מי רוצה לברוח לקיבוץ?

מהו דימויו של הקיבוץ בעיני הציבור שאינו חי בו? על שאלה זו תהו אנשי "ברית התנועה הקיבוצית", שלא מכבר החליטו להתחקות מקרוב אחר העמדות והדימויים הרווחים בציבור הישראלי ביחס לתנועה הקיבוצית.

לפי הזמנתם נערך סקר מיוחד, שמטרותיו היו בין השאר: זיהוי האוכלוסיה המגלה יחס אוהד לתנועה הקבוצית; זיהוי היקף קשרי האוכלוסיה הישראלית עם הקיבוץ, ואיפיון המעוניינים לבחון הצטרפות לקיבוץ.

מידגם הסקר התייחס לאוכלוסיה היהודית וכלל גם מושבים. הוא מנה 1267 איש. הנתונים נאספו על-ידי המרכז למחקרים שימושיים בתל אביב וסוכמו על-ידי אורי לוין ואברהם אור, מהמכון לחקר ולימוד הקיבוץ.

מן הסקר עולה, כי רוב מוחלט של האוכלוסיה (63%) מתייחס באהדה לתנועה הקיבוצית - מתוך זה 26% חשים אהדה חזקה ו-37% אהדת-מה. 7% מתייחסים בהתנגדות, ואילו 30% גילו עמדה ניטראלית.

ממצא מעניין במיוחד: %74 סבורים שלא עבר זמנו של הקיבוץ, שהוא מועיל לסביבתו ושעליו לעשות יותר למען השכבות הנמוכות. 61% סבורים שהקיבוץ תורם לצה"ל יותר מאחרים.

באשר לדימוי הקיבוץ בעיני הציבור, נתגלה כי %52 מאמינים שחלקה של התנועה הקיבוצית באוכלוסיה גדול ממה שהוא באמת. רק 23% יודעים את סדר הגודל הנכון (שהוא 3.4%).

העדר דאגות

באשר לנכונות להתנסות בחיי קיבוץ, העלה הסקר כי אין קשר הכרחי או מובהק בין מידת האהדה לקיבוץ לבין הנכונות להתנסות בחיים בו; האוהדים המובהקים אינם דווקא המעוניינים בכך והמעוניינים בכך אינם דווקא האוהדים.

35% מהנשאלים מעוניינים לבחון אפשרות של התנסות בחיי קיבוץ, או הצטרפות אליו. אחד הנימוקים להצטרפות לקיבוץ הוא העדר דאגות כלכליות. נימוקים נוספים: חיי חברה תקינים, חיים כפריים שלווים, חינוך טוב לילדים, שוויון וחיי שיתוף. לעומת זאת סבורים 14% שהנימוק הראשי נגד הצטרפות לקיבוץ הוא "חוסר החופש לפרט"; 13% מציינים את "חוסר הפרטיות בו"; ו-9% מאמינים ש"החברה סגורה וקשה לחדור אליה".

הסתבר כי בנים ליוצאי אסיה-אפריקה מגלים את העניין הרב ביותר בבחינת אפשרות החיים בקיבוץ. העניין רב יותר ככל שהגיל צעיר. בין גילאי 18-22 השיעור הוא 59% ובין גילאי 22-30 יורד העניין.

בדיקת מקורות המידע על הקיבוץ העלתה כי 35% לא ביקרו מעולם בקיבוץ, או לא ביקרו בקיבוץ בשנה האחרונה; 10% שהו בעבר שהות ממושכת בקיבוץ; אחרים מציינים היכרות אישית עם חיי הקיבוץ כמקור-מידע עיקרי; ויש המציינים חברים, מכרים וקרובים כמקור-מידע עיקרי על הקיבוץ. ל-20% נראים העיתונות, הרדיו והטלוויזיה כמקור המידע העיקרי שלהם בנושא זה.