הממונה על ההגבלים העסקיים, דוד גילה, פוגע לכאורה ב
חופש העיסוק, עקב פגיעה בעקרון חופש ההתאגדות המקצועית של העוסקים. מהלך זה פוגע לכאורה בפרק הזכויות החברתיות בהכרזת זכויות
האדם של האו"ם מ-1948, שעליה חתומה גם ישראל.
הפגיעה נעשית באמצעות פרסום "גילוי דעת" בעניין איגודים מקצועיים ופעולתם בחודש ספטמבר האחרון. גילוי הדעת מייצר נורמות ערכיות שאמנם אינן בגדר חוק או דין מחייב, אך הן משנות מציאות באופן תהליכי, לכינון פחות חופש ולעיצוב דמוקרטיה של ארגוני עוסקים בצביון "ממלכתי-אָתֶטִיסְטִי". כל זאת כתוצאה מפסיקות עתידיות של בתי המשפט שלכאורה יסתמכו על גילוי דעת זה, תוך פרשנות מרחיבה בפסיקה.
הממונה מתייחס בגילוי הדעת למגוון נושאים וביניהם: איסור מחירונים מנחים מטעם האיגודים העסקיים לחבריהם, איסור להקים ולהפעיל חברות עסקיות לפרסום ולשיווק משותף עבור חברי האיגודים, איסור על פרויקטים משותפים של עוסקים בתחומי השיווק והמכירות באמצעות האיגודים, איסור על ארגון תערוכות, ירידים ומפגשי עוסקים וצרכנים על-ידי האיגודים. כן יש ניסיון לפגוע ביכולות האיגודים העסקיים לייצג את חבריהם באופן מרוכז מול רשויות השלטון.
בנוסף לכל אלו, נכללות בגילוי הדעת דרישות פוגעניות, התערבותיות וחודרניות הקובעות את דרך ההתנהלות, ההפעלה והפעולה של האיגודים העסקיים. מדובר בין היתר על דרישה לנהל פרוטוקולים מדויקים, מפורטים והרמטיים המשקפים באופן מוחלט את תוכן ישיבות ההנהלה שצריכות להתקיים לפי סדרי יום חד-משמעיים הקבועים ומתפרסמים מראש.
קטגוריה משל עצמם
בכלכלת השוק הניאו-ליברלית-קפיטליסטית-גלובלית המודרנית קיימת ניגודיות מהותית מובנית ועמוקה בין העסקים הגדולים לבין העסקים קטנים. במודל כלכלי זה, מתרבים העצמאים שהם עוסקים בפועל ובאופן מעשי במקום להיות שכירים. העוסקים הם קטגוריה מחליפת עובדים שכירים במגזרי המשק הציבוריים-העסקיים והשלישיים. לאור זאת, יש לתפוס את העוסקים כזכאים להתארגנות מקצועית בקטגוריה חדשה משלהם. על קטגוריה זו לא חל בשלב זה מכלול משפט העבודה.
העקרונות החוקתיים של כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק המוטבעים בדמוקרטיה הישראלית, אמורים לתת לעצמאים את זכות ההתאגדות כעוסקים. כן יש להזכיר, שגם בתי הדין לעבודה מחילים באופן הדרגתי על פרילנסרים זכויות עובדים חלקיות. כן מתבצע תהליך חקיקה שיגביר זכויות לעובדים עצמאיים.
צריך להבחין בשוֹני העקרוני והמהותי שבין ההחלה המוצדקת של דיני ההגבלים העסקיים והחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות מ-2013 החל על עסקים גדולים ובינוניים מחד-גיסא, לבין גילוי הדעת בעניין "איגודים עסקיים" ודרכי פעולתם, שכוללים עצמאים ועסקים קטנים מאידך-גיסא. הדבר נובע מהשוני המהותי, העקרוני והמובנה בין קטגוריית העסקים הגדולים והבינוניים לבין קטגוריית העסקים הקטנים והעצמאים. לכן אין לערבב את המושגים. ערבוב הקטגוריות משחק לידי גישות הקפיטליזם הגלובלי.
אין מאמר זה בא לתמוך בגישות סוציאליסטיות או בולשביקיות, אלא בגישות הדרך השלישית בכלכלה ובחברה. יש לעודד את הדמוקרטיה ההתאגדותית-הכלכלית בחברה האזרחית, בין אם מדובר באיגודים מקצועיים של עובדים שכירים, ובין אם מדובר ב"איגודי עוסקים" ובין אם מדובר בקואופרציה אזרחית שיתופית לטובת יצרנים, נותני השירותים וצרכנים. מודגש שהקואופרציה אינה סוציאליסטית בעליל ומקורה בעולם המערבי (ארה"ב, בריטניה ואיטליה).
החשיבות של האיגודים
בלה"ב (לשכת העצמאים והעסקים הקטנים בישראל) מואגדים 46 "איגודים עסקיים" של "עוסקים" שכוללים, בין היתר עורכי דין, רואי חשבון, עיתונאים, רוקחים, מהנדסים ואדריכלים, מפיקי סרטים, יועצים ארגוניים, סוכני ביטוח ועוד רבים אחרים. צריך להדגיש את הדואליות שנוגעת להגדרת העוסקים שאינם שכירים. אלה הולכים ומתרבים בשל אילוצי המשקים והכלכלות הקפיטליסטיים הגלובליים, עקב העדר חלופות תעסוקתיות כשכירים ועקב העובדה שהמעסיקים בפוטנציה רוצים להפחית עלויות העסקה על-ידי אימוץ חלופת העוסקים במקום העובדים.
לה"ב היא חלק מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שבו חברים גם התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. לשכת התיאום פועלת כמייצגת מעסיקים ועסקים מול ההסתדרות ומשתפת איתה פעולה, כפי שבא לידי ביטוי לאחרונה בהסכמה על העלאת שכר המינימום. במשולש יחסי העבודה ממשלה-מעסיקים-איגודים עומדים ההסתדרות והמעסיקים מול הממשלה, לה יש תפיסות שמרניות של קפיטליזם גלובלי קיצוני.
התנאים בשווקים הולכים ונעשים קשים יותר ויותר עקב היתרון היחסי העצום והמובְנה של העסקים הגדולים והבינוניים ושל הגופים הממשלתיים והציבוריים הגדולים. אלה יוצרים סוג של קונגלומרטים דואפוליים ציבוריים-עסקיים, השולטים בדומיננטיות בשווקים (צריך להזכיר את נוהלי דחיית ביצוע התשלומים, דבר שמקשה על תפקוד העצמאים והעסקים הקטנים. זה מתבטא בכך שמועדי התשלומים בפועל יכולים להיות שוטף + 30, 45, 60 ואפילו 90).
העקרונות שקבע גילה בגילוי הדעת שלו המתייחס לאיגודים עסקיים ודרך פעולתם, לכאורה פוגעים בחופש הפעולה והתמרון הדמוקרטי שלהם. הם פוגעים ביכולתם לסייע לחברים בהם, בשל המגבלות, ההתערבויות, האיסורים וצמצומי חופש הפעולה שקבע הממונה. התערבות פוגענית זו, שהיא לכאורה אנטי-דמוקרטית, תקשה על העוסקים להתמודד עם קשיי ההישרדות.
