הישראליות איננה מודל סטטי שהעולים החדשים חייבים להתיישר על פיו. זהו מודל דינמי העובר תהליך בלתי פוסק של שינוי בהשפעת מרכיבי החברה המשתנה. הישראליות של 1948 שונה מהישראליות של 2015.
אין השתכנזות - יש ישראליזציה של המזרחיים נדהמתי לקרוא על ההערצה הפתאומית מצד אינטלקטואלים מזרחיים ופמיניסטיות מזרחיות של מנהיג
ש"ס אריה מחלוף דרעי ומפלגתו. גם אם נתעלם מהיותו עבריין מורשע. ש"ס היא יותר מפלגה חרדית ממזרחית. היא חיקוי של המפלגות החרדיות האשכנזיות. השסניקים מתלבשים כמו החרדים האשכנזים ואימצו את תפישת העולם שלהם לגבי "תורתו אומנותו" ואת אורח חייהם. מערכת החינוך של ש"ס מונעת מתלמידיה להתקדם בחיים בשל תוכנית לימודים שאינה תואמת את צורכי המאה ה-21. ש"ס מנציחה את העוני של אלה הלומדים במערכת החינוך שלה או לומדים בישיבותיה. אריה מחלוף דרעי למד בישיבה אשכנזית ומנהיגי ש"ס מעדיפים שילדיהם ילמדו בישיבות אשכנזיות.
לפתע, במערכת הבחירות הנוכחית דרעי גילה את "השקופים"? ש"ס הייתה חברה בממשלות רבות לאורך השנים ולא עשתה דבר למען ה"שקופים". כל מעייניה היו קבלת כספים לאברכים ולמוסדות השונים של ש"ס. חברי כנסת שלה שלחו ידם לקופה הציבורית ועשו הון על גבם של בוחרים תמימים.
לגבי האינטלקטואלים והפמיניסטיות המונח "השתכנזות" הוא מונח בעל קונוטציה שלילית. החברה הישראלית היא חברה מודרנית ועל-מנת להתקדם בחיים יש לאמץ נורמות מערביות. המזרחיים לא נדרשו מעולם לוותר על מנהגיהם ותרבותם. אבל, על-מנת לחיות בחברה מערבית יש למצוא את האיזון בין התרבויות.
הטענה שאותם מזרחיים שהתקדמו בחיים, ויש רבים כאלה, "התשכנזו" היא טענה מופרכת. האם הם החליפו את שמותיהם לרבינוביץ’ ואברמוביץ? האם הם החלו לדבר אידיש ולאכול גפילטע פיש? מה הקשר בין התקדמות והשתלבות בחברה הישראלית ואימוץ הישראליות ל"השתכנזות"?
מה שמכונה "השתכנזות" אינו אלא אימוץ ה"ישראליות".
התנועה הציונית הכריזה על עיצוב יהודי חדש- ישראלי. האשכנזים עברו לפני המזרחיים תהליך של ישראליזציה. אשכנזים רבים החליפו את שמותיהם לשמות ישראלים. הם דוברים עברית נוסח ספרד ואוכלים יותר חומוס מאשר גפילטע פיש. הם ויתרו על אורח החיים האשכנזי הגלותי והפכו לישראלים. אין כל דמיון בין הישראלים ממוצא אשכנזי ובין סביהם וסבתותיהם ממזרח אירופה. רק החרדים האשכנזים שומרים על "אשכנזיות".
בחברה הישראלית יש אחוז גבוה (כ-50%) של נשואים מעורבים בין ישראלים ממוצא "אשכנזי" לישראלים ממוצא "מזרחי". הילדים שלהם אינם אשכנזים ואינם מזרחיים. הם ישראלים. ומדובר כבר במספר דורות של נשואים מעורבים.
בישראל הגיעו מזרחיים רבים שאימצו את הערכים של הישראליות, שהם שילוב של ערכים מערביים ויהודיים מודרניים, להישגים. היו כבר מספר רמטכ"לים ממוצא מזרחי. חלק ניכר מהקצונה בצה"ל היא ממוצא מזרחי. אנו מוצאים מזרחיים בכל תחומי החיים, בכלכלה, במערכת החינוך ובמערכת המשפטית. ההתקדמות בסולם הסוציו-כלכלי אינו פונקציה של מוצא אלא של כישורים ולכן יש תחומים בהם ההשתלבות איטית יותר.
במערכת הפוליטית יש מזרחיים רבים. מעוררי השד העדתי טוענים שהאשכנזים אינם מאפשרים למזרחיים לשבור את תיקרת הזכוכית לראשות הממשלה. אבל, בניגוד למקצועות בתחום הכלכלי, המשפטי והחינוכי היכן שמעמדו של האדם נקבע ע"י כישוריו, במערכת הפוליטית הכישורים הדרושים להצלחה הם שונים לחלוטין. שם מתנהלים מאבקים אישיים- כוחניים. נתניהו מחסל מתחרים פוטנציאליים. הוא חסם את
סילבן שלום לא מפני שהוא מזרחי אלא מפני שהוא ראה בו מתחרה מסוכן בעל סיכויים. נתניהו הביא אנשים רבים לעזוב. לא רק
משה כחלון נפלט מהמערכת אלא גם
דן מרידור ו
גדעון סער. קל מאוד להסביר את כישלונו של עמיר פרץבמפלגת העבודה במוצאו. אבל, מה שקרה לפרץ היה תגובה להתנהגותו הכוחנית. הוא הבטיח ל
שמעון פרס כאשר עבר מההיסתדרות למפלגה לא להתמודד נגדו אבל לא הייתה לו סבלנות והוא הפר את ההבטחה. התנהגותו עוררה כעס בחוגי מצביעי המפלגה.
שאול מופז נכשל בפוליטיקה לא מפני שהוא ממוצא מזרחי. מופז הוא בעל כישורים רבים והגיע להישגים לא מבוטלים בחייו, אבל כפי שרבים חושבים הוא אינו "פוליטיקאי" לטוב ולרע.
הישראליות איננה מודל סטטי שהעולים החדשים חייבים להתיישר על-פי המודל שלה. זהו מודל דינמי העובר תהליך בלתי פוסק שבו הישראליות קולטת לתוכה השפעות של מרכיבי החברה ומשתנה. הישראליות של 1948 שונה מהישראליות של 2015 .
המחקר הסוציולוגי בארה"ב על קליטת מהגרים הסוציולוגים מייחסים חשיבות רבה לתהליכי הסוציאליזציה במשפחות ולהשפעת הסביבה החברתית על עיצוב אישיותו, שאיפותיו והמוטיבציה של הדור הצעיר. סוציולוגים אמריקנים חקרו לעומק את השאלה מדוע קבוצות מהגרים מסוימות הצליחו להתקדם במהירות בסולם הסוציו- כלכלי ועברו תהליך של אמריקניזציה בעוד קבוצות אחרות, שהגיעו באותו זמן ומסביבה נחשלת דומה נשארו במעמד הנמוך והסתגרו בשכונות אתניות והיו זקוקים לתקופה ארוכה יותר כדי לפרוץ קדימה.
היהודים שהגיעו ממזרח אירופה לארה"ב היו פליטי פוגרומים שהגיעו בחוסר כל וללא השכלה אבל הצליחו תוך דור אחד לעלות למעמד הבינוני. הסוציולוגים מייחסים את הניידות החברתית של היהודים ליחסם להשכלה. ההורים עבדו בכל עבודה מזדמנת וחסכו מעצמם על-מנת לאפשר לילדיהם לרכוש השכלה. היחס ללמדנות, נחשב לתכונה יהודית. בחברה היהודית המסורתית היה הסטאטוס של התלמיד החכם בראש סולם הסטאטוסים. ההורים הקנו לילדיהם את השאיפה והמוטיבציה לרכוש השכלה מערבית מאחר שזהו המפתח להצלחה בחברה מערבית. היהודים סבלו בארה"ב עד לאחר מלחה"ע השנייה מאנטישמיות אבל, הצעירים היהודים שברו את המחסומים בכוח הרצון והכישורים שגילו.
בניגוד ליהודים, המצב בקבוצה האיטלקית והפולנית היה שונה. סוציולוגים שבדקו את נורמות ההתנהגות, אורח החיים ותהליכי הסוציאליזציה של הדור הצעיר במשפחה ואת השפעת הסביבה החברתית, הגיעו למסקנה שהעדר ניידות חברתית הוא תוצאה של דפוסי הסוציאליזציה המעודדים אישיות פסיבית, חסרת מוטיבציה ואמביציה להישגיות. טיפוס האישיות הזה הוא תוצאה של החינוך שקיבל הדור הצעיר במסגרת המשפחה והקבוצה. הצעירים לא ספגו מהוריהם יחס חיובי להשכלה ומוטיבציה לחרוג מהמעמד החברתי אליו הם משתייכים.
האיטלקים סבלו מגזענות, אך גם הנורמות שלהם ותהליכי הסוציאליזציה פגעו ביכולתם לפרוץ את המחסומים. רבים פנו בדור הבנים של המהגרים לפשיעה כמסלול מקוצר להצלחה בחיים. תהליך הפריצה קדימה של האיטלקים היה ארוך משל היהודים. הפולנים הגיעו מאותה סביבה שממנה הגיעו היהודים אך כמו האיטלקים הנורמות ותהליכי הסוציאליזציה במשפחה ובחברה הפולנית לא עודדו ניידות.
בישראל קיימת בעיה חברתית שיש לה מרכיבים עדתיים. ממשלות ישראל הזניחו את הפריפריה ומאחר שאחוז המזרחיים הגרים בפריפריה הוא גבוה יחסית, הבעיה החברתית היא בעיה עדתית. ממשלות ישראל חייבות להשקיע יותר במערכת החינוך בפריפריה כדי לקדם את הדור הצעיר. אבל, המשפחה והחברה בעיירות הפיתוח חייבים לעודד ניידות חברתית. ויש לזכור: בעיית העוני אינה ייחודית רק למזרחיים. יש בעיית עוני גם בקרב המבוגרים בעלייה הרוסית וניצולי שואה שהם אשכנזים.
הבעיה החברתית-עדתית אינה רק תוצאה של הזנחה ממשלתית.
אמנון לוי העלה מחדש את השד העדתי אמנון לוי ראיין צעירים וצעירות מעיירות הפיתוח. צעירים אלה חיים בסביבה בה רוב התושבים בעיירה הם מזרחיים. הם לא הכירו מקרוב אשכנזים, אבל הם היו משוכנעים שהאשכנזים עולים עליהם והם ביטאו תחושת נחיתות. הצעירים הללו למדו במערכת חינוך שבה התלמידים היו רובם ככולם מזרחיים ויש להניח במידת סבירות גבוהה שגם המורים או ליתר דיוק המורות ממוצא מזרחי.
הצעירים הללו לא גילו בשיחה עם אמנון לוי כל שאיפה או מוטיבציה להתקדם בחיים באמצעות השכלה ולעשות ניידות חברתית. אחד מהם, שבניגוד לשאר למד בבי"ס עם תלמידים אשכנזים, אמר שהוא רוצה להיות הנדסאי. כאשר אמנון שאל אותו מדוע לא מהנדס הוא ענה שהוא מסתפק בהנדסאי.
אחד המרואיינים שהצליח להתקדם בחיים התייחס לנורמות המקובלות במשפחות מזרחיות המעכבות ניידות חברתית. בטוחני, שהצעירים והצעירות שראיין אמנון לוי אינם מהווים מידגם מייצג של הצעירים המזרחיים בעיירות הפיתוח. יש רבים אחרים שפרצו קדימה. אמנון לוי עושה עוול לרבים בהציגו תמונה חלקית.
לסיום, איך ניסח זאת בנימין זאב הרצל? "אם תרצו אין זו אגדה". אין דבר העומד בפני הרצון.
