הלוויתו של ריצ'רד ניקסון בשנת 1994 הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בה ראה יו יואיט את ספירו אנגיו. יואיט, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת צ'פמן, מזכיר לקוראי וושינגטון פוסט: ניקסון נטל את מושל מרילנד האנונימי והפך אותו לסגנו. אגניו נעלם מן הבמה הציבורית באוקטובר 1973 לאחר שהואשם בעבירות שוחד ומס. אבל לדעת יואיט, אגניו יכול להוות מודל לטיפולה של הפרקליטות הפדרלית בדונלד טראמפ.
חקירת כהונתו של אגניו כמושל חשפה היסטוריה חמורה של שוחד, הונאה ושחיתות. התובעים הציגו לו הסדר טיעון בלתי שגרתי: הוא יתפטר מיד, יודה בעבירת מס בודדת, ייקנס ב-10,000 דולר ויוכל להמשיך בחייו כאזרח פרטי. טראמפ לא צריך לחשוש במיוחד מהמלצת ועדת 6 בינואר להעמידו לדין, אבל מינויו בחודש שעבר של ג'ק סמית לפרקליט מלווה בחקירות 6 בינואר ופרשת המסמכים איננו תיאטרון פוליטי. לסמית יש הזמן, התקציב והצוות הנחוצים כדי להגיש כתב אישום נגד טראמפ, משפחתו וצוותו. לכך מצטרפות החקירות בניו-יורק, מנהטן וג'ורג'יה. כל אלו יוצרים רשת משפטית עבה האופפת את טראמפ.
בחודש ספטמבר אמר טראמפ לתוכנית הרדיו של יואיט, כי אינו יכול להעלות את הדעת שיועמד לדין; "לא עשיתי שום דבר רע", הוסיף. אולי. אבל האם הוא מוכן להסתכן במשפט מול חבר מושבעים בוושינגטון, המלאה בשונאיו? מזה הוא צריך להיות מודאג. הפרשנית המשפטית הבכירה של הפוסט, רות מרקוס, סבורה שטראמפ לעולם לא יחתום על הסדר - למרות שלדעתה זהו פתרון טוב מבחינה לאומית.
אבל יואיט אינו מדבר על הסדר, משום שלדעתו עד כה לא הוצגו לציבור עובדות המצדיקות להרשיע את טראמפ בעבירה כלשהי. כל מי שעבד בבית הלבן יודע שמסמכים מתערבבים זה בזה בבלגן של החלפת ממשל, וכנשיא הייתה לטראמפ סמכות בלתי מוגבלת להסיר סיווג. החקירות בניו-יורק ובג'ורג'יה נראות חלשות מאוד מבחינה משפטית. יואיט לא מאמין שטראמפ התכוון לחולל את ההסתערות על הקפיטול. כל חבר מושבעים סביר שיפעל על-פי כללי הספק הסביר והוכחת הכוונה הפלילית יגיע לאותה מסקנה. אבל האם טראמפ צריך להסתכן בכך שיואיט טועה?
תומכיו האדוקים של טראמפ ממשיכים להאמין שהוא ז'אן ולז'אן אבירי של הפוליטיקה האמריקנית הנרדף בידי כנופיית צדקנים. אבל זה לא יבלום תובעים שישתכנעו שביכולתם להוכיח את יסוד הכוונה. אם הם ירצו להעמיד לדין את טראמפ, זה בדיוק מה שיעשו. ואז ישתולל תוהו ובוהו פוליטי ואזרחי. בראיון עם יואיט טראמפ לא איים באלימות אך צפה זעם - ובארה"ב כבר יש די והותר זעם. למעט הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני, איש אינו רוצה להצית את הכעס מכל הצדדים שיתלווה למשפטו של טראמפ.
טראמפ פורח בקרבות, אך מאבק משפטי כזה יגבה מחיר כבד ממנו, ממשפחתו ומאנשיו. לא עומדת לרשותו הלשכה המשפטית של הבית הלבן שתגן עליו, אלא רק עורכי דין פרטיים שידרשו תשלום מראש. אופציית אגניו יכולה לחסוך לו מי-יודע-כמה מיליוני דולרים, כמו גם את הסיכון שיורשע בידי חבר מושבעים עוין. הוא יצטרך להבטיח ללכת בעקבותיהם של נשיאים לשעבר: זכרונות, ספרייה ומוזאון, הרצאות בתשלום גבוה - אבל לא עוד קמפיינים לעצמו ולאחרים.
האם הוא יכול לשרוד בלי עצרות? אולי, אם זה מבטיח לחסוך לו אולמות משפט. עסקת אגניו שלו לא תכלול מאסר על תנאי, קנסות או הודאה. היא תכלול פירוק מנשק של כל הצדדים והתחייבות של טראמפ שלא להילחם עוד. טראמפ לעולם לא יהיה אגניו, כי הוא חולל את הטלטלה הפוליטית העזה ביותר בתולדות ארה"ב והותיר את חותמו על הפוליטיקה, בית המשפט העליון, המזרח התיכון ועוד. אבל כמו אגניו ייתכן שיהיה מוכן לעבור לשלב הבא - לא לאלמוניות, אלא לחופש מתובעים, מסיים יואיט.
