|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ובכל זאת תשובה לדימטרי שומסקי
|
כמענה למאמרו: "אין להם תשובה לוינטר", הארץ מיום 24.8.14 ● כיצד ניתן לקיים הגדרה יהודית כך שתהיה כלל אזרחית ארצית
|
דימטרי שומסקי צודק בדרך כלל בטענתו ש"לישראלים החילוניים, לרבות אנשי השמאל המובהק שבהם, אין למעשה, שפה לאומית חלופית לזו הדתית מקראית כדי להגדיר את הבסיס הלגיטימי של קיומם המדיני המודרני", זאת בבקרו את מבקרי מח"ט גבעתי אל"ם עופר וינטר, שביטא זיקה בין הממד התאולוגי לבין הממד הלאומי מדיני. זה מזכיר את הבדיחה שבעוד שלפי הדתיים הלאומיים, "עם ישראל לארץ ישראל, על-פי תורת ישראל", הרי לפי החילונים " אין אלוהים והוא הבטיח לנו את הארץ". כאלטרנטיבה רעיונית מציע שומסקי "הגדרתה החוקתית המחודשת של ישראל כמדינת הלאום האזרחי הישראלי". על פניה זוהי הצעה מרעננת ונורמטיבית כמקובל במערב, המתאפיין בלאום אזרחי המחויב למעשה לא רק מהלאומיות אלא גם מהדמוקרטיה המודרנית. אולם בהמשך דבריו הוא כותב - "הגדרה ארצית אזרחית, שתהיה יהודית דייה בכל המובנים המהותיים של ה"יהודיות", ולא רק משום ש"ישראלי" הוא מושג הטעון בזיכרונות יהודיים מובהקים, ומשום שהשפה העברית, הדומיננטית מטבע הדברים במרחב הציבורי הישראלי, הנה שפה שאין עוררין על יהודיותה. הגדרה ארצית אזרחית, שבניגוד לפלפולים תיאורטיים מיושנים על אופייה העוין כביכול לפרטיקולריות אתנית תרבותית, לא תבטל את הלאומיים האתניים- הדתיים שמרכיבים את גוף האזרחות הישראלית, ולא תפגע בקווי האופי התרבותיים הייחודים שלהם, אלא תכיל אותם מחדש במסגרת אזרחית מדינית פתוחה וגמישה".
שפה יהודית
דברים אלו מעוררים בהכרח מספר תמיהות: א. כיצד ניתן לקיים הגדרה יהודית כך שתהיה כלל אזרחית ארצית? ב. ישראל אינו מושג הטעון בזיכרונות יהודיים כי הוא טרום המושג יהודי ושייך לתקופת המקרא. ג. העברית אינה שפה יהודית, לפחות לא מובהקת ככזו. כשפת דיבור אופפת כל היא שימשה רק בישוב העברי, גם אם למדו ודיברו אותה יהודים ברחבי העולם. היא גם השפה החיונית למיעוטים בארץ להשתלבותם ולניעותם החברתית כלכלית, ואינה הופכת אותם ליהודים. ד. אם שומסקי מצדד בלאום אזרחי ישראלי (שהרי הוא כותב על כך מפורשות), כיצד בסוף הקטע המצוטט הוא מדבר רק על "גוף האזרחות הישראלית" (המוכרת גם כיום), בטענו שה"לאומיים האתניים הדתיים" לא יבוטלו ולא יפגעו קווי האופי התרבותיים הייחודיים שלהם? כיצד ייווצר הלאום האזרחי הישראלי? המערכת הפוליטית לא תקדם לאום אזרחי ישראלי. ייתכן שאם הוא יתרקם בעתיד הוא לא בהכרח יעלה יפה. כלל לא בטוח ששומסקי תרם במאמר זה רעיונית להצלחתו. |
|
הכותב הנו פובליציסט
|
|
| תאריך:
|
26/08/2014
|
|
|
עודכן:
|
26/08/2014
|
|
יוסי ברנע
|
|
ובכל זאת תשובה לדימטרי שומסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אליהו מץ מיץ
|
26/08/14 14:49
|
|
|
|
2
|
|
אורי פ
|
26/08/14 18:23
|
|
|
|
|
|
אליהו מץ מיץ
|
26/08/14 20:25
|
|
|
|
3
|
|
אדם הגון
|
27/08/14 06:23
|
|
|
|
4
|
|
כאן היא התורה .
|
27/08/14 19:09
|
|
|
תהליך קבלת החלטות בזמן מלחמה מוצא ביטויו בחוק יסוד: הממשלה. חוק יסוד: הממשלה, הינו החוק המסדיר את דרכי פעולתה והתנהלותה של ממשלה מכהנת, בישראל, תוך שהוא מגדיר הממשלה כרשות מבצעת של המדינה. כל עוד יש לממשלה אמון הכנסת, הרי היא בגדר של ממשלה מכהנת ומשאיבדה היא אמון הכנסת, הרי הינה מתפזרת תוך זמן קצוב, לפי הוראות חוק ומתקיימות בחירות חדשות.
|
|
|
|
|
ישובי עוטף עזה וקו הגבול לאורך הרצועה, לימדונו בשבועות האחרונים שהמלה "טיפטופים" היא כבר לא צחוק. יש טיפטופים שיכולים להשקות שדות ולהצמיח יבול, ויש טיפטופים שיכולים להרוג. בגבול רצועת עזה למדו שיעור זה היטב בשבועות האחרונים, מה שלא למדו הוא להקיש מהניסיון את ההיקש הנכון, אבל זה כבר סיפור אחר ואותו סיפרנו כבר במאמר קודם.
|
|
|
|
|
רק לא מזמן חלקו לעם מחמאות על "חוסנו", וכבר מתגלים בקיעים בחוסן הזה משני כיוונים - מקרב אנשי הקיבוצים ב-'עוטף עזה' ומקרב אנשי התקשורת. אלה ואלה שואלים בקוצר רוח, למה הרקטות על ישראל עדיין מוסיפות להתעופף, ומדוע הממשלה אינה מגלה לעם את תוכנית-האב שלה, ושמא בכלל אין לה כזאת? השמאל מנצל את חולשת המתלוננים להגניב אל תוך השיח הציבורי את הסיסמה החבוטה של "האופק המדיני": בהנחה שהחמאס יפנה את מקומו ברצועה מרצון (הנחה חסרת שחר), ובהנחה שהפתח מסוגל לתפוס שם את השלטון ולקיימו (הנחה חסרת בסיס), ובהנחה שאבו-מאזן וחבורתו מתונים ו-'שוחרי שלום' יותר מאשר החמאס (הנחה מצוצה מן האצבע) - יהיה ניתן לאחד את מה שהם קוראים 'הגדה המערבית' עם הרצועה לכדי מדינה פלשתינית אחת, שעימה יהיה לישראל שלום נצח (הזיה פסיכדלית). וכאשר יפרוץ השלום המשיחי הזה, או אז - לא יעופו עוד רקטות על עוטף עזה. ולשמע ההבטחה הזוהרת הזאת - השמאלנים, כמו בני ישראל למשה במדבר, צועקים לנתניהו 'הב לנו אופק!...'
|
|
|
|
|
ביום החמישים לצוק איתן, כבר מאובחנת הסבלנות הישראלית הידועה, כפוקעת. הביקורת מציפה את גורמי הממשל השונים ובמיוחד את הקודקודים. "הבטיחו לנו שהמבצע יסתיים תוך שבועיים, הבטיחו לנו שהחמאס יישבר מיד, הבטיחו לנו שצה"ל יכה אותם. ומה קרה?" התלונן פרשן צבאי ידוע: "צה"ל עדיין בהערכות מלאה וליד הרצועה, החמאס איננו פוסק לירות ואף מגביר את שיגור הרקטות והפצמ"רים, ומי שמפנה תושבים היא ישראל המרוקנת את עוטף עזה מתושביה..."
|
|
|
|
|
תרבות הביטחון של ישראל, חרף הקמת המטה לביטחון לאומי ומיסוד דרכי פעולתה בחוק המל"ל, הותיר את המצב הקיים, בנושא קבלת החלטות אסטרטגיות, במצבו העגום מקדמת דנא. ממסקנות וועדת אגרנט בנושא כשלי מלחמת יום הכיפורים, דרך ועדת החקירה לכשלי מלחמת לבנון הראשונה, ועד תוצאות צוק איתן, אנו למדים שתרבות הביטחון לא השתנתה
|
|
|
|
|
