אולי מתחשק לצקצק קצת בלשון לנוכח התגובות הנזעמות של ראשי רשויות אכיפת החוק על פיצוץ מכוניתו של עורך-הדין מפרקליטות מחוז תל אביב: איפה הייתם כאשר מכוניות תופת התפוצצו בלב אשקלון? כאשר עבריינים מחסלים זה את זה, אין לכם בעיה? כאשר עוברי אורח נקלעים לקו האש של הפושעים, אתם לא מתרגשים? אבל האמת היא, שהתגובות הללו מוצדקות בהחלט. מערכת החוק חייבת להגן על עצמה, כי כאשר היא מותקפת - ההתקפה היא על יסודותיה של המדינה הדמוקרטית. לא פחות מכך.
השאלה היא לאן יובילו דברי הגינוי של שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, השר לביטחון הפנים, פרקליט המדינה וכל האחרים. האם הם רק ידברו, או שמא יעשו את השינוי המתבקש. האם הם מבינים שלא מדובר במאמץ נקודתי אלא בצורך להחליף את כל התפישה. ובמשפט פשוט: האם הם מבינים שמדובר במלחמה.
כן, זו מלחמה לכל דבר, כי ארגוני הפשיעה הם ארגוני טרור לכל דבר. זה בא לידי ביטוי בשיטות שלהם, זה בא לידי ביטוי באדישות המוחלטת שלהם לחיי אדם, זה בא לידי ביטוי בזלזול התהומי שלהם בחוק ובאוכפיו. לכן, גם שיטות המאבק בהם צריכות להיגזר מאלו המופעלות בהצלחה רבה נגד ארגוני הטרור.
ניעור בכל דרגי המשטרה
זה אומר, בראש ובראשונה, לתת למשטרה את המשאבים הדרושים. יש אימרה אנגלית שאני אוהב: if you pay peanuts, you get monkies. אל תצפו לקבל שוטרים מבריקים תמורת כמה אלפי שקלים לחודש, אל תצפו שאנשים יסכנו את חייהם תמורת כמה אלפי שקלים לחודש, אל תצפו שעורכי דין ורואי חשבון טובים יישארו במשטרה תמורת כמה אלפי שקלים לחודש. כמו שצה"ל מתגמל את בחירי אנשיו, כך צריכה לעשות המשטרה. כמו שצה"ל מקבל את אמצעי הלחימה הטובים ביותר, כך צריכה לקבל המשטרה.
והכסף מניין? ראשית, מדובר בחיי אדם ולכן הנושא הזה צריך לקבל עדיפות עליונה, גם על חשבון קיצוץ במקומות אחרים. שנית, אין לי ספק שכמו בכל ארגון גדול - גם במשטרה יש מספיק שומנים שאפשר לשאוב. שלישית, טיפול שורש בפשיעה המאורגנת יביא לגבייה של מאות מיליונים שכיום מתגלגלים שם בשחור. רביעית, בחשבון ארוך טווח מדובר בהשקעה ולא בהוצאה, כי הבטחת הביטחון האישי היא תנאי ראשון במעלה לשגשוג כלכלי.
המשטרה גם חייבת ניעור בכל הדרגים. כמעט לא עובר שבוע בלי כתב אישום או הרשעה נגד שוטר, בעבירות שמתחילות מאלימות ומסתיימות באונס. כמעט לא עובר שבוע בלי פסק דין המוקיע מחדלי חקירה או המחייב את המשטרה לפצות אזרחים שנפגעו מרשלנותה. מדובר בארגון חולה, הזקוק לטלטלה עזה מרמת המפכ"ל ועד לרמת שוטר הסיור. מדובר בארגון שצריך רפורמה מקיפה, שתבוצע בידי אנשי ניהול מקצועיים. וזה גם מחייב להחליף את העומדים בראש המשטרה ולשקול האם לא צריך להביא, לפחות לחלק מן התפקידים, אנשים מבחוץ - מצה"ל ומהמגזר העסקי-ביטחוני.
הנה עוד רעיון שכבר העליתי מספר פעמים. קחו כמה אלפי חיילים בשירות חובה ותעבירו אותם למשטרה למשימות אבטחה בערים. צה"ל סובל מעודף בחיילים עורפיים, בעוד שבשביל לאבטח הפגנה לא צריך כושר קרבי. כך יתפנו השוטרים לתפקידם האמיתי: שיטור. כאשר רוצים שהמשטרה תעסוק גם, ואולי בעיקר, בביטחון - התוצאה המתבקשת היא פגיעה קשה במילוי משימותיה המקוריות.
הריסת בתים, לחץ פיזי מתון
מעבר להיבטים הארגוניים, צריך להפעיל אמצעים המשמשים ללוחמה בטרור, גם אם משמעות הדבר היא פגיעה בזכויות של ראשי הארגונים הללו. באיזון של זכויות האזרח, אני מעדיף פחות זכויות ויותר אזרחים. וזה אומר: הרבה יותר האזנות סתר, שימוש במעצרים מינהליים, הריסת בתים, לחץ פיזי מתון בחקירות, מניעת גישה לעורכי דין וכל השאר. בואו נכניס לנו שוב לראש: מדובר בטרור לכל דבר.
יש עוד אמצעים שאפשר להפעיל. צריך ללחוץ ללא הרף על ראשי ארגוני הפשיעה. הם צריכים לראות שעוקבים אחריהם 24/7. צריך לעצור מדי יום את מכוניותיהם לבדיקת רשיונות. צריך לזמן אותם שוב ושוב לחקירות במשרדי רשות המיסים (ותכף נדבר על ההיבט הזה). צריך לעכב אותם בכל מקרה בו יש חשד כלשהו, קלוש ככל שיהיה. בקיצור: צריך לשבש את שגרת חייהם ולהקשות עליהם ככל האפשר את ניהול פעילותם הפושעת.
כמובטח, כמה מילים על ההיבט הפיסקלי. עבירות מס אינן משהו טכני, ואל קפונה לא נכלא "רק" על עבירות מס. מדובר בעבירות שלצידן עונשי מאסר כבדים, ואשר עומדות גם להפוך לעבירות מקור לפי החוק לאיסור
הלבנת הון - מה שיחמיר עוד יותר את העונשים. המחוקק ובתי המשפט אומרים שוב ושוב בצורה חד-משמעית: מדובר בעבירות חמורות במיוחד. ראשי ארגוני הפשיעה יתקשו להסביר את מקורות הונם, ודי בכך כדי לכל הפחות להוציא להם שומות על-פי מיטב השפיטה; או שהם ישלמו או שייגררו לקרב משפטי. צריך ללכת על הקו הזה אפילו מתוך ידיעה שהמדינה תפסיד, כי בסופו של יום יקרו שני דברים: המדינה תתחיל לנצח, ובכירי הפושעים יהיו טרודים בניהול ההליכים הללו.
להגיע לגורמים המקיפים
גם בהיבט של הפרקליטות, צריך לתת למאבק בפשיעה המאורגנת את כל המשאבים הדרושים. התיקים הללו חייבים לקבל את העדיפות הראשונה, אפילו על חשבון תיקי שחיתות, כי כאמור מדובר פה בחיי אדם בטווח המיידי ובעצם קיומה של החברה הדמוקרטית בטווח הארוך. חוץ מזה, הפשע המאורגן משיק לשחיתות, כי כבר יש ניסיונות שלו לחדור לחיים הפוליטיים והציבוריים, בעיקר במישור המוניציפלי.
גם בתי המשפט חייבים לתרום את חלקם. כאשר מדובר בארגוני פשיעה, האצבע על ההדק חייבת להיות קלה יותר; אם החוק הנוכחי מקשה על כך, צריך לתקן אותו. וזה אומר לעשות הכל עם הרבה פחות הסתייגויות והתלבטויות: האזנות סתר, מעצרים, מאסרים. צריך לאפשר למשטרה להגיע ביתר קלות לגורמים המקיפים את העבריינים: עורכי דין, רואי חשבון, חשבונות בנקים.
העיקר הוא להבין שמדובר במשימה לאומית ראשונה במעלה, ולהפנים שמדובר במלחמה בטרור. ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת כיצד להתגייס למשימות לאומיות, ושהיא יודעת כיצד להילחם בטרור. כעת צריך להשתמש בכל הידע ובכל הניסיון כדי להדביר את הפשיעה המאורגנת, כי אחרת היא תדביר את חיינו כאזרחים שלווים ושומרי חוק במדינה דמוקרטית.
