיָּה בְּלִי דַּעַת יוֹרֶדֶת לִתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה
קִנְאַת קַיִן בְּהֶבֶל הוֹלִידָה הָרֶצַח בְּתֶבֶל
מוֹתִירָה יְתוֹמִים וְאֶת הַנָּשִׁים תְּשַׁכֵּל
תֵּן לַדַּיָּן לָדוּן וְלִגְזוֹר וְאַל תִּתְחַזֶּה כְּגִבּוֹר
כִּי יֵשׁ דִין וְיֵשׁ דַּיָּן וְהוּא חֶשְׁבּוֹן יִסְגּוֹר
בַּל נֵהֵא כְּאוֹיְבֶינוּ מְהָלְלִים וְּמְשַּׁבְּחִים
שׁוּהֲדַאאְ- שֶּׁבְּשֵׁם הָאֱלֹהִים רוֹצְחִים (המתים על קידוש השם)
חַפִּים מִפֶּשַׁע רַק אֵינָם מִן הַמַּאֲמִינִים (כינוי למוסלמים)
מַכִּים וּבוֹכִים וּכְמֻכִּים הֶם מִתְלוֹנְנִים (פתגם ערבי: דרבני ובכא ובקני ושתכא)
השלמת המאמר על עליונות היהודים על המוסלמים (כמעט תרגום חופשי מערבית ע"י א. הללי) זה המשך למה שפורסם מתורגם בפרשת בלק מה ששם את עם ישראל בראש אומות העולם כמעט בכל תחום שבבסיסו יש חשיבה ,למוד מדע ידע ודעת. (יתכן כי הכותב רואה במשנה ובתלמוד מקור הידע והדעת) ששמו להם זאת היהודים כבסיס לקיום העם בכל אתר ואתר שם הוא נמצא.(זאת הנחה שלי)
מדובר כאן בסיכום דברים שכתב המחבר כתשובה לשאלה ששם אותה בראש מאמרו והיא כותב כך:
"הרי לכם עובדות או אמיתות אחרות", אשר אני מניח כי תמצאו בהם תשובה לשאלה הנשאלת: מדוע עולים היהודים עלינו המוסלמים . והוא מתחיל לציין את כמות האוניברסיטאות בעולם (כונתו ליוקרתיות ולא למכונים ולאוניברסיטאות שקיומם איננו להקנות דעת) שהלומד בהן רוכש דעת. והוא אומר כך:
בעולם המוסלמי (זוכרים יש מיליארד וחצי מוסלמים) יש 500 אוניברסיטאות, בעוד שבארצות הברית (שיש קרוב לשלוש מאות מיליון אוכלוסיה) יש 5758 אוניברסיטאות , ובהודו יש 8407 . בעוד אין ולו אוניברסיטה אחת מוסלמית יוקרתית מתוך ה-500 היוקרתיות שבעולם, לעומת זאת ישראל (ביחס לאוכלוסיתה) יש 6 אוניברסיטאות שכולן ברשימת האוניברסיטאות היוקרתיות .
בעוד אחוז הלומדים במדינות האחרות הוא 90% בעולם המוסלמי יש 40% ומונה עוד פערים רבים בין מדינות העולם לבין הארצות המוסלמיות , למשל: כאשר יש על כל מיליון מוסלמי 230 מלומדים ועל על כל מיליון אמריקני יש 5000 מלומדים. ומוסיף נתונים על הספרות ועל הספרים ועוד כהנה וכהנה.
והמסקנה (אשר מגיע אליה)
למדינות האסלמיות אין היכולת ליצירת הידע (ויתכן כי התכון למדע) למדינות האסלמיות אין היכולת להפצת הידע (או המדע) ואפילו אם היה זה מיובא למדינות האסלמיות אין היכולת לעשות או לישם את הכלים וְהַתְקָנִים (המאפשרים הקנית הידע)
הסיכום האמת ברורה ואינה מצריכה הוכחות או ראיות ולא סטטיסטיקות . (ומוסיף) אבל יש (תמיד) בינינו מי שסוטר את עצמו ומתכחש לדברים הברורים כשמש, כן היהודים הגיעו למה שהגיעו כי הם אמצו את העדפת הידע (או הכונה ללימוד) ועשו ממנו חוקה לילדיהם. השמות שנזכרו לעיל (של היהודים) לא נוצרו בין יום ולילה. הושלמה יצירתם של שמות אלה בדרך הישרה, למרות שנתקלו בקשיים רבים עד אשר הגיעו אל מה שהגיעו אליו. הם לא נולדו ובפיהם כפיות זהב.
כולנו יודעים סיפורו של איינשטיין ואת "כשלונו במטמטיקה" (כביכול) ואת אדיסון וגירושו מבית הספר (כי איננו מתאים ללימודים) וספוריהם של אחרים רבים . הבה נחדל מלרמות את עצמנו ונאמר כי היהודים משתלטים על העולם רק מפני שהם יהודים. או מפני שהמערב אוהב אותם. היהודים שלטו בעולם כתוצאה מלימוד המדע והתכנון וראיה עתידית. והביטוי המתאים לתאר זאת: "גאוניות".. היהודים קבעו מטרותיהם ושמו בראשם את העדפת הלמידה והדעת .
היכולת ליצר מדע ולגלותו ולהמצאתו. וגם מפני שהעדיפו לביאו לידיעת זולתם ולשמור על (זכות יוצרים) זכות קדימה להאיר את הדרך לעולם. הם אדוני העולם בכלכלה וברפואה ובתקנים ובעיתונות (בתקשורת) ,הזכרתי קודם לכן את"חִבַּת" המערב ליהודים (כביכול) , האם שמנו לב, שהטובים באנשי הקומדיה המערביים הם יהודים? אפילו בהומור הצטינו. והיכן אנחנו בכל אלה? . הנוח ביותר זה לקרוא שורותי אלה ולהטיל את האשם (האחריות) ולהוכיח (בלשון תוכחה) את "הממשלה" ואת "המנהיגים הערביים הנצלניים לדורותיהם" ואת "שנות הדיכוי" ואת "האימפריאליזם" ואת "הכיבוש". אבל בעשותך כן אתה מוסיף טיפה נוספת (חדשה) לאגן התגובות האסלמיות השליליות אשר בכך הביאו את עצמם למצב בוא אנחנו נמצאים כיום. הַנַּח לטרוניות ולשלילה ואת הטחת אשם בזולת, והתחל (לבחון) בעצמך. האם חשבת להפיץ את הידע ביום מן הימים? האם ידעת דבר שאינו יודע אותו זולתך? מדוע לא נשתף את הכלל במה שאנחנו יודעים? זה יהא צעד לקראת הַשְלָמוֹת הידע.
התמצית עולמנו הערבי והאיסלאמי אִבֵּד את היכולת ליצור את הידע והתודעה .. כי הוא איננו מפיק תועלת (מוחשית קרי רֶוַח לעצמו) מהידע שניתן לו כעת. (והרי מנתונים אלה ניתן ללמוד מעובדות אלו) בבריטניה מתפרסמים בשנה 2000 ספר חדש לכל מיליון אדם ובעולם הערבי והאיסלאמי 17 ספר חדש לכל מיליון אדם . כשלון העולם הערבי והאיסלאמי בהפצה, וביצירה ובהמצאה ובצמיחה ובפרסום כי: רק 1% מיצוא הפקיסטני (מדינה מוסלמית ענקית) נמצא בתחום הטכנולוגיה המידע והפיתוח. ורק 2 מאלף מיצוא סעודיה טכנולוגיות מפותחות ורקרק 3 מאלף מיצוא כווית וארצות המגרב ואל ג'זאייר טכנולוגיות מפותחות . אבל 68% מיצוא סינגפור טכנלוגיה מפותחת ו- 36% מיצוא ישראל טכנולוגיה מפותחת.
המסקנה והתוצאה מאבדים הערבים והמוסלמים את היכולת לשים את הידע כיעד וזה דבר שמדבר בעד עצמו ואנחנו לא שומעים ולא רוצים לשמוע..
אמר אחד מגדולי היהודים: היו שקטים (במשמעות "אל תדאגו") כי הערבים , אינם מחליטים ... ואם החליטו, אינם מבינים..ואם הבינו, אינם מְיַשְׂמִים.
את התשובה לשאלה מדוע היהודים עולים עלינו.
