הפלישה החרדית לרמת גן

תושבי בני ברק החרדים - אשר מצוקת הדיור בעירם הולכת וגוברת, אשר מחירי הדירות עולים בה בהתמדה, הצפיפות הקשה הולכת ומחריפה, אין בה כמעט התחלות בנייה חדשות למגורים, בגלל מחסור חמור בקרקעות - החלו מחזרים על הרחובות והשכונות הצמודות לעירם, כלומר לעבר רמת גן. יותר ויותר חרדים רוכשים או משכירים דירות בשכונות וברחובות הגובלים בבני ברק. התופעה מורגשת בשנתיים האחרונות ביתר שאת וגורמת לתושבים החילוניים באזורים אלה לעזוב את השכונות הללו ולנדוד לשכונות אחרות ברמת גן או מחוצה לה.

יו"ר מועצת העיר ברמת גן, מר אריק נודלמן, נזעק יותר ויותר על-ידי תושבי העיר אשר פונים אליו ומלינים על הפלישה החרדית לעירם. אריק נודלמן מספר על תופעות אחרות אשר הולכות ומתרבות בעיר רמת גן עקב המצוקה הנוראה בבני ברק. לדבריו, מכיוון שהשטחים הפתוחים, קרי - הגנים הציבוריים, שטחי משחקים לילדים ועוד, כמעט ואינם בנמצא בבני ברק בגלל צפיפות הבנייה, מתפתחת התופעה שתושבי רמת גן רואים יותר ויותר משפחות חרדיות מתפרסות על השטחים הירוקים של העיר רמת גן. תושבי רמת גן שמו לב, לדבריו של אריק נודלמן, לעובדה שהפארק העירוני הגדול של העיר אשר נקרא גם "הפארק הלאומי רמת גן" הופך במשך ימים שלמים אתר מנוחה ובילוי לתושבים החרדים מהעיר בני ברק. אנו רואים יותר ויותר משפחות חרדיות מבלות בפארק, כמו גם בפארקים האחרים בעיר, בעיקר בפארק מרום נווה ברמת גן. תופעות אלה מתחילות לדחוק יותר ויותר את תושבי רמת גן מהפארק הנ"ל לחפש להם פארקים אחרים בעיר שאליהם האוכלוסיה החרדית מהעיר הסמוכה בני ברק עדיין לא הגיעו.

נהנים משירותים ללא תשלום

לטענתו של אריק נודלמן, יוצא אפוא שהעיר רמת גן מספקת את שירותי הבילוי והפנאי וממנת אותם יותר ויותר לתושבי העיר בני ברק. כלומר תושבי העיר רמת גן משלמים את מחיר הצפיפות ומחסור בשטחים הירוקים של בני ברק. התופעה הזאת של נדידת תושבי בני ברק לשכונות הסמוכות ברמת גן יוצרת בעיות נוספות לדבריו של נודלמן: בזמן האחרון אנו צריכים להתמודד עם בעיות שונות כגון פתיחת גני ילדים לאוכלוסיה החרדית.

התופעה אומנם משחקת לידי האוכלוסיות החרדיות לשני הכיוונים, עם מעברם לשכונות הסמוכות לבני ברק, האוכלוסיות החרדיות נהנות בעקבות כך משני העולמות, הן פעילות במרבית היום בבני ברק - את הקניות, העבודה למי שעובד, את החינוך החרדי - הם מבצעים בבני ברק שזה במרחק קצר מביתם החדש ברמת גן ואת השירותים החברתיים והסוציאליים הם מפילים על העיר רמת גן.

מכיוון שמרבית המשפחות החרדיות הן ברוכות ילדים ומרביתן במצב סוציו אקונומי נמוך, נוצר מצב שאת כל השירותים הם מקבלים מהעיר רמת גן. מיסי עירייה הם כמעט ולא משלמים בגלל שרובם בעלי משפחות ברוכות ילדים, בחלקם הגדול בעלי בעיות כלכליות ומעמד סוציו אקונומי נמוך, כך יוצא איפוא, שתושבי העיר רמת גן מממנים את אותה אוכלוסיה המהגרת מבני ברק ואשר הופכת לנטל על כלל האוכלוסיה החילונית של העיר רמת גן.

אין לי בעיה עם כך שיש הגירה של חרדים לעיר, אני מוכן לקלוט כל אוכלוסיה, אך יש לי בעיה עם כך שהאוכלוסיה הזאת אינה משרתת בצה"ל, בחלקה אף אינה תורמת מבחינת נטל המס העירוני, אינה משתלבת בחיי העיר למעט השימוש בשטחים הציבוריים על כל גוניהם. אם האוכלוסיה החרדית הייתה משרתת בצה"ל, תורמת את תרומתה הכלכלית לעיר ואף למדינה, לא היה הדבר מעלה אצלי את כל התהיות שהשאלות. אך מכיוון שהדברים לא מתנהלים כך, אין אני רואה את התופעה הזאת באור חיובי. כמו-כן זורמות אלי יותר ויותר תלונות של תושבי רמת גן החילוניים על דחיקת רגליהם מהשכונות הסמוכות לבני ברק, מהגנים הציבוריים ומהשטחים הפתוחים אשר נועדו לתושבי רמת גן שהופכים אט אט לשטחי המחייה של האוכלוסיות החרדיות מבני ברק, שאפילו לא היגרו לרמת גן ורק באות לנצל את אותם שירותים שנבנו למען תושבי רמת גן, כאשר העיר רמת גן נושאת בכל הנטל הכספי של שימור השטח הירוק, גינון, ניקיון, ועוד.

בסיום דבריו, אריק נודלמן, יו"ר מועצת העיר של רמת גן, אומר ומדגיש: שירות בצה"ל ותרומה לקהילה של האוכלוסיות החרדיות זאת הבעיה המרכזית. תחושת הניכור כלפיהם נוצרת עקב סירובם לתרום לחברה ולמדינה ככל אזרח אחר. נקודה. רק שירות מלא בצה"ל יכול להפיג את התחושות הללו כלפי האוכלוסיה החרדית הן מצידי והן מצד שאר תושבי העיר רמת גן ואף של המדינה כולה.