ועדת 6 בינואר של בית הנבחרים המליצה (19.12.22) להעמיד לדין את
דונלד טראמפ בארבע עבירות, ובראשן התקוממות נגד הממשל. העבירות האחרות שמייחסת לו הוועדה (שבשליטת הדמוקרטים): שיבוש הליך רשמי של הקונגרס, קשירת קשר להונות את ארה"ב וקשירת קשר למסור הודעה כוזבת. וושינגטון פוסט מסביר את המשמעויות.
מהי המלצה פלילית? לקונגרס יש סמכות לחקור ולהוציא צווים לזימון עדים וראיות, אך אין לו סמכות להגיש כתבי אישום. לכן, כאשר הוא סבור שיש להעמיד לדין – עליו להגיש המלצה למשרד המשפטים, ולמעשה לקרוא לו לעשות זאת.
האם משרד המשפטים חייב לממש את ההמלצה? ההמלצה כשמה כן היא – המלצה בלבד. המשרד אינו חייב לממש אותה. במקרה הנוכחי, המשרד כבר מצוי עמוק בתוך חקירה פלילית משלו בנוגע למעשיהם של טראמפ והסובבים אותו בנוגע להסתערות על הקפיטול ולנסיונות להטות את תוצאות בחירות 2020. ה-FBI והמשרד בודקים את הכמות העצומה של ראיות ובוחנים אישומים אפשריים. במילים אחרות: המשרד אינו זקוק להמלצת הקונגרס. אין תקדים להעמדתו לדין של נשיא לשעבר והמשרד ירצה להשתכנע שיש לו די והותר ראיות לפני שיעשה זאת.
האם להמלצת הקונגרס יש יותר משקל? מבחינה משפטית – לא. אבל קרוב לוודאי שמשרד המשפטים יתייחס אליה ברצינות רבה יותר מאשר לכל המלצה אחרת ולכל תלונה אחרת. המלצת הוועדה מגדילה את תשומת הלב הציבורית לכך שהיא סבורה שטראמפ או מקורביו עברו על החוק, ובכך מגבירה את הלחץ על מקבלי ההחלטות במשרד להעמידם לדין ומטילה עליהם אחריות מוגברת אם יימנעו מכך. ההמלצה גם יכולה לחזק את טענתו של טראמפ ולפיה החקירות נגדו נובעות ממניעים פוליטיים: שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה הם דמוקרטים, ושני הרפובליקנים הם מתנגדים חריפים שלו.
האם הוועדה מספקת למשרד המשפטים את כל הראיות הנחוצות לו? לא בהכרח. ועדות בקונגרס אינן צריכות לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על התביעה. למרות שהוועדה שידרה מקצת מן הראיות שבידה, היא טרם פרסמה את כל תמלולי העדויות ויתר ההוכחות; היא הבטיחה לעשות זאת בעשרת הימים הקרובים. וגם לאחר שהללו יפורסמו, אין זה אומר שמשרד המשפטים ימצא שהם מהווים ראיות מספיקות להעמדה לדין.
את מי המליצה הוועדה בעבר להעמיד לדין? בשנתיים האחרונות המליצה הוועדה למשרד המשפטים להעמיד לדין ארבעה מאנשי ממשלו של טראמפ באשמת בזיון הקונגרס, לאחר שהפרו צווים שלה שהורו להם להעיד בפניה או למסור לה מסמכים. הארבעה היו: יועצו לשעבר של טראמפ, סטיב באנון; ראש הסגל לשעבר, מארק מדואוז; מנהל הסחר לשעבר, פיטר נבארו; ומנהל התקשורת לשעבר, דניאל סקווינו. המשרד הגיש כתב אישום נגד באנון ונבארו, בעוד מדואוז וסקווינו טענו לחסינות ולא הועמדו לדין; מדואוז הסכים בסופו של דבר לשתף פעולה עם הוועדה. טכנית, ההמלצות של אמש זהות לקודמות, אך בפועל הרבה יותר קשה להוכיח את העבירות המיוחסות לטראמפ מאשר את בזיון הקונגרס, הבא לידי ביטוי ברור בסירוב לציית לצווים שלו.
