רעידה עולמית

שנים מאתגרות ביותר עברו על כלכלות העולם מאז שנת 2008, עת התפרץ בארצות הברית המשבר הפיננסי אשר לימים כונה משבר הסאב-פריים. משבר זה גרם לרעידת אדמה בכלכלת ארצות הברית ולרעידות משנה חזקות לא פחות בכלכלות העולם השונות. אומנם כלכלת ארצות הברית החלה אט אט להתייצב, וזאת בזכות תוכניות רגולטוריות שונות, אולם הרעידות המשיכו להיות מורגשות ברחבי העולם בכלל וביבשת אירופה בפרט, כאשר מדינות רבות ביבשת זו החלו מאבדות גובה ושוקעות למיתון עמוק עד לכדי עמידה על סף חדלות פירעון.

משברים מקומיים אלו, אשר התגברו בשנת 2011, כונו לימים בשם הכולל "משבר החובות באירופה". משבר זה התפתח בראשיתו במדינות דרום היבשת, ובפרט בפורטוגל, אירלנד, יוון, ספרד ואיטליה, ופגע אנושות בכלכלותיהן עד אשר נתלו לגמרי בתוכניות הסיוע של האיחוד האירופי, אשר החל אט אט להקשיח את תנאיו ולחייבן לבצע רפורמות קשות וכואבות במשק המקומי. משבר פיננסי זה החל מתרחב ופוגע גם במדינות נוספות ביבשת ובכלל זה כלכלות המדינות החזקות באירופה, כדוגמת גרמניה, צרפת, המדינות הסקנדינביות ואחרות. באותן השנים החלו מתפתחות בקצה אחר של העולם, במזרח התיכון, "רעידות אדמה" פוליטיות אשר נבעו ברובן ממצבן הכלכלי הרעוע של מדינות אלו ואשר הובילו להחרפת מצבן הכלכלי.

דוגמאות בולטות לכך הנסקרות בספר זה הן המהפכה הפוליטית שחוותה מצרים, מרד האזרחים בלוב ומלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה.

בספר זה מוצגות לראשונה ולפרטים השלכותיהן הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של רעידות אדמה אלו, אשר התרחשו במדינות העולם השונות בשנים 2012-2008, תוך בחינת הגורמים לכל אחד ואחד מהמשברים, השלכותיהם על האוכלוסיות המקומיות ודרכי פעולתן והתמודדותן של ההנהגות השונות מול האתגרים הרבים אליהם נחשפו עקב משברים אלו. השער הפותח של הספר מציג סקירה של משברים פיננסיים בולטים שהתרחשו במאה הקודמת ובראשית המאה הנוכחית, החל מהשפל הגדול שפקד את כלכלת ארצות הברית בשנת 1929, דרך המשברים הפיננסיים שהתרחשו באסיה בשנות התשעים של המאה הקודמת ועד למשבר ההיי-טק בארצות הברית ולמשבר הגדול בארגנטינה שפרצו בראשית המאה הנוכחית.

בהמשך הספר מוצגים שלושה שערים נוספים על-פי הסדר הבא: השער השני חוקר את הסיבות לפרוץ משבר הסאב-פריים בארצות הברית בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, תוך הצגת השפעותיו והשלכותיו על כלכלות ארצות הברית וישראל, וכן את דרכי התמודדותן של ממשלות אלו מול אתגר משמעותי מאין זה. השער השלישי בוחן את השפעותיו של משבר החובות באירופה, שפרץ כשנה לאחר סיום משבר הסאב-פריים, ומציג את השפעותיו על מספר מדינות בעולם. קבוצת המדינות הראשונה היא קבוצת מדינות ה-PIIGS (החזירים), הכוללת את פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון, ספרד והמאופיינת בתרבות צריכה גבוהה מול כושר ייצור נמוך.

קבוצת המדינות השנייה היא קבוצת המדינות החזקות באירופה וזו כוללת את גרמניה, צרפת, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, הולנד ושוויץ, הנחשבות למדינות יצרניות ויעילות. השלישית היא קבוצת מדינות ה-BRICS, הכוללת את סין, הודו, רוסיה, ברזיל ודרום אפריקה, אשר נחשבות למדינות בעלות קצב הצמיחה המהיר בעולם.

השער הרביעי והמסיים ספר זה מציג את המהפכות הפוליטיות במדינות המזרח התיכון (מצרים, לוב וסוריה) אשר התרחשו בשנים 2013-2011 ואשר לימים נקראו מהפכות "האביב הערבי". תקופה זו התאפיינה בשינויים פוליטיים בולטים בשלטונות יציבים אשר החלו מתערערים עקב בעיות כלכליות קשות.

ייחודו הבולט של הספר בא לידי ביטוי בכך שהוא מרכז בתוכו סקירה רחבה ומעמיקה ביותר של משברים פיננסיים ופוליטיים עדכניים ומציג בפני הקורא יריעה רחבה של הגורמים וההשלכות של משברים אלה, תוך הצגת מבט השוואתי בין תקופות, מדינות ודרכי התמודדות שונות הנגזרות מהמדיניות הפרטנית שגובשה בכל אחת מהמדינות הנחקרות כדרך להתמודד עם המשבר המתעצם והמחריף. אומנם בספר מוצג מידע תיאורי נרחב המציג את סיפור התפתחותן ההיסטורית של רעידות האדמה הכלכליות שהתרחשו בעולם בתקופה סוערת בת חמש שנים, אך עם זאת, הוא מרכז תכנים אקדמיים ומחקריים רבים ומגוונים התורמים לאופיו המחקרי.

חרף העובדה כי הספר נוגע בתחומי הכלכלה מחד ומדע המדינה מאידך-גיסא, אין זה מן הכרח כי הקורא יתמצא או אפילו יהיה בעל הכרות מוקדמת עם תכנים אלו. תוכן הספר מוצג באופן פשוט ופשטני המאפשר לכל אדם ואדם להבין בנקל את אשר נכתב, תוך הצגתם של גרפים רבים המסייעים לקורא לקשר בין האירועים השונים המוצגים בו ולזכרם.