מאמר המערכת של
הארץ (יום א', פורים, 16.3.14) תומך בדרישתו של שר החוץ האמריקני, שישראל תיסוג מעמדתה, שלפיה על אבו מאזן להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. ליומון יש שני נימוקים: ראשית, ערפאת כבר הכיר בכך. שנית, גם האו"ם הכריז זאת. בדיקת העובדות תגלה, שהארץ פשוט מנסה לאחז את עיניהם של קוראיו.
הארץ כותב כך: "הפלשתינים כבר הכירו בפועל במדינת ישראל, באמצעות
יאסר ערפאת ואחר כך אבו מאזן". נכון, אבל מה הקשר בין המושגים? ראשי הפלשתינים הכירו בישראל, שהרי אי-אפשר לחתום על הסכם עם מדינה שאינה קיימת. אבל ישראל יכולה להיות מדינה עם הרכב כלשהו של תושבים. "מדינה יהודית" פירושו, שזו תהיה מדינה בעלת אופי יהודי ומדינת הייצוג של העם היהודי. לזה, אבו מאזן לא מוכן להסכים בשום אופן. הוא מבין יפה את ההבדל העצום בין "ישראל" ל"מדינה יהודית"; אני מנחש שגם כותב המאמר הראשי מכיר יפה את ההבדל, והוא מעמיד פנים.
מדוע מתעקש אבו מאזן לא להוציא מפיו את שתי המילים? כי ברגע שיצהיר שאנחנו מדינה של העם היהודי, הוא לא יוכל לטעון לזכות חזרתם של מיליוני פליטים, דבר שיהרוס כמובן את זהותה היהודית של המדינה, אם כי היא יכולה להישאר בשם "ישראל". האם עורכי היומון חושבים, שהקוראים הם טיפשים, ואינם מבינים את ההבדל התהומי בין שני המושגים?!
הנימוק השני הוא, שהמושג "מדינה יהודית" מוזכר 44 פעמים בהחלטת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. לא בדקתי. אני מוכן להניח ששר החוץ האמריקני צודק. אבל זה לא לעניין, כי השר המכובד שכח פרט "קטן" אחד: באותה הצבעה, התנגדו כל חמש מדינות ערב שהיו אז חברות באו"ם להקמת המדינה היהודית. אף מדינה ערבית לא תמכה אז במושג "מדינה יהודית".
נניח ששר החוץ האמריקני אינו מומחה בהיסטוריה. מילא. אבל הארץ הלא דיווח למחרת על ההחלטה, וציין שמדינות ערב התנגדו למושג "מדינה יהודית", והצביעו נגד הקמתה. האם כל כך קשה לעורך המאמרים הראשיים להיכנס לארכיון של העיתון ברחוב שוקן, ולבדוק את העובדות?
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
