מערכת הבריאות במדינת ישראל היא אחת מהמערכות המתקדמות ביותר בעולם, וידוע לכול עד כמה חשובה מערכת הבריאות לחוסן הלאומי של המדינה ולרווחת התושבים. בתוך כך, מערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור משמעותי בכוח אדם רפואי ומקצועי, והמחסור ברופאים הפך למצוקה של ממש ולחסם מרכזי בהתוויית המדיניות של משרד הבריאות ובצעדים הדרושים לשיפור ולשדרוג מערכת הבריאות בארץ.
בעקבות המחסור הרב ברופאים החליטה המועצה להשכלה גבוהה לבצע רפורמה בלימודי הרפואה בישראל. הרפורמה החדשה קובעת כי החל משנת הלימודים תשפ"ד יגדל מספר הסטודנטים והסטודנטיות ל
לימודי רפואה בישראל בכ-130 סטודנטים, וזאת בעקבות הסגירה של תוכניות ללימודי רפואה לסטודנטים זרים. באופן כללי, המועצה להשכלה גבוהה הקפיאה את הרישום לתוכניות הלימוד הבינלאומיות ללימודי רפואה, אלו תוכניות לימוד שבהן התקבלו כ-130 סטודנטים מחו"ל, ובעקבות הרפורמה יוכלו יותר ישראלים להתקבל למסלול של לימודי רפואה בארץ.
לימודי רפואה בישראל - מידע כללי
כדאי לדעת כי לימודי רפואה בישראל מתקיימים ב-6 בתי ספר לרפואה, לכן מספר המקומות לסטודנטים ולסטודנטיות מוגבל מאוד ובעקבות הביקוש הרב לתואר המאתגר והיוקרתי רבים מהמועמדים למסלול זה נאלצים לצאת ללימוד רפואה באוניברסיטאות שונות בחו"ל.
בישראל מתקיימות שתי תוכניות לימודי עיקריות בבתי הספר לרפואה - המסלול הרגיל המבוסס על תוכנית לימודים שאורכה 6 שנים ובסיומה הבוגרים נדרשים לעבור שנת השתלמות מעשית, כלומר סטאז', ויש תוכנית לימודים מקוצרת האורכת ארבע שנים בלבד, כאשר תוכנית זו מיועדת לבעלי תואר ראשון ממקצועות המדעים או כאלו שלמדו במהלך התואר שלהם את שבעת קורסי הליבה הנדרשים כדי לעמוד בתנאי הסף לקבלה למסלול זה.
במשך השנים, חלק מבתי הספר לרפואה בישראל קיבלו סטודנטים זרים מחו"ל והם הציעו תוכנית לימודים ייעודית לסטודנטים זרים בעיקר ממדינות כמו ארצות הברית. בתוכניות המיועדות לסטודנטים זרים הוכשרו כ-130 סטודנטים מדי שנה, בעוד הביקוש ללימודים בארץ מצד הישראלים ממשיך לעלות, לכן במסגרת הרפורמה ללימודי הרפואה בישראל הוחלט להקפיא את התוכניות לסטודנטים זרים וכך כ-130 ישראלים נוספים יכולים להירשם בכל שנה ללימודי רפואה ולעבור את ההכשרה המקצועית בארץ.
חשוב לציין כי באגף הרישוי של משרד הבריאות החלו לקבל בשנים האחרונות דיווחים על רמת לימודים לא מספקת והכשרת קלינית מצומצמת ולוקה בחסר בקרב סטודנטים ישראלים שלומדים רפואה בחו"ל. כתוצאה מכך הוחלט לקדם רגולציה חדשה שקבעה כי סטודנטים שהחלו ללמוד רפואה בבתי ספר מסוימים בחו"ל החל משנת 2020 ואילך לא יוכלו לגשת לבחינת הרישוי המתקיימת בישראל, והרגולציה זכתה לכינוי רפורמת יציב.
הרפורמה הובילה לירידה משמעותית במספר הסטודנטים הישראלים שלומדים רפואה בחו"ל ואף לעלייה נוספת בביקוש ללימודים בארץ.
לאחרונה, בסוף 2023, בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוחלט על מתווה חדש ללימודי הרפואה בישראל, כאשר המתווה העדכני נועד לסייע בעיקר לישראלים שהתקבלו ללימודי רפואה בחו"ל ועזבו אותם בשל צווי 8 למילואים. המתווה המרוכך מקל את תנאי הקבלה והסטודנטים נדרשים לציון פסיכומטרי של 650 בלבד, לעומת 730 לפני כן, וגם סטודנטים שנרשמו ללימודים בארץ יוכלו להתקבל לחוג גם אם ציון הפסיכומטרי שלהם נמוך בכמה נקודות מהציון הגבוה שמשמש כיום כתנאי סף לקבל ללימודים.
השלכות הרפורמה בלימודי הרפואה בישראל
הרפורמה במערך לימודי הרפואה בארץ החלה בשנת הלימודים תשפ"ד והתוספת של 130 מקומות לסטודנטים ישראלים הינה מבורכת וצפויה לסייע למחסור הרב ברופאים במערכת הבריאות. הגידול במספר הסטודנטים במסלולי לימוד רפואה בישראל מהווה צעד חשוב להגדלת מספר הרופאים בארץ, ובמקום שסטודנטים ילמדו בחו"ל הם יכולים לעבור לימודים ברמה גבוהה והכשרה מעשית מעמיקה ואיכותית בישראל, ובכך מערכת הבריאות תזכה לכוח אדם רפואי מיומן ואיכותי יותר.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
