|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסוף היה ידוע בצורת הנפילה הכלכלית הגדולה בשנת 2008 ובעובדה הפחות משמחת שעם תום שנת 2008 נעלמו לי 65% מהכסף המועט שהפקדתי ● הלכו לעבוד ולא חזרו ● הדקות הארוכות שביליתי מול מסכי המחשב במטרה לגלות לאן הלך הכסף, לא גילו לי לאן הוא הלך, רק שברור היה לי שכנראה הוא לא יחזור
|
|
צועדים בשביל הכסף [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לפני מספר חודשים נקלעתי לבית-כנסת בישוב הר אדר שבאזור ירושלים. זהו ישוב מבוסס המאגד בתוכו את אמידי העיר ירושלים וסביבותיה, שרצו לברוח מהעיר ההומה המתערבת ומתחרדת, ורצו עדיין להיות קרובים אל העיר שחוברה לה יחדיו. הופתעתי לגלות בכיסא שסמוך אליי, את השדרן שמעון פרנס עומד ומתפלל איתי או שבעצם, מה יש לי להיות מופתע? למה לא?
וכך, ברגעים הקצרים של אחרי התפילה, בזמן קיפול התפילין, כשאצלנו מתעדכנים ב-למי יש אזכרה, מי התחתן ומי חולה, החלו הפנסיונרים שבחבורה לקשקש. הראשון סיפר שהיה באירוע משפחתי ושם פגש במישהו שקשור לחברה, שלא ממש זכר את שמה, וזה סיפר לו שזה הזמן להשקיע. להשקיע במה שכולנו חלמנו להשקיע. במנייה כזו שרק מרוויחה ובגדול. שתיתן לנו תשואה של כמה ספרות ורצוי בשלוש ספרות, לפחות שלוש.
מדובר על חברה מסוימת שבברכת הרבי מלובוויטש, החלה בחיפושי אבנים יקרות באזור חיפה, ושתצא בימים הקרובים בגילויים מרעישים, ויותר מזה ברווחים מדהימים למי שישקיע בה. לסיכום, החליטו שני הפנסיונרים להשקיע מעט מכספם, משהו סביב ה-200 אלף שקלים במניה הזו, רק כדי להרוויח קצת ואז לצאת. לעשות סיבוב בלשון המשקיעים הקטנים. לעשות סיבוב משמעו לסגור לעצמם נופש נחמד על חשבון מישהו אחר שיקנה מהם את אותה מניה במחיר גבוה יותר. ככה זה בעולם המסחר. היצע וביקוש. השיטה מאוד פשוטה. תקנה בזול תמכור ביוקר. אף פעם לא להפך. שמעתי אותם ודי ריחמתי עליהם. אני כבר הייתי למוד ניסיון מחלומות כאלו.
|
|
על הצעות כאלו שמעתי לא מעט ולא מפנסיונרים, אלא מאנשים שעובדים בזה, וגם למדו, איך עושים כך שהכסף שלי ילך לעבוד במקומך. יש להם גם תעודות שמעידות על יכולתם להבין ולסחור בשוק ההון. יותר מזה. הם גם יודעים לעזור לאנשים אחרים להרוויח כמו שהם לא יודעים.
זה היה בסוף שנת 2007. מעט כסף שצברתי הפכו את חשבון החסכון שלי למשהו שנראה קצת יותר מקופת הקרן קיימת, שהייתה אצלי בגן כשהייתי קטן.
שמח וטוב לב התיישבתי מול היועצים, ואלו יעצו וייעצו, המוציא מצה, וכל היועץ על עמך בית ישראל. הראו לי גרפים, מספרים ואף נתנו לי את התחזית לזמן הקרוב. "עולה עולה" לנו, חשבתי לעצמי, זה לא רק שיר, אלא גם חשבון הבנק שלי. וכבר דמיינתי את עצמי בסופ"ש בנצרת עילית.
(ככה זה היום - לכל עיר יש את העילית שלה) קונה את המעיל עור שראיתי שם לפני כמה שנים ולא קניתי, כי לא היה לי איך. זה החלום של כל אדם שני, שמבין שמעבודה רגילה אי-אפשר לקנות בית בלי משכנתה חונקת. לנו לא מציעים ג'ובים כמו שמציעים לאחרים. אותנו, לא ימנה שר האוצר בגיל 31 עם סיום הלימודים ליועצת כלכלית, וזה לאחר חמש שנות ניסיון במשרד האוצר בתפקידים בכירים. בגיל 25 עוד חיפשתי עבודה.
יש שמשקיעים בנפט ויש שמשקיעים בהיי-טק וכולם מרוויחים - כך לפחות לפי הסיפורים. המניות אכן החלו לעלות, ואני מצאתי את עצמי יושב מדי יום, ולאחר-מכן מדי שעה, גוזר לעצמי עוד כמה שקלים של רווח ומשדרג לעצמי את המלון לאירוח כולל ארוחת צהריים. כמו אחד שקנה מאזדה ומגלה שפתאום לכולם יש מאזדה, כך שמעתי סביבי עוד ועוד סיפורים של אנשים שהרוויחו והמון בבורסה.
הסוף היה ידוע בצורת הנפילה הכלכלית הגדולה בשנת 2008 ובעובדה הפחות משמחת שעם תום שנת 2008 נעלמו לי 65% מהכסף המועט שהפקדתי. הלכו לעבוד ולא חזרו. הדקות הארוכות שביליתי מול מסכי המחשב במטרה לגלות לאן הלך הכסף, לא גילו לי לאן הוא הלך, רק שברור היה לי שכנראה הוא לא יחזור.
מביני דבר ייעצו לי לחכות ולא לצאת. "מה שיורד תמיד עולה" הם אמרו, רק שמשום מה היה נדמה לי שזה נוגע בעיקר לכסף של אחרים. אני די בטוח שמצד עצמם, הם לא השקיעו אגורה בשוק הזה. לאט-לאט וככל שעבר הזמן, גיליתי איך המעט שחסכתי הולך ונעלם לי מבין האצבעות.
במקביל התבשרתי שבעלי החברות שבהם השקעתי, יצאו למסע קניות נלהב של מוזאונים ותמונות שמן ברחבי הארץ. לא הבנתי איך בעלים של חברה במשבר עולמי, מרשה לעצמו קניות מטורפות, כשאני כבר חושב פעמיים אם לקנות מנה פלאפל ולבקש צ'יפס בנפרד.
בסיומו של יום משכתי את מה שנשאר שם, והלכתי לחפש לעצמי חיים יותר אמיתיים, בדמות עבודה קשה בלי קיצורי דרך. אני יודע שהפנסיה שלי והקופות המשלימות שלי נשארו שם עם הכסף שלי, אבל אני מעדיף שלא לדעת יותר מזה. זה הספיק לי.
|
|
ומה קרה בסוף עם אותם זקנים בבית-הכנסת? חמישה חודשים אחרי אותה שיחה, המנייה הזו כבר זינקה ביותר מ-200% ושוב ירדה. אבל הם הקשישים החכמים, יכולים מצידם לטייל טיול ארוך כמו שחלמו. יש כאלו שהכסף הולך לעבוד בשביל. ויש כאלו שעובדים בשביל הכסף. צועדים בשביל הכסף, בשביל הזהב.
|
|
| תאריך:
|
16/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
16/02/2014
|
|
יוסף קנדלקר
|
|
דבריו של מרטין אינדיק, נציגו המיוחד של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, כי במסגרת הסכם בין ישראל לפלשתינים תיכלל התייחסות לפיצוים של היהודים יוצאי מדינות ערב על רכושם, הפתיעה רבים. מאז התקשורת דנה בנושא, ומעלה תהיות מתהיות שונות. הסיבה להפתעה באה בגלל ההזנחה הממושכת של העניין - כפי שמעיד גם דוח מבקר המדינה מ-5.2.2014 - והקדשת כל תשומת הלב לפליטים הפלשתינים, במסגרת "זכות השיבה" והצבתם במרכז השיח הציבורי. התייחסות האמריקנים לרכושם של היהודים יוצאי מדינות-ערב היא התפתחות צודקת וראויה לתמיכה רבתי. מה גם שהדיון בו מחויב על-פי החוק שנחקק בכנסת ב-2010.
|
|
|
|
|
ג'ורג' פרנקלין מוסה נולד בצרפת בשנת 1941. פחות משנה לאחר מכן נאלצו הוריו היהודים לברוח מצרפת יחד עם ארבעת ילדיהם מאימת הנאצים. הם הפליגו בים עם ארבעה ילדים קטנים ובהם תאומים בני פחות משנה, הגיעו לפורטוגל ומשם לאחר כשנה לארה"ב.
|
|
|
|
|
כמשב רוח מקפיאה פרצה לכנסת האנטישמיות האירופית במלוא רשעותה. נשיא הפרלמנט האירופי עמד לפני הפרלמנט היהודי והאשים את מדינת ישראל בצמאון הפלשתיני וברעב הפלשתיני. ישראל, חזר שולץ על קו ההסתה הפלשתיני, מונעת מים מערביי השומרון. ישראל, חזר שולץ על קו ההסתה החמאסי-נאצי, מטילה מצור על רצועת עזה. עד כמה שונות האשמות אלו מן ההסתה האנטישמית עתיקת היומין של הרעלת בארות, או של השתלטות על הכלכלה, או הפרוטוקולים של זקני ציון, זה כבר דקדוקי עניות. המוזיקה אותה מוזיקה, והמילים רק מעט יותר מעודנות.
|
|
|
|
|
השכר בבנקים הוא גבוה, גבוה מידי, עמלות הבנקים גבוהות מידי, התחרות בין הבנקים מוטלת בספק – יש לממשלה, לרגולטור, משרד האוצר והמפקח על הבנקים הרבה עבודה בתחום, עבודה סיזיפית, שקטה, שלא מצריכה כותרות. עם זאת היחיד בממשלה שלא יכול לבוא בטענות למצב הזה הוא מי שלקח בעבר חלק בחגיגת השכר בבנקים, יאיר לפיד.
|
|
|
|
|
מתכנני האקזיטים בתורים לדוכני אראלה.
|
|
|
|
|
