תכנון מס מראש גם במיסוי
מקרקעין, או לפחות דרישה ועמידה על כל הזכויות לחיסכון במס שבח, חייבים להיעשות במועד הגשת השומה העצמית" או לפחות במועד סביר לאחר הגשתה. איחור בתביעת הקלות המס שניתנו לפי חוק מיסוי מקרקעין, עלול לגרום לתאונת מס.
כך קרה בעניין גפן (ו"ע 43263-02-13, שניתן ביום 5.6.2014). ועדת הערר ליד בית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את בקשת העוררים לפיצול השבח בין בני הזוג שמכרו את הנכס ולפריסת מס לבת הזוג, רק משום שהם השתהו בהתנהלותם.
זאב ויפה גפן מכרו נכס. העסקה דווחה, אך לא נתבקשה פריסה של הרווח. בהתאם לנתונים שמסרו העוררים נערך חישוב המס על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין, כאשר כל השבח מהעסקה יוחס לבן הזוג בלבד.
ב-11.8.2008 הגיש בא-כוחם של העוררים השגה שהתייחסה בין היתר, לניכויי מס רכוש וניכוי הוצאות. דא עקא, שהעוררים לא העלו בפני המנהל כל טיעון לעניין פיצול הרווח ולעניין פריסת השבח שהתקבל ממכירת הנכס.
חלפו ארבע שנים. ב-14.5.2012 פנה זאב גפן לפקיד שומה 4 תל אביב וביקש לפצל את שומת מס השבח שנערכה ב-2007, כך שמחצית מהשבח שהושג ממכירת הנכס המשותף תיוחס לבת זוגו. למרות הזמן הרב שחלף מכריתת העסקה ומהדיווח לרשויות המס, לא הסבירו העוררים מדוע נדרש הפיצול בעת הזאת. כאן המקום לציין, כי התיקון שביקשו גפן מזכה אותם ב-121,863 שקל. פקיד השומה הפנה את העוררים אל מנהל מיסוי מקרקעין, וזה סירב לפרוס את השבח בחלוף זמן כה רב מכריתת העסקה.
ועדת הערר נתנה משקל רב לעובדה שבהשגה שהגישו העוררים ב-11.08.08 לא הועלתה הטענה בדבר פריסת השבח. עתה הם מבקשים להתגבר על השיהוי הרב בבקשתם לפריסת השבח, בהסתמכם על סעיף 85(א)(3) לחוק כפי שהיה בתוקף במועדים הנוגעים לעסקה זו. אכן, הסמכות לתקן שומה סופית עקב "טעות בשומה" ניתנה למנהל. אף בפרשת יעקובוביץ פורשה סמכות זו של מנהל מס שבח כסמכות לתקן טעות מכל סוג. דא עקא שהפסיקה מתייחסת אל ה"טעות" שבסעיף 85 כאל אמצעי להשגת תוצאה צודקת, תוך שקילת הנסיבות השונות בכל מקרה לגופו.
בענייננו מדובר בשומה שתוקנה לאחר מו"מ ב-16.06.09 והדרישה לחישוב המיוחד לא באה לעולם אלא במאי 2012. האם ניתן לראות נסיבות הללו משום "טעות" במובנו של סעיף 85(א)(3), שיש לתקן אותה. על-אף שחלפו שש שנים, הגם שיהא בכך משום שינוי לרעה במצבו של מנהל מיסוי מקרקעין?
ועדת הערר קבעה, לאחר שסקרה את התנהלות העוררים ואת הדיווח שהגישו בזמן אמת, כי לא מוצאת כי נפלה טעות בשומה המצדיקה את שינויה בשלב כה מאוחר. גפן הם שמילאו את פרטי הדיווח על גבי הטופס לרשויות מס השבח, ואין להם להלין אלא על עצמם בכך שלא ביקשו פריסה ביניהם.
מכל מקום, לא נפלה טעות בחישובים שערך המנהל, שכן הוא הסתמך
בתום לב על הדיווח שסיפקו לו בני הזוג. מכאן שהחישוב אינו נופל למסגרת סעיף 85 לחוק. פירוש רחב יתר על המידה למונח "טעות", כאשר לכל היותר מדובר בשגיאה בשיקול הדעת של העוררים ובאי-כוחם, יתן בידי מנהל מיסוי מקרקעין את הסמכות לפתוח שומות בכל מקרה ומקרה, וייתר את המגבלות של סעיף 85 כליל.
לצד פרשנות סעיף 85 לחוק אומרת הוועדה, כי היא מצאה לנכון לבחון את הערר אף לאורם של דיני היושר. האם בנסיבות שנגולו בפניה התעשרה המדינה שלא כדין, על חשבונם של גפן? התשובה לכך היא שלילית העוררים "ישנו על זכויותיהם", באופן המצביע על כך שזנחו את הזכות הנטענת או ויתרו על בירור טענתם זו בערכאות.
הערר הוגש באיחור. לפיכך עלולה תוצאתו לגרום לשינוי לרעה במצב הרשות, לפגיעה באינטרסים הראויים שלה ולעורר חשש, כי מתן הכשר להתנהגות פסולה זו עלול להוביל אף למדרון חלקלק.
לסיכום: אי-עמידה על זכויות במיסוי מקרקעין במועד הגשת השומה העצמית, או לפחות בעת הגשת ההשגה למנהל מיסוי מקרקעין, עלול לגרום לשלילה הזכויות ולתאונת מס. תאונה זו ניתן למנוע רק בהתייעצות מוקדמת עם מומחה במיסוי מקרקעין הבקיא בהכנת "שומה עצמית" ובזכויות לעניין מס שבח, לרבות לעניין פיצול בין בני זוג ופריסת השבח לצורכי זיכוי המס.
