בשבוע שעבר פורסם בטור זה מילון של מילים אנגליות-אמריקניות החודרות בהמוניהן לעברית הישראלית. גם בשפות אירופיות מבחינים בתופעה דומה, אך שפות אלו שומרות בכל זאת על הניבים המקוריים שלהן, על מילות היחס ועל מבנה המשפט כפי שעוצבו לאחר שנפרדו השפות הרומניות מן הלטינית, הרוסית והגרמנית, והפכו ללשונות ספרותיות. המצב בעברית שונה, מדאיג הרבה יותר. אופיה הבסיסי של הלשון העברית נפגע, משום שאצלנו דורס האינגלוז את הרקמות הלשוניות העדינות והדקות ביותר.
העברית נוטה לסגנון פעיל. לדוגמה:
"כפי שאשתי הבהירה לי - עלי לעבוד קצת פחות". האנגלית, והעברית המאונגלזת בעקבותיה, נוטות לסגנון סביל: "כפי שהובהר לי על-ידי אשתי - עלי לעבוד קצת פחות". ריבוי השימוש בסגנון הסביל פוגם באסתטיות, והמעבר מצלצולה היפה של העברית של התחייה אל הקשקשנות של העברית המאונגלזת מביא לידי ניסוחים אוויליים, כמו זה של הכתב לענייני משטרה שאמר: "החשוד התרחק במהירות מן המקום על-ידי ריצה", (בעברית רהוטה:
"החשוד ברח בריצה"). הצירוף "על ידי" בעברית משמעו פעולה בעזרת מתווך או שליח, כפי שקראנו בהגדה של פסח:
"לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח". בעברית המאונגלזת הופך הצירוף על-ידי למילוי לשוני סתמי, חסר משמעות.
סטירת הלחי המכאיבה ביותר שמנחיתה העברית המאונגלזת על העברית הרהוטה היא מכת תרגומי השאילה. תרגום שאילה הוא העברה מילולית אוטומטית של צירוף או ניב מאנגלית לעברית, ללא שום מאמץ למצוא מקבילה עברית בעלת משמעות שווה. התוצאה היא שהלשון שבפינו מתמלאת ביטויים הכתובים באותיות עבריות ובמילים עבריות, אך הם אינם עברית. בעברית מאונגלזת שומעים למשל: "הממשלה גוררת את רגליה ולא רוצה להחליט בעניין". בעברית רהוטה:
"הממשלה מתמהמהת/מתעכבת/זוחלת ואינה רוצה להחליט בעניין".
והנה עוד כמה דוגמאות. תרגום השאילה מופיע בהן באות רגילה והחלופות בעברית, לעתים מכמה מישלבים לשוניים - באות מובלטת.
כשתצטרך אותי אהיה שם בשבילך/
כשתצטרך אותי אעזור לך/ כשתצטרך אותי תמצא אותי/כשתצטרך אותי אהיה מוכן "שלוש עשרה שנים אחרי מגלה
אהרן ברק..."/
"אחרי שלוש עשרה שנים מגלה אהרן ברק..."/שלוש עשרה שנים לאחר מכן מגלה אהרן ברק"... בסופו של יום/
בסופו של דבר/ככלות הכל/אחרי ככלות הכל/ בהתחשב בכל יש ביניהם הרבה דם רע/
יש ביניהם הרבה טינה/שנאה/שטנה/נקמנות/עשיית חשבונות הוא כאן כדי להישאר/הוא לא הולך לשום מקום/
הוא קבוע כאן/הוא עושה ישיבתו קבע/הוא לא יזוז מכאן/ הוא תקוע פה/הוא פה וזהו היה זה אריק שרון שהחליט על הינתקות חד-צדדית/
אריק שרון הוא שהחליט על הינתקות חד-צדדית.
זה לא עושה שכל/
זה לא הגיוני זה מרגיש לי/
אני מרגיש ש/לתחושתי/אני חש ש זה עושה את כל ההבדל/
זהו בדיוק ההבדל/זהו הדבר שמבדיל/זה מה שמבדיל נותן לו כתף קרה/
קריר כלפיו/אדיש כלפיו/מפנה לו עורף/מתנכר לו לנצח את המשחק/
לנצח במשחק להפסיד את המשחק/
להפסיד במשחק לשרוד את המלחמה/
לשרוד במלחמה/לחזור מן המלחמה לחדור את הקיר/
לחדור דרך הקיר/לפרוץ את הקיר/לפרוץ את המחסום לעשות עוד שיר/
לשיר עוד שיר מוקדם יותר, מאוחר יותר/
לפני כן, אחרי כן נותן כיתות אומן/
מדריך בכיתות אומן נותן הצגה (רסיטל, הופעה)/
מציג, משחק, מנגן, מופיע עומד על רגליו האחוריות/
עומד על שלו/לא זז מדעתו (מעמדתו)/מתעקש/אינו מוותר באמצע שום מקום/
אי שם/ במקום נידח/במקום שומם/במקום ריק מאדם לקחת את ההובלה/
להיות ראשון לקחת החלטה/
להחליט "אני לוקח התחייבות ספציפית"/
"אני מתחייב ספציפית" כספי ניגש לקחת את זריקת העונשין/
כספי ניגש לזרוק את זריקת העונשין לקחת אוטובוס/
לנסוע באוטובוס/לעלות לאוטובוס לקחת אונייה/
להפליג/לרדת באונייה לקחת מטוס/
לטוס לקחת את הזמן/
יש זמן/לא למהר/בלי חיפזון/לאט לאט לקחת את המדרגות/
לעלות (או לרדת) במדרגות לקחת את זה עם גרגיר מלח/
לפקפק/להטיל ספק/להיות ספקן ריבוי השימוש בפועל לקחת בתרגומי שאילה אופייני לתופעה של דחיקת ניבים עבריים בידי הלשון המאונגלזת. פועל זה תפוס כיום כמעט לגמרי בידי תרגומי השאילה ולכן כמעט אין שומעים צירופים עבריים מקוריים הנבנים עם לקחת, כגון: "לקח חבל ב...", "לקח דברים עם...", "לקח אותה לאישה", "לקח את לבו של...", "לקח תורה מפי...", "יקחהו אופל". הלשון המאונגלזת, הירודה והדוחה, יורשת לנגד עינינו את העברית הרהוטה. השִפחה יורשת את הגבירה והארץ אינה רוגזת.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
