מפקד פיקוד הסייבר האמריקני, פול נקסונה, הוא גנרל בעל ארבעה כוכבים שחזהו עמוס באותות. מקבילו הבריטי הוא אזרח המועסק מזה 20 שנה ב-GCHQ (המקבילה הבריטית ל-8200) וששמו נותר חסוי. אבל בלתי מרשים ככל שהוא ייראה, סוכנות זו עומדת במרכזו של מהפך נרחב ביכולות הצבאיות הבריטיות – מדווח אקונומיסט.

ב-19.11.20 הודיע ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, על תוכנית ההשקעות בביטחון הגדולה ביותר מאז עידן מרגרט תאצ'ר: עוד 6.5 מיליארד ליש"ט בארבע השנים הקרובות, מעבר לתקציב המקורי. היא באה לאחר עשר שנים של קיצוצים בביטחון ומקבעת את מקומה של בריטניה במקום השני בתקציבי הביטחון של חברות נאט"ו (אחרי ארה"ב), עם 46.5 מיליארד ליש"ט השנה. היא כוללת הוצאה על ספינות, משלוח נושאת מטוסים לאסיה בשנה הבאה והקמת פיקוד חלל.

הטכנולוגיה היא התחום המרכזי בתוכנית. בריטניה תקים סוכנות שתעסוק בבינה מלאכותית. היא תשקיע יותר בכלי טיס בלי מאוישים ובלייזר. והיא תגביר את יכולות הסייבר. ג'ונסון החליט לחשוף את קיומו של כוח הסייבר הלאומי, המאחד לראשונה עובדים מ-GCHQ ממשרד ההגנה, ממעבדת מדעי הביטחון והטכנולוגיה ומ-MI6 (סוכנות הביון). כיום יש בו מאות עובדים, כאשר המטרה היא להגיע ל-3,000 בעשור הבא. משימתו איננה לאסוף מודיעין אלא לגרום לדברים להתרחש – כולל ניתוק התקשורת של אנשי טרור, שיבוש ההגנה האווירית של האויב והעברת מסרים שימנעו פעילות עוינת.

פעילות סייבר כזו נוטה להיות חשאית. ארה"ב הולכת וחושפת את מהלכיה, תוך שהיא מאמצת דוקטרינה של "הגנה קדמית", למשל: התקפה על רשתות של גורמים עוינים. רוסיה וסין מכחישות שהן מעורבות בפעילות כזו. רוב המדינות האחרות אינן אומרות דבר. בריטניה שברה את שתיקתה ב-2013, כאשר הודיעה שהיא בונה יכולת סייבר התקפית. ארבע שנים מאוחר מסר שר ההגנה דאז, מייקל פלון, כי בריטניה מנהלת בהצלחה מתקפות סייבר נגד דאעש. ראש ה-GCHQ ג'רמי פלמינג, העיר, כי מתקפות כאלו מתנהלות מאז המלחמה באפגניסטן.

אישור קיומן של מתקפות סייבר כאלה היה דרך זולה להוכיח את המאבק נגד הטרור בעיצומו של גל התקפות ג'יהאדיסטיות באירופה. למתן האישור הייתה מטרה נוספת, מציין אקונומיסט: להפגין את היכולות בפני אויבים, ובראשם רוסיה, אשר חתרו באמצעי סייבר תחת הדמוקרטיות המערביות, במיוחד בבחירות בארה"ב ב-2016. בחודש אוקטובר אמר מארק סידוול, שפרש לאחרונה מתפקידיו כמזכיר הממשלה והיועץ לביטחון לאומי, כי בריטניה ביצעה פעולות חשאיות בתגובה לניסיון הרצח של הסוכן הרוסי לשעבר, סרגיי סקריפל, באנגליה בשנה שעברה.

מבצעי סייבר מועדפים במיוחד כאשר משלוח כוחות או הפצצות עלולים לגרום להסלמה, למשל כאשר ישראל וארה"ב החליטו ב-2010 שלא לתקוף את מתקני הגרעין של אירן; או יהיו חסרי כל פרופורציה, כמו במקרים של פדופיליה או הונאה, שגם בהם עוסק כוח הסייבר. רוב פעולותיו של הכוח יהיו שגרתיות, צופה קונרד פרינס, לשעבר ראש המבצעים ב-GCHQ "בפועל זה בעיקר לשבש את היכולת של אויבינו לתקשר ולפעול בצורה מקוונת". לצד זאת, עוצמת סייבר מאפשרת לבריטניה להיכנס לנישת התמחות והיא כבר תורמת בצורה משמעותית לפעילות נאט"ו בתחום; וכאשר אנשי הצבא עוסקים גם באיומים פחותים יותר, הם מתרגלים את המיומנות שלהם.

כוח הסייבר הניח את היסודות, אך בנייתו עודנה נמשכת. מתקפות סייבר כוללות מרכיבים של ריגול, חתרנות, אכיפת חוק ולוחמה – והן לא ריגול וגם לא מלחמה. בחודש שעבר אמר סייראן מרטין, שפרש בחודש אוגוסט מתפקידו כראש הזרוע ההגנתית של GCHQ כי מעולם לא ראה דבר המלמד שקיומן של יכולות הסייבר המערביות מרתיע מפני מתקפות. אדם שעמד בעבר בראש אחד משירותי הביון הבריטיים הסכים איתו: "המציאות היא ששימושים בלתי-צבאיים של סייבר זוכים להערכת-יתר רבה". לדבריו, מבצעים כאלו שלא בזמן מלחמה, "יישארו תמיד בגדר נישה, אם כי לעיתים יהיו יעילות לשם העברת מסר".

מרטין מעלה דאגה אחרת: הסכנה של גניבת יכולות הסייבר המערביות, אשר תגרום לפגיעה בתשתיות דיגיטליות אזרחיות. "איש לא יוכל לגנוב נשק גרעיני. איש לא יאבד או ידליף טיל בליסטי. זה לא חל על יכולות סייבר", הוא טוען. "כאשר הנשק נופל לידי הצד השני, אפשר ללמוד אותו, לתכנת אותו בצורה מהופכת ולהשתמש בו שוב".

GCHQ אומר שפעילותו היא אחראית, ממוקדת מטרה ופרופורציונלית, "בניגוד לזו של כמה מאויבינו". ג'ונסון הודיע שכוח הסייבר יהיה נתון לפיקוחו של הפרלמנט, ונסוג מכוונתו למנות את אחד מאנשי אמונו לתפקיד הפיקוח. "חימשנו את האינטרנט לצרכינו. הפכנו את האינטרנט לצבאי לצרכינו. במרחב הסייבר, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", קבע.