המלחמה באוקראינה עלולה להסתבך עוד יותר

השבועות הקרובים של המלחמה באוקראינה עלולים להיות יותר מסוכנים מאשר השבועיים הראשונים. ארה"ב חייבת להיות ערה לכך ולנסות למצוא דרכים לסיום הסכסוך אם וכאשר יהיה חלון הזדמנויות. מצב זה עלול לחייב הכרעות קשות, כגון הסרת חלק מן העיצומים החמורים ביותר, משום שזה יהיה פחות גרוע מאשר מה שעלול להתרחש בשדה הקרב. כך סבורים, במאמר ב-Foreign Affairs, פרופ' אמה אשפורד מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ופרופ' ג'ושוע שיפריסון מאוניברסיטת בוסטון.

גלגל של חוסר ביטחון נוצר כאשר צעדיה של מדינה אחת להגן על עצמה מתנגשים באלו של מדינה אחרת. ארה"ב ורוסיה כבר מצויות בגלגל שכזה, אשר החל באיטיות לאחר סיום המלחמה הקרה, כאשר שתיהן ביקשו לעצב מחדש לצרכיהן את בטחונה של אירופה. פלישתה הבלתי-חוקית של רוסיה לאוקראינה החמירה משמעותית את המצב.

ברור שרוסיה הרבה פחות מרוסנת מאשר המערב בפעולותיה הצבאיות, בעוד ממשל ביידן עושה הכל כדי להבהיר שהמערב לא יתערב במישרין בעימות. לכאורה אפשר להסיק, כי צד אחד מוכן להסלים את העימות בעוד האחר יימנע מכך. אבל גלגלים כאלו מאופיינים בטבעם הטרגי: אפילו מדינות שאינן שואפות לעימות ישיר, עלולות להסתכן במלחמה. כרגע שני הצדדים באוקראינה נחושים להגביר את הלחץ, ודי בתקרית אחת כדי להוביל להרחבת העימות.

מסיבות מובנות, רוב הדאגה הוא מפני הסלמה במישור הגרעיני – אך לצד זאת אין להתעלם גם מהסכנות הקונבנציונליות בין רוסיה לנאט"ו. חוקרים פיתחו תיאוריה להיווצרותם של עימותים כאלה. זהו פרדוקס היציבות וחוסר היציבות, בו מעצמות גרעיניות מוכנות להסלים במישור הקונבנציונלי. אחד התרחישים הוא המלחמה הכלכלית בין רוסיה למערב שהחלה לפני שבועיים, בדמות עיצומים חסרי תקדים בחומרתם מול מעצמה כלכלית.

אם הנזק הכלכלי לרוסיה יהיה חמור מדי, ולדימיר פוטין עלול להחליט שכדאי להגיב בצעדים בלתי צבאיים כמו מתקפת סייבר, למשל נגד מתקני אנרגיה במערב. רוסיה תקווה להשיג אמצעי לחץ באמצעות מתקפות כאלה, אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה: מתקפות סייבר יחייבו התייעצות על-פי סעיף 5 באמנת נאט"ו (סעיף ההגנה ההדדית) העשויות להוביל למתקפות נגד מאותו סוג. אפשר רק לקוות שמקבלי ההחלטות לא יגיעו לסף מסוכן זה, כותבים אשפורד ושיפריסון.

קיימת גם סכנה רצינית שהעימות באוקראינה יגלוש אל מעבר לגבולותיה. אירופה מצויה בעיצומו של מרוץ חימוש, בעוד הפלישה לאוקראינה היא גם סיפוח בפועל של בלארוס לרוסיה, ונאט"ו הזרימה כוחות לחברות הברית במזרח אירופה. כל אלו הגבירו את המתח והפכו עימות מקרי לסביר יותר, למשל: חדירה של מטוסים רוסיים למרחב האווירי של אחת מחברות נאט"ו, או מתקפה של רוסיה על נתיבי אספקת הנשק מהמערב לאוקראינה תוך פגיעה בחיילי נאט"ו.

לבסוף, תמיד קיימת הסכנה של עימות בין בעלות ברית של שני הצדדים, אליו ייגררו הם עצמם. נכון לעכשיו, האחדות בין חברות נאט"ו היא מרשימה, אבל המדינות הקרובות ביותר לרוסיה – במיוחד פולין והמדינות הבלטיות (אסטוניה, ליטא ולטביה) – הן הקולניות והפעילות ביותר בסיוע הצבאי לאוקראינה. אם רוסיה תכבוש את קייב ותשתלט על אוקראינה, סביר להניח שמדינות אלו יהוו מקור חשוב של אספקה ללוחמת גרילה בה. מה תעשה ארה"ב אם רוסיה תפגע במחנה אוקראיני בשטח פולין, או אם חיילים ליטאים ייהרגו במהלך הסיוע לאוקראינים? כפי שהוכח שוב ושוב, עימותים כאלו מטשטשים את הגבול בין לוחמים ללא-לוחמים ומעלים בצורה משמעותית את סכנת התרחבות המלחמה.