בפולקלור הרוסי קיימת אמירה נפוצה בה משתמש הבריון לתקיפת מי שלא עשה לו כל רע: "אתה קיללת אותי!" - TY MENIA RUGAL. ולמי שמקלל ברור שמגיע עונש.
הנשיא הפרו-איסלמי והאנטי ישראלי של ארה"ב, שהוא אומן בתעמולה פוליטית, נמנע מפעולה גלויה נגד ישראל בהיותו מודע לדעת הקהל של ארצו ומירידת קרנו בציבור שלו, שמחייבים יתר זהירות בחשיפת עוינותו לישראל.
לכן, הוא קפץ על ההזדמנות שנפלה לידיו - להשתמש בתכסיס של "אתה קיללת אותי!" - TY MENIA RUGAL - כדי להצדיק מהלך אנטי ישראלי שייהנה מתמיכה רחבה. ובאין אסטרטגיה ישראלית להגנה ממהלכים כאלה, הצלחתו נראית כמובטחת, כשמזכירת המדינה שלו מכריזה שממשלת ישראל נהגה בצורה "מעליבה" - INSULTING (וכדי לכפר על עלבון זה היא צריכה לשחרר פושעים מהכלא).
העובדה שמדובר בשכונה יהודית קיימת, שהדיון על הרחבתה על שטח יהודי התמשך כשלוש שנים ועשוי להמשך עוד שלוש שנים - לאחר שהתוכנית פורסמה בוועדה המחוזית - לא מעניינת איש. העיקר - שנוצרה עילה לשלוף את קריאת הקרב של בריון הפולקלור הרוסי - "אתה קיללת אותי!" ואז אין מה שיעצור את שונאי ישראל בממסד האמריקני, כולל יהודוני החצר והתקשורת שלו, מלפתוח בתחרות גידופים ואיומים, אליה הצטרפו מייד כל חורשי רעתנו בעולם.
זה נתן גם סוף-סוף נימוק לגיטימי לאבו מאזן לסרב לכל מו"מ עם ישראל, תוך הסתרת הפחד שאם זה ייגמר בהינתקות "האויב הציוני" מיהודה ושומרון - יהיה סופם כשל רצועת עזה. לכן, טוב יותר יהיה לו להמשיך ולהתפרנס מהתרומות הזורמות אליו בתור מדוכא מסכן, תוך ניצולן לניהול ההסתה החביבה עליו להשמדת המדינה היהודית.
את האמת הזו, ששלטון אבו מאזן אינו מסוגל לנהל מדינה דמוקרטית עצמאית ידעו כל קברניטי ישראל, אך לא העיזו להצהיר על כך בגלוי, כדי לא לפגוע בחזון "שתי מדינות לשני עמים" של "מפת הדרכים" ההזויה.
אף אחד לא רצה שיאשימו אותו בפתיחת "מלחמת ברירה" הסברתית נגד החלומות באספמיא של פריצי העולם. כעת, נעמדנו בפני מלחמת "אין ברירה", ואין יותר מנוס מלפתוח במתקפת הסברה עולמית נגד הניסיון להקים על חשבוננו תחליף לבסיסי הטרור של אפגניסטן באזורנו: חיזבאללה בצפון, פתח במזרח וחמס בדרום, המגובים ביחד בנשק אטומי של שליטי אירן ומאיימים להשתלט על מקורות הנפט החשובים בעולם.
מכאן, שהמו"מ היחידי שצריך להתחיל בו באזורנו לא צריך להיות עם המתיימרים להקים "מדינה פלשתינית" אלא עם שליטי כל הארצות השכנות לחיסול הבעיה הממארת, הקודמת לכל הסדר מדיני באזור, והיא - בעיית הפליטים, שקודמיהם גרמו לה, כשיצאו להשמיד את מדינת ישראל ב-1948.
בעיה זו, שהיא הומניטרית כלכלית, צריכה לבוא על פתרונה לפני כל משחקי הכבוד הפוליטיים:
שום הסדר פוליטי לא יתפוס אם לא תיפתר לפניו בעיית הפליטים. במיליארדי הדולרים שנשפכו להנצחת 27 מחנות הפליטים בא"י, והזינו, בין היתר, מערכות חינוך לגידול שאהידים, אפשר היה לפתור את הבעיה כמה וכמה פעמים.
סוכנות האו"ם לפליטים (לא זו המיוחדת שהוקמה לטיפוח "פליטי פלשתין") עזרה לשקם עשרות מיליונים בתקציבים קטנים בהרבה. יש בישראל ידע וניסיון איך לעשות את זה נכון, וכותב שורות אלו יכול לחזור ולהציג את התוכניות לכך, שהוגשו לקברניטי ישראל - מלוי אשכול ועד למנחם בגין ו
יצחק רבין.
דרוש רק האומץ להכיר בעובדה שנכנסנו למלחמת "אין ברירה", בה אין לנו ברירה אחרת - אלא לנצח, גם אם יש לנו גייס חמישי שרוצה את ההיפך.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
