עירק היא המצאה מערבית למעשה, כמו רוב מדינות המזרח התיכון. המצאה זו לא חזרה לעצמה מאז הפלישה האמריקנית בשנת 2003. המלחמה הנוכחית היא סמל לשסע העדתי העמוק במדינה בין הסונים לשיעים, שסע שהחל מאז עלייתו לשלטון של סדאם חוסיין. בתקופת שלטונו הסונים, שמהווים 35% מאוכלוסייה המדינה, שלטו ביד רמה; השיעים, שמהווים 65% מהאוכלוסייה, דוכאו בצורה אכזרית.

לאחר הפלת שלטונו של סדאם, התהפכו היוצרות כאשר השיעים הם ששולטים במדינה, למרות הנציגות הסונית. הסונים לא זכו לשוויון הזדמנויות ולא זכו להנאות מפירות ייצוא הנפט, למרות ששדות נפט מרכזיים נמצאים במחוזות הסונים. המלחמה הנוכחית במדינה החלה לאחר משבר עדתי עמוק, ולא נראה כי היא עתידה להסתיים בקרוב.

בשנת 2011, כאשר האמריקנים עזבו את עירק, ארגון אל-קאעידה החל לשקם את עצמו. הארגון במדינה הוקם בשנת 2003 והובס בשנת 2008. מי שאחראי לשיקום הגדול של הארגון הוא מנהיגו הנוכחי של דאעש, אבו בכר אל-בגדדי. ארגון זה הוא שהחל את הלחימה במדינה, לאחר שכבש את הערים רמאדי ופאלוג'ה בדצמבר 2013. ביוני האחרון פתח הארגון במתקפת בליץ וכבש איזורים במערב המדינה ובצפונה, תוך נטילת נשק אמריקני רב כשלל מהלוחמים העירקים הנמלטים.

שאיפתו של הארגון היא להקים אימפריה איסלאמית מעירק ועד הים התיכון, תוך ביטול הגבולות המדינתיים. הלחימה בעירק היא השלב הראשוני בהוצאה לפועל של תוכנית זו. הארגון פועל כיום גם בסוריה ולאחרונה היו דיווחים שהוא פעל גם בלבנון. באזור נצרת הונפו לאחרונה דגלי הארגון, וכך היה לפני מספר חודשים ביהודה ושומרון.

הארגון מתמקד כעת בהבסת האויבים מבית, ואז הוא יתפנה לפעולה נגד ישראל ומדינות המערב, אמרו גורמים בו. עם זאת, השפעה ראשונית של הארגון מחוץ לגבולות המזרח התיכון ניתן היה לראות כבר בחודש מאי, בפיגוע במוזאון היהודי בבלגיה: לאחר הפיגוע דווח, כי המחבל נלחם בשורות דאעש בסוריה. בארגון נמצאים כיום כ-10,000 לוחמים, שחלקם הגיעו ממדינות מערביות, והחשש הוא מהמשך הפצת השפעת הארגון, באמצעות חזרת אותם לוחמים הביתה.

נורי אל-מליכי שימש כראש ממשלת עירק משנת 2006. הוא בן העדה השיעית, שכאמור דוכאה קשות בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין. לאחר עלייתו לשלטון, אל-מליכי החל לדכא את האוכלוסייה הסונית במדינה, ופיזר באלימות רבה הפגנות מחאה לא-אלימות של הסונים. הדיכוי האלים של הפגנת מחאה בעיר רמאדי בדצמבר 2013 הביא למתן ההוראה לנסיגת הצבא ולהשתלטות ארגון דאעש על העיר.

השאיפה הסונית היא לשוויון זכויות והזדמנויות במדינה, דבר שאל-מליכי לא מוכן לתת להם בצורה מלאה. לאורך השנים אל-מליכי האשים פוליטיקאים סונים בכירים בבגידה, והורה לפעול למעצרם. השבוע אל-מליכי הודח מתפקידו על-ידי נשיא המדינה. ואולם, הוא לא מתכוון לוותר על קדנציה שלישית, ובמקום להתמקד בארגון דאעש, הורה לרכז כוחות ביטחון בבגדד.

למרות שאל-מליכי הוא חלק גדול מהבעיה, הדחתו לא בהכרח תביא לפתרון. המשבר העדתי בעירק הוא כה עמוק, עד שלא בטוח שראש ממשלה חדש יוכל לאחד את האזרחים כדי להגן על המדינה מפני דאעש. מה שעוד יקשה על כך, הן ההטבות בדמות משכורת טובה שנותן הארגון ללוחמיו. דבר זה יקשה על הקריאה לאחדות עם הסונים, שחלקם מעדיפים בשלב זה לפעול עם הארגון.

פירוקה של עירק למדינות אתניות, או הקמת ממשלת אחדות סונית-שיעית, תפגע בידה רבה בהשפעה של אירן על עירק. למרות יריבות העבר, היחסים בין שתי המדינות מתנהלים כיום ברוח טובה, בעיקר בזכות הממשלה השיעית בבגדד. מצד שני, ההשפעה האירנית לא מתקבלת בחיוב בקרב האזרחים הסונים במדינה, הרואים הכך התערבות לא רצויה ואף מזיקה. נפילתה של עירק תהיה מהלומה נוספת להפצת השפעה אירנית באיזור, במיוחד לאחר מלחמת האזרחים בסוריה. קיומה של עירק במתכונתה הנוכחית חשוב לאין שיעור לאירן, עד שהיא שלחה גורמים ממשמרות המהפכה כדי לעזור לכוחות הצבא.

ההתקפה אמריקנית בעירק בשבוע שעבר באה לאחר תחילת המצור על העיר הכורדית אירביל, בה נמצאים אזרחים אמריקנים רבים, רובם עובדי הקונסוליה האמריקנית בעיר. הנשיא ברק אובמה אמר, כי ההתקפה נועדה להגן על האזרחים האמריקנים ולמנוע טבח באזרחים היזידים הכלואים באיזור.

למרות זאת, גורם בכיר בפנטגון מסר, כי להתקפות הייתה השפעה מינימלית וזניחה על לוחמי דאעש. אותו גורם הוסיף, כי אם האיום על האזרחים האמריקהים יוסר, לא יהיה צורך בעוד התקפות אוויריות. ארה"ב אינה מעוניינת להיכנס למערכה, במיוחד אחרי הבוץ שהייתה שקועה בו בזמן נוכחותה לעירק. באופן די מפתיע, ארגון דאעש בירך על ההתקפות האוויריות של ארה"ב, בטענה שהדבר יביא למגויסים חדשים שרוצים להילחם בארה"ב.

ההצהרה לפיה תקיפה תבוצע רק כדי להגן על אזרחים אמריקנים, נותנת מעין הסכמה לארגון דאעש להמשיך את כיבושיו בעירק, כל עוד הוא נזהר שלא לפגוע באזרחים אמריקנים. וגם אם הוא יפגע, התקיפות נגדו לא יהיו משמעותיות.