בתי משפט בפלורידה ובג'ורג'יה דחו (4.4.24) את בקשותיו של דונלד טראמפ למחוק על הסף את כתבי האישום נגדו בפרשת המסמכים המסווגים ובשל נסיונו להטות את תוצאות בחירות 2020. הבקשות היו חלק ממטרת העל של טראמפ בארבעת התיקים הפליליים: לדחות את הדיונים עד לאחר הבחירות, כך שלא ישפיעו על סיכוייו ויתאפשר לו למחוק לפחות את שני התיקים הפדרליים אם ייבחר לנשיא.
השופטת הפדרלית המחוזית איילין קנון דחתה את בקשתו של טראמפ למחוק את כתב האישום בפרשת המסמכים המסווגים, בטענה שחוק המסמכים הנשיאותיים - שלשיטתו מאפשר לו להסיר סיווג מכל מסמך - גובר על חוק הריגול במסגרתו הוגש כתב האישום. קנון מונתה בידי טראמפ וספגה ביקורת ציבורית ותקשורתית, בטענה שהיא מסייעת לטקטיקת הדחייה שלו. קנון קבעה, כי חוק המסמכים אינו יוצר בסיס לדחייה על הסף של כתב האישום (המייחס לטראמפ גם עבירה של שיבוש הליכים).
ההחלטה באה יומיים לאחר שהתובע המיוחד ג'ק סמית, אשר הגיש את כתב האישום בפרשת המסמכים (כמו גם את כתב האישום הפדרלי בנוגע להטית הבחירות), ביקש החלטה מיידית של קנון בנושא כדי לאפשר לו לערער במידת הצורך. הבקשה באה לאחר שבצעד יוצא דופן, ביקשה קנון את התייחסות הצדדים להנחיות שבכוונתה לתת למושבעים בסיום ההליך - למרות שאפילו לא נקבע מועד לבחירתם. התביעה טענה, כי ההנחיות המוצעות מאמצות את פרשנותו של טראמפ לחוק המסמכים.
קנון דחתה את ביקורתו של סמית באומרה, שאם הוא מבקש לקבוע כעת בצורה סופית את ההנחיות למושבעים - זוהי "דרישה חסרת תקדים ובלתי צודקת". קנון הדגישה, כי אין לראות את בקשתה המקורית לנסח את ההנחיות למושבעים כקביעת הגדרה סופית כלשהי בנוגע לרכיבים המרכזיים של התיק. "היה זה ניסיון כן להבין טוב יותר את עמדותיהם המנוגדות של הצדדים ולקבל רושם ראשוני של השאלות שיש להציג למושבעים במקרה סבוך זה".
במקביל, שופט בית המשפט המחוזי באטלנטה, סקוט מק'אפי, דחה את בקשתו של טראמפ למחוק את כתב האישום בנושא הבחירות, שהוגשה בטענה שדבריו של טראמפ בין נובמבר 2020 לינואר 2021 מוגנים בידי התיקון הראשון לחוקה המגן על חופש הביטוי. זוהי אחת מטענות ההגנה המרכזיות של טראמפ בשתי תיקי הבחירות: הוא הביע בתום לב את הדעה שהיו בבחירות אי-סדרים מהותיים שהובילו לנצחונו של ג'ו ביידן.
מול טענה זו מציגים התובעים (סמית בוושינגטון ופאני ויליס בג'ורג'יה) שתי תשובות. האחת: טראמפ ידע היטב שהפסיד בבחירות, שכן כמעט כל יועציו ואנשי הקמפיין שלו אמרו לו זאת. השנייה: חופש הביטוי אינו חל על התבטאויות עברייניות ועל קריאות לאחרים לבצע עבירות. מק'אפי מאמץ בהחלטתו את הנימוק השני (הנימוק הראשון הוא עובדתי וכמובן טרם הוצגו ראיות הצדדים בנושא).
"אפילו דיבור פוליטי טהור העוסק בעניינים הנוגעים לציבור אינו חסין מאישום, אם לכאורה נעשה בו שימוש לקדם פעילות עבריינית", קובע מק'אפי. הוא ציין, כי טראמפ ויתר 14 הנאשמים בתיק אינם עומדים לדין על טענות כזב, אלא משום שלטענת התביעה אמירות אלו היו חלק מקשירת קשר להונות את הממשל ולפגוע בו. "רק המושבעים יכולים להכריע בטענה שדבריהם או מעשיהם של הנאשמים נעשו מתוך כוונה פלילית" ולכן אין מקום למחיקה על הסף, מוסיף מק'אפי. הוא הוסיף, כי הנאשמים יוכלו לשוב ולהעלות את טענת התיקון הראשון "במועד המתאים לאחר שיוצג המצע העובדתי".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
