ככה תשקוט הארץ ארבעים שנה

כולנו זועקים עכשיו בכל נפשנו וממעמקי הלב והבטן: "הם חארות !!!!".


"אנחנו פטריוטים !!!" ואף אחד, כולל אף אחד, לא מציע דרך, משהו, שאם נבצע אותו, הארץ תשקוט לארבעים שנה.

אז גם מי ש"רוצים שלום" מבינים שבעיני הערבים - כולם - גם האחוז האחד מהם שיקום לאחוז בנשק וגם ה-99% שרק ימשכו כתפיים ואת התשוקות הכמוסות יניחו בצד, "הכיבוש" פירושו עצם העובדה שיש כאן על איזושהי פיסת שטח שלטון יהודי, וגם אם "יהיה שלום" עם ה-99% עדיין האחוז האחד יצליח להבעיר בכל פעם שריפות, ומי שרוצה "זקיפות קומה יהודית" גם הוא הרי מבין שימי יהושוע בן נון חלפו ולא ישובו ואי-אפשר לטבוח "מאיש ועד אישה מזקן ועד נער ושה ושור וחמור לפי חרב" 31 ערים, כל אחת 11,000 נפש, וגם לא להגלות. רבין "השמאלני" ניסה פעם והיגלה 400 איש (ארבע מאות איש!!!) וזה מה-זה התפוצץ לנו בפרצוף.

ובעצם "התוכנית" של בנט ודומיו היא "קיר הברזל" - להראות לערבים שאותנו אי-אפשר לנצח, ובעצם להמשיך לחיות על החרב, בכל רגע ורגע, ממש כמו בדיוק ברגעים אלה, שהם יורים עלינו אבל אנחנו יורים עליהם יותר חזק. ככה יום יום באלפיים השנים הבאות.

אז ככה: כשיש בשדה אחד אריות ואנטילופות, או קרוקודילים ואיילות, או נמרים ובני אדם, יבחר לעצמו כל אחד את הדימוי שהכי מאדיר אותנו והכי משפיל את שונאינו.

הדרך הנכונה האחת היא להקים גדר באמצע השטח ולוודא כי כל הקרוקודילים רק בצידה האחד, וכל האיילות רק בצידה האחר, או כל הנמרים בצידה האחד וכל בני האדם בצידה האחר.

כן.

דרכת, אתה מת

שתי מדינות לשני עמים.

כאשר טירה טייבה וקלנסווה ואום אל פאחם שייכות (כמובן!!!) למדינת העם הערבי, כמו שאריאל וגוש עציון ומעלה אדומים שייכות, כמובן, למדינת העם היהודי.

כן.

אבל זה יפתור בעיית אבנים. וסכינים. ומטעני צד.

זה לא יפתור בעיית מרגמות ורקטות !!! נכון. אבל גם לכך יש פתרון. והפתרון הוא מיקוש.

כי כוח האש של צה"ל גדול אלף מונים מכוח האש של מפעילי הרקטות. אבל הרי לא יכול חייל, מפקד, לירות בדם קר פגזי ארטילריה על אוכלוסייה אזרחית רק משום שמישהו, מישהו שדווקא מתאים לו שהעולם יראה אזרחים שנהרגו בידי צה"ל, בחר לירות על ישראל מתוך שכונה מאוכלסת! כמו שלא יכול חייל לירות במסתנן לא חמוש שמגיע לגבול ומרים ידיים !!!

אבל מיקוש הגבול הוא לגיטימי.

מוקשים. מקלעים מופעלי תיל ממעיד. אמצעים אוטומטיים. ללא מגע יד אדם. ללא התערבות אנושית. למעט החלטתו של המנסה להסתנן. יש שלטי ענק. מי שיעבור את הקוו המסומן ימות. נקודה.

המיכשור יעשה זאת. ללא שום שיקול דעת. דרכת, אתה מת.

זה לגיטימי.

דרכת? למרות שידעת בוודאות של מאה אחוזים מה יקרה? לא אנחנו הרגנו אותך. אתה התאבדת. החלטה רק שלך.

"צבע אדום" לא ממופעל ידנית. יש מערכת שמזהה שיגור, מאכנת בדייקנות מוחלטת, מחשבת מסלול, מפעילה אזעקה בנקודת הפגיעה הצפויה.

אותה מערכת תפעיל, לאחר הודעה בפומבי של שבוע מראש כי בתאריך כך וכך המערכת תופעל ותהיה אוטונומית ואוטומטית לחלוטין, אוטומטית יחד עם האזעקה, גם סוללת תומ"תים 155 מ"מ, שתנחית מטח - עשרה פגזים? עשרים? בדיוק על הנקודה ממנה יצאה הרקטה. תמיד. וללא שום התערבות של אדם.

היפרדות. מוחלטת. בין שני העמים. וגדר באמצע. גדר ממוקשת. במוקשים. במיקלעים מופעלי תיל ממעיד. ובסוללות ארטילריה מופעלות אוטומטית ללא מגע יד אדם.

כך תשקוט הארץ (חוץ מסרטן השחיתות שאוכל בנו מבפנים שגם בו נטפל ביד ברזל) ארבעים שנה.