|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
סומליה. חוב בלתי אפשרי [צילום: פראח עבד אל-וורסמח, AP]
|
|
|
האם השווקים המתפתחים בדרך לעוד עשור אבוד
|
|
הקורונה, האינפלציה, המלחמה באוקראינה - כל אלו מכבידים את הנטל על המדינות העניות ● אקונומיסט מזהיר שבלא טיפול בחוב, בהשקעה הציבורית ובסחר - המצב יחמיר עוד יותר
|
|
שווקים מתעוררים המקווים להצטרף לשווקים המפותחים ספגו מספר מהלומות בשנים האחרונות: מלחמת סחר, מגיפה, בעיות בשרשרת האספקה, אינפלציה ומלחמה. בשלוש השנים האחרונות, למעלה ממחצית מאוכלוסיית המשקים הללו חיה במדינות בהן הצמיחה (על בסיס כוח קנייה) הייתה נמוכה מאשר בארה"ב – לראשונה מאז שנות ה-1980. קרן המטבע צופה למדינות אלו צמיחה של 3.8% השנה ו-4.4% בשנה הבאה – שיעור נמוך מהצפוי לפני המלחמה באוקראינה. הסיכוי של עוד עשור אבוד הולך וגדל, צופה אקונומיסט.
שווקים אלו כבר עברו תקופות קשות: אחרי שגשוג יחסי בשנות ה-1960 וה-1970, באו עשורי הנסיגה של ה-1980 וה-1990, אז שוב באה תקופה של צמיחה וכעת התמונה שבה ומתהפכת. הסיכון הגבוה ביותר נובע מלחצים פיננסיים. בתחילת שנות ה-1980 העלה הפדרל ריזרב בצורה חדה את שערי הריבית כדי להיאבק באינפלציה, והמשמעות הייתה הכבדת נטל ההלוואות על המדינות העניות ובעקבותיו גל של משברי חוב ובנקים.
כמה מאותם תנאים קיימים גם כיום. החוב הפרטי והלאומי (כאחוז מהתמ"ג) עלה בעקביות במדינות העניות בעשור הקודם וזינק בשנות הקורונה. במדינות בעלות הכנסה ממוצעת הוא מצוי בשיא, ובמדינות העניות הוא מתקרב לרמות חדלות הפרעון של שנות ה-1990. עשירית מבין 70 המדינות העניות ביותר, כולל צ'אד וסומליה, כבר כורעות תחת נטל חוב בלתי אפשרי. מחצית מהקבוצה, כולל אתיופיה ולאוס, מצויות בסיכון גבוה של היקלעות לאותו מצב. לפני עשור היו במצב זה רק שליש מהן.
הפלישה הרוסית לאוקראינה הזניקה את עלויות המזון והאנרגיה; הנפט והחיטה יקרים כיום ב-50% מאשר לפני שנה. המשמעות מבחינת המדינות העניות היא הגדלת הסובסידיות, ייבוש יתרות המט"ח ונטל על הצמיחה. עליית המחירים מגבירה את הלחץ על הבנקים המרכזיים במדינות העשירות להעלות את הריבית, אשר בארה"ב צפויה להיות החדה ביותר מזה 40 שנה – מה שיקשה עוד יותר על המדינות העניות למחזר את חובותיהן. ההון זורם לארה"ב כדי ליהנות מהעלאת הריבית, שער הדולר עלה ב-10% בשנה האחרונה וכך גובר הנטל של החזרת ההלוואות הקיימות שניטלו במטבע האמריקני. מספר המדינות שהאג"ח שלהן מצוי באזור הלחץ הוכפל ליותר מ-20%, כולל אוקראינה, מצרים וגאנה.
|
|
|
מצרים. האג"ל באיזור הלחץ [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
אקונומיסט צופה, כי מדינות נוספות יילכו בעקבותיה של סרי-לנקה, אשר לפני שבועיים הודיע על חדלות פרעון של חובותיה במט"ח. אולם, ייתכן שניתן יהיה להימנע מן המשברים המערכתיים של העשור הקודם. מדינות רבות בעלות הכנסות בינוניות שיפרו את מצבן הכספי, למשל באמצעות הגדלת יתרות המט"ח. הדאגה כעת היא שהתרחבות החוב תפגע בצמיחה, בכך שהממשלות יתקשו להוריד מיסים ולהשקיע בחינוך ובתשתיות. בנקים שהלוו סכומים גדולים לממשלות יתקשו להלוות למגזר הפרטי, משום שהאג"ח שקיבלו יאבדו מערכן.
כאב ראש נוסף הוא הסחר העולמי; משקים מתפתחים קמים ונופלים איתו. בשנים 1980-1960 הוכפל חלקו של סחר הטובין בתוצר העולמי מ-9% ל-18%; בעשורים האבודים חלקו ירד. הסחר שב ועלה כאשר שרשרות האספקה התרחבו בדרום-מזרח אסיה, אבל כעת הן בסכנה בשל המתחים הבינלאומיים והקורונה, מה שיגביל את יכולתן של המדינות העניות ללוות ידע וטכנולוגיה מחברות זרות כדי לייצא אותו לעולם העשיר. הכלכלה העולמית תסבול גם מנסיגתו של השוק המתפתח הגדול מכולם: סין, אשר מאז תחילת המאה הנוכחית תורמת לצמיחה העולמית יותר מאשר ארה"ב ואירופה. מגבלות דרקוניות בשל הקורונה, המשבר בשוק הנדל"ן והמחיר של התנודות הגיאו-פוליטיות עלולים להשפיע על העולם כולו.
חלק מן השווקים המתפתחים ייצאו נשכרים מההתכווצות שבפתח. חברות החוששות מפני תלות בסין מעבירות ייצור למדינות זולות אחרות. מדינות עשירות המקוות שמדינות עניות לא יתקרבו לסין ורוסיה, יכולות להנמיך את מחסומי הסחר ולהגביר את ההשקעות בחו"ל ובכך להגביר את הצמיחה שם. עליית מחירי הסחורות תסייע למדינות המייצאות מזון, אנרגיה ומתכות. אבל בתמונה הכוללת, צפויות לשווקים אלו כמה שנים קשות. בלא יוזמות נועזות להפחתת נטל החוב, להשקעה במגזר הציבורי ולהרחיב את הסחר, המצב כיום עלול להיות רק טעימה מן הצפוי בעתיד.
|
|
| תאריך:
|
29/04/22
|
|
|
עודכן:
|
29/04/22
|
|
איתמר לוין
|
|
האם השווקים המתפתחים בדרך לעוד עשור אבוד
|
|
ענף הרכב הוא עמוד השדרה של המשק הגרמני, עם 10% מן התוצר במותגים כמו פורשה, ב.מ.וו, פולקסוואגן ומרצדס. חברות אלו משקיעות מיליונים במיתוג, אבל לא בשורשיהן. ההצלחה של חברות אלו קשורה במישרין לתקופה הנאצית. פרדיננד פורשה שכנע את אדולף היטלר להכניס לייצור את ה"פולקסוואגן", מכונית העם. בנו, פרי פורשה, אשר בנה את החברה, היה קצין מתנדב בס"ס. הרברט קוונדט, אשר בנה את ב.מ.וו למעמדה הנוכחי, ביצע פשעי מלחמה. כך גם פרידריך פליק, אשר שלט במרצדס-בנץ והורשע בנירנברג.
|
|
|
|
|
העשור האחרון נראה כמוצלח למשטרים סמכותניים ומאתגר למשטרים דמוקרטיים. כלי סייבר, כלי טיס בלתי מאוישים, טכנולוגיה לזיהוי פנים ורשתות חברתיות נראו כהופכים משטרים אלו ליעילים עוד יותר והדמוקרטיים נראו יותר ויותר כבלתי ניתנים לממשל. המערב איבד את בטחונו העצמי, בעוד הוא גבר ברוסיה וסין. ואז התרחש משהו לחלוטין בלתי צפוי, טוען טום פרידמן בניו-יורק טיימס: שתיהן טעו בגדול.
|
|
|
|
|
הבחירות לנשיאות צרפת הוכרעו, אך הקרב רק החל. הנשיא עמנואל מקרון מתכונן כעת לבחירות לפרלמנט בחודש יוני, ויריביו בהחלט יכולים לשלול ממנו את הרוב המוחלט ממנו הוא נהנה כיום. "יש לו מנדט להמשיך בעבודתו, אבל תהיה לו התנגדות מהיום הראשון", מצטט וושינגטון פוסט את פרופ' סיליה בלין ממכון ברוקינגס.
|
|
|
|
|
הם הגיעו כאשר אוקראינה חגגה את הפסחא לפי הלוח הנוצרי-אורתודוקסי, והביאו איתם תקווה לגאולה. אחד מהם, שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הכריז: "אנחנו לא יודעים כיצד תימשך המלחמה הזאת, אבל אנחנו יודעים שאוקראינה ריבונית ועצמאית תהיה כאן הרבה אחרי ולדימיר פוטין". עימו היה שר ההגנה, לויד אוסטין.
|
|
|
|
|
כאשר הקורונה העבירה את לימודיו לזירה המקוונת באביב 2020, איזק מוסלי בן ה-18 התרגל לבלות את זמנו מחוץ לבית הספר. הוא סיים השנה את לימודיו בעיר וואקו שבטקסס וגילה, כי נחשב לנוכח בלימודים גם אם רוב זמנו הוא בכלל עובד. כאשר בית ספרו חזר להוראה מלאה פנים את פנים, מוסלי המשיך לעבוד ולהחמיץ מאות שעות לימודים. מוסלי הוא אחד ממיליוני תלמידים ברחבי ארה"ב הנחשבים ל"נעדרים כרוניים" – מי שמחמיצים לפחות 10% מימי הלימודים ובעיה אשר החמירה משמעותית בזמן הקורונה, מדווח ניו-יורק טיימס.
|
|
|
|
|
