בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
נשים וילדים בנקודת מילוי מים בצנעא, תימן [צילום: AP/Hani Mohammed]
|
|
|
אתגרי הביטחון הסביבתי במזרח התיכון
|
לא רק מתחים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואתניים הביאו לפרוץ הסכסוכים הפנימיים במזה"ת במהלך העשור האחרון. שינויי האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית הביאו ללחץ כבד על רמת החיים הירודה ממילא של אזרחי האזור. התפשטותם של שטחי המדבר וניהול גרוע של משק המים הביאו לפגיעה בחקלאות ובמי השתייה של אוכלוסיות שונות מסוריה ועד תימן, ובמדינות המפרץ מתכוננים ליום שאחרי הנפט
|
|
|
|
|
מחירי מוצרי המזון הבסיסיים מושפעים מארועי טבע קיצוניים, כגון בצורות ושיטפונות, המתרחשים במקומות מהם מדינות האזור מייבאות את מזונן. מאחר שאחוז האבטלה במדינות האזור גבוה מאוד, הרי שכל שינוי לרעה במחירי מוצרי המזון הבסיסיים עלול לעורר תסיסה נגד השלטון. ואכן, עוד לפני אירועי "האביב הערבי" פרצו מהומות בירדן ובמצרים על-רקע עליית מחירי מוצרי המזון הבסיסיים | |
|
|
|
|
|
עקב שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, כלל מדינות המזרח התיכון ניצבות כיום בפני חמישה אתגרים ביטחוניים סביבתיים: ביטחון המים, ביטחון המזון, ביטחון האנרגיה, מדבור והתדרדרות הקרקע. השלכות האתגרים הסביבתיים הללו יחד עם גידול האוכלוסייה העצום באזורנו, העומד על כ-2.7%, ולחצים פוליטיים, כלכליים וחברתיים נוספים, מחריפים סכסוכים וגורמי מתיחות קיימים בתוך ובין מדינות. לפיכך, במהלך העשור האחרון, האתגרים הסביבתיים הללו גרמו להתפרצות אירועים אלימים ואף איימו על הישרדותם של משטרים במדינות האזור. כך, למשל, אחת מהסיבות המיידיות לפרוץ אירועי "האביב הערבי" בתוניסיה, במצרים ובמקומות אחרים הייתה עליית מחירי מוצרי המזון הבסיסיים בכל רחבי העולם הערבי כתוצאה מהבצורות שפקדו את רוסיה ואת ארה"ב. חשוב לציין כי עד למאה העשרים, למרות כמות המים המוגבלת באזורנו המדברי ברובו, היא עדיין הצליחה לספק את צורכי האוכלוסייה המקומית ואף הביאה לכך שהחקלאות הייתה העיסוק המרכזי בעולם הערבי, כאשר הגידולים החקלאיים סיפקו את צורכי המזון של האוכלוסייה ואף יוצאו אל מחוץ למזרח התיכון. זאת מכיוון שלמרות שאחוז הילודה היה גבוה, כך היה גם אחוז התמותה כתוצאה ממגיפות או ממלחמות. אולם, עם השיפור במצב התברואה והרפואה, פחת אחוז התמותה באופן משמעותי והחל מן המחצית השנייה של המאה העשרים אנו עדים לגידול אוכלוסייה אדיר-ממדים בחלק זה של העולם. גידול אוכלוסייה כביר זה השתלב עם מספר בעיות נוספות: חוסר ניהול נכון של משאבי המים, המלחת קרקעות ומקורות מים, זרימה או חלחול של שפכים תעשייתיים, ביוב או דשנים כימיים המביאה לזיהום מקורות המים, התפשטות המדבר אל הקרקעות הראויות לעיבוד חקלאי והתפשטות הערים הגדולות אל השטחים החקלאיים המקיפים אותן אשר היו בעבר הבסיס לקיומן. אלו הביאו ללחץ גובר והולך על משאבי המים והמזון המוגבלים ממילא בעולם הערבי ולצורך של מדינות האזור לייבא את המזון הנחוץ על-מנת להאכיל את אוכלוסיותיהן. כתוצאה מכך, מושפעים תושבי אזורנו וכן גם מחירי מוצרי המזון הבסיסיים מארועי טבע קיצוניים, כגון בצורות ושיטפונות, המתרחשים במקומות מהם מדינות האזור מייבאות את מזונן. מאחר שאחוז האבטלה במדינות האזור גבוה מאוד, הרי שכל שינוי לרעה במחירי מוצרי המזון הבסיסיים עלול לעורר תסיסה נגד השלטון. ואכן, עוד לפני אירועי "האביב הערבי" פרצו מהומות בירדן ובמצרים על-רקע עליית מחירי מוצרי המזון הבסיסיים.
|
|
|
צריכה ענפה של צמח הגת בתימן [צילום: AP]
|
|
בתימן לעומת זאת, הסיבה המיידית שהביאה לפרוץ המהומות נגד שלטונו של הנשיא עלי עבדאללה צאלח, ובסופו של דבר אף להדחתו ולתוהו ובוהו השורר כיום במדינה, היא סוגיית ביטחון המים. גידול האוכלוסייה העצום במדינה, שנכון להיום עומד על 3.46 אחוז, ותהליך העיור המואץ ושיעור הילודה הגבוה בערים אינם מאפשרים למשאבי המים המוגבלים של המדינה לתמוך באוכלוסייה שאינה מפסיקה לגדול, במיוחד בערים. לכך ניתן להוסיף חוסר ניהול נכון של משאב המים, עידוד גידול וצריכה של צמח הגת האחראי לכשלושים אחוזים מכלל צריכת מי ההשקיה במדינה, זיהום מקורות המים בשל שימוש רב בדשנים כימיים, בירוא יערות, וזניחת חקלאות הטרסות והמערכות המסורתיות לאגירת מים. אלו גרמו לשאיבה מוגברת של מי תהום, למחסור חמור במים בערים הגדולות, לנגישות מוגבלת של האוכלוסייה למי שתייה ולהתייבשות רבים מהבארות ומהאקוויפרים. מצב קטסטרופלי זה עתיד להביא לידי כך שצנעא בירת תימן, תהיה עיר הבירה הראשונה בעולם בה עתידים המים לאזול כליל בעוד כעשר שנים. המצב הפוליטי במדינה מקשה על מציאת פתרון למשבר המים. בעת פרוץ המהומות בשנת 2011 שלטה הממשלה באורח אפקטיבי אך ורק בעיר הבירה. היא לא הייתה מסוגלת לאכוף פיקוח ממשי על השימוש במים ברחבי המדינה, שסרה למרותם של השבטים השונים: שיעים בצפון, בדלנים בדרום ו גורמי אל-קאעידה בדרום-מזרח. כל שחקן מרכזי ושולי בפוליטיקה התימנית מנהל מדיניות עצמאית משלו בנוגע לשימוש במים. על-רקע מצב כאוטי זה, אין זה מפתיע כי את הזרז לפרוץ המהומות נגד שלטונו של עלי עבדאללה צאלח היוותה רשימת תלונות נגד הממשלה, שבראשה הואשמו פקידים בכירים בחפירת בארות מים בחצרותיהם בעת שיתר האוכלוסייה סבלה ממחסור במים. אומנם, הממשלה מצידה התחייבה למנוע התרחשות מקרים שכאלו, אך חפירת בארות המים על-ידי הפקידים הבכירים היוותה סימן בולט לאזלת ידה.
|
זרז לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה
|
|
|
|
בצורת עקובה מדם [צילום: AP/Hadi Mizban]
|
|
בסוריה, הייתה זאת הבצורת הבלתי נפסקת משנת 2005 והשלכותיה שהיוו את הזרז לפרוץ מלחמת האזרחים העקובה מדם שעדיין נמשכת במדינה. שני מוקדי המרידה העיקריים נגד משטרו של בשאר אל-אסד היו בדרעא, שבדרום סוריה, שם דרשו האיכרים לקנות ולמכור קרקעות ליד הגבול עם ירדן מבלי לבקש רשות מפקידי ביטחון מושחתים, ובדיר אל-זור שבצפון-מזרח המדינה. חלק זה של סוריה סבל מבצורת בלתי נפסקת החל מ-2005 אשר הביאה לאובדן יבולים, להתייבשות מקורות מים ולמות עדרי צאן. כתוצאה מכך נאלצו יותר ממיליון וחצי איש, אשר איבדו באחת את מקורות פרנסתם, לנדוד אל הערים בחיפוש אחר מזון, מים ופרנסה. אולם, בערים הגדולות מקורות המים המוגבלים לא יכלו לתמוך באוכלוסייה ההולכת וגדלה. תושבי צפון-מזרח ודרום סוריה חשו כי הממשלה הייתה מסוגלת לעשות הרבה יותר על-מנת לדאוג להם, אך לא עשתה מספיק. מבחינה זו, ייתכן גם כי אין זה מפתיע שארגון דאעש הקים את בסיסו בצפון-מזרח המדינה, אזור שממילא סבל מהזנחה ממשלתית בימי שלטון המשטר הסורי בו וממשיך לסבול מבצורת שאת סופה אין רואים. על-מנת לפתות את האוכלוסייה המקומית להצטרף לשורותיהם, ארגון דאעש מבטיח לתושבים משכורות קבועות, פרנסה, מים ומזון, ובכך מספק מענה לצרכיהם המיידיים. במדינות המפרץ ניכרות ההכנות ל"יום שאחרי הנפט" ו להבטחת הישרדות המשטרים גם לאחר שיפסיקו לגרוף את הרווחים העצומים ממכירת חביות הנפט. זאת במיוחד לאור העובדה שארה"ב, אחת מצרכניות האנרגיה הגדולות ביותר של מדינות המפרץ, מפתחת עצמאות אנרגית באמצעות השימוש בפצלי שמן. לכן מדינות המפרץ, בראשות ערב הסעודית, הנהיגו לאחרונה מדיניות של הוזלת מחירי הנפט בשיעור ניכר בד-בבד עם עידוד פיתוח של אנרגיות חלופיות ושל ערים ירוקות. במקביל, חוכרות מדינות המפרץ קרקעות ברחבי אפריקה, אסיה וקנדה לטובת גידולים שיבטיחו את ביטחון המזון של אוכלוסיותיהן. מדינות המפרץ אף בונות מתקני ענק להתפלת מים על-מנת להבטיח את ביטחון המים של אוכלוסיותיהן. ניתן לראות מכך, כי המשטרים במדינות המפרץ מייחסים חשיבות רבה להתמודדות מול האתגרים הביטחוניים הסביבתיים כאמצעי חיוני להישרדותם, גם ביום שלאחר הנפט, בו הכסף לא יוכל לקנות יותר את תמיכת האוכלוסייה בהם. לסיכום, לא רק מתחים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואתניים הביאו לפרוץ הסכסוכים באזור במהלך העשור האחרון, אלא גם לחצים סביבתיים ודמוגרפיים שהחריפו בעיות קיימות עד לנקודת רתיחה. לכן, בעת בחינת מצבי קונפליקט קיימים ופוטנציאליים באזורנו, המתמודד מול אתגרים ביטחוניים סביבתיים המוחרפים על-ידי גידול האוכלוסייה העצום, חשוב להתמקד בממדים הסביבתיים ובמשאבי הטבע כאמצעי הכרחי לייצובן של מדינות האזור.
|
|
|
הכותב הוא עמית מחקר במרכז עזרי לחקר אירן והמפרץ הפרסי ומייסד ומנהל המכון לחקר איסלאם ומוסלמים באפריקה.
|
|
תאריך:
|
01/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2015
|
|
ד"ר משה טרדימן
|
אתגרי הביטחון הסביבתי במזרח התיכון
|
|
למרות ההודעה המפתיעה של סעודיה כי המבצע הצבאי "סופת הנחישות" הגיע לסיומו וכי התחיל השלב השני הנקרא "השבת התקווה", נמשכות ההתקפות האוויריות של הקואליציה הערבית על מעוזי המורדים החות'ים בתימן.
|
|
|
נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר יבקר בקרוב ברמאללה וברצועת עזה כך מסרו מקורות בתנועת חמאס. השיח' אחמד יוסף, מבכירי תנועת חמאס ברצועה, מסר (26.4.15) כי קרטר ינסה לתווך, ביוזמתו, בין יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן לבין הנהגת חמאס על יישום הסכם הפיוס שהושג ביניהן לפני שנה.
|
|
|
החלטת שרי החוץ של מדינות הליגה הערבית להקים כוח צבאי ערבי משותף (27 במרס) מעלה סימני שאלה באשר למימושו, אופיו והאפקטיביות שלו. אולם לצד הסקפטיות והסרקזם שכבר מציפים את התקשורת הערבית, הרציונל מאחורי הרעיון אינו מופרך לחלוטין ומגלם מספר יתרונות בעידן הנוכחי. המציאות השברירית של המזרח התיכון, מחייבת בחינה מדוקדקת של יוזמה זו וכן של השלכותיה האפשריות.
|
|
|
בתום 28 ימים של מתקפה אווירית מסיבית על מעוזי המורדים החות'ים בתימן, הודיעה הקואליציה הערבית בראשות סעודיה ב-21 באפריל על הפסקת ההתקפות האוויריות במסגרת מבצע "סופת הנחישות". עם זאת, הסגר האווירי והימי על תימן יימשך במטרה למנוע הברחות נשק למורדים החות'ים.
|
|
|
סעודיה הודיעה (יום ג', 21.4.15) כי סיימה את המבצע הצבאי נגד המורדים החות'ים בתימן. זאת, בתום שלושה שבועות שבמהלכם ביצעה מתקפות אוויריות על מטרות רבות שבשליטת המורדים השיעים.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|