"אני מבקש להבהיר: אנחנו לא מבקשים להחליף את המשטר באירן. אנחנו רוצים שלא יהיה לה נשק גרעיני" – אמר אמש (יום ב', 27.5.19) נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ. הוא דיבר בטוקיו, במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת יפן, שינזו אבה.
לצד זאת, טראמפ המשיך אמש בביקורתו החריפה על אירן, באומרו שהיא עומדת מאחורי "כל מתקפה משמעותית" במזרח התיכון. עוד ציין טראמפ, כי כלכלתה של אירן נמצאת בנסיגה בשל העיצומים האמריקניים. אך הוא גם אמר, כי האירנים הם "עם נהדר" וכי לאירן עצמה "יש סיכוי להיות מדינה גדולה עם אותה מנהיגות".
דבריו של טראמפ באו ימים אחדים לאחר ששיגר 1,500 חיילים נוספים לאזור המפרץ הפרסי, צעד שהגביר את ההערכות לפיהן מטרתו הסופית של הממשל היא להפיל את משטר האייתולות. היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, התבטא בעבר בגלוי בעד אפשרות זו. כמה מן הדמוקרטים הבכירים טענו בימים האחרונים, כי צעדיו של טראמפ עלולים להוביל למלחמה עם אירן.
פגישתם של טראמפ ואבה עסקה בין היתר באפשרות לשפר את היחסים בין ארה"ב לאירן. טראמפ ציין אחריה, כי לראש ממשלת יפן יש "יחסים טובים מאוד עם אירן", וכי עובדה זו עשויה להכשיר את הקרקע לשיחות בין וושינגטון לטהרן. "אני מאמין שאירן רוצה לדבר, ואם הם ירצו לדבר – גם אנחנו נדבר. איש אינו רוצה לראות משהו איום מתרחש, במיוחד לא אני", הוסיף.
דבריו של טראמפ מהווה התמתנות משמעותית בהכרזותיו מול אירן, לאחר שלפני שבוע בלבד צייץ: "אם אירן רוצה להילחם, זה יהיה הסוף הרשמי שלה. לעולם אל תאיימו שוב על ארה"ב!". בחודש שעבר הודיע הממשל, כי הוא מפסיק את האישור שניתן למספר מדינות – ובהן סין וטורקיה – לרכוש נפט מאירן, וכי הן צפויות להיתקל בעיצומים מצידו אם יפרו את האמברגו על אירן. הוא גם שיגר למפרץ הפרסי כוח משימה ובראשו נושאת המטוסים "
אברהם לינקולן", בתגובה למה שהממשל תיאר כמידע מודיעיני מוצק על כוונות של אירן לפגוע באינטרסים ביטחוניים של ארה"ב ובעלות בריתה באיזור.
שר החוץ האירני, ג'וואד זריף, החריף גם הוא את הטון מצד ארצו, באומרו בשבוע שעבר ש"ארה"ב משחקת משחקת מאוד מאוד מסוכן" ושהעיצומים על אירן מהווה "פעולת טרור". לפני ארבעה ימים הודיע טראמפ, כי הוא שולח לאזור 1,500 חיילים כ"צעד של זהירות בעיקרו". הוא אישר מכירת נשק במיליארדי דולרים לסעודיה – היריבה הגדולה של אירן במפרץ הפרסי – תוך הכרזה על מצב חרום, שאפשרה לו לעקוף את התנגדות הקונגרס למכירה (בשל פרשת ג'מאל חאשוקג'י והמלחמה בתימן).
