שופטי התעבורה לא ימונו בעתיד לתפקיד זה בלבד, אלא יזכו לניוד בין נושאים שונים בהם מטפלים בתי משפט השלום. כך קובע תזכיר חוק שהפיץ (יום ד', 29.2.12) משרד המשפטים.
כיום נבחרים ומתמנים שופטים ספציפיים לבתי המשפט לתעבורה, ואם אינם מועברים לבית משפט אחר - הם מבלים בו את כל שנותיהם על כס השיפוט. משרד המשפטים מודה, כי מצב זה "מביא לידי כך ששופטי תעבורה מכהנים בתפקידם במשך תקופות כהונה ארוכות, באופן שאינו מאפשר להם להתנסות בתחומים משפטיים נוספים, מצמצם את האופק הקידומי שלהם ומביא לשחיקתם".
כמה משופטי התעבורה מכהנים בתפקידם למעלה מעשור. ביניהם נמנים
ישראל ויטלסון, סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בתל אביב, ו
יוסף ריבלין, מקבילו בירושלים, שמונו בשנת 1993. אברהם טננבוים מירושלים מונה לבית המשפט לתעבורה ב-1997.
כדי לתקן זאת מוצע לקבוע, כי תיפסק בחירתם של שופטי תעבורה בתור שכאלו. שופטי התעבורה ימונו מקרב כלל שופטי השלום, בידי שר המשפטים ובאישורו של נשיא בית המשפט העליון. תקופת כהונתם בתחום התעבורה תהיה חמש שנים בלבד, ולאחר מכן יהיה ניתן להאריך אותה בשלוש שנים ובעוד שנתיים. בכל מקרה, שופט תעבורה לא יכהן למעלה מעשר שנים אלא בהסכמתו. מי שיסיים לכהן כשופט תעבורה, ימשיך לכהן כשופט שלום ויקבל תיקים בנושאים אחרים. עוד מוצע, כי לבתי המשפט לתעבורה ימונו נשיאים וסגני נשיאים באותו אופן בו הם מתמנים כיום בבתי משפט השלום.
החוק לא יחול על מי שמכהנים כבר כיום כשופטי תעבורה בלבד ולא מונו כשופטי שלום. מי שמונו כשופטי שלום ומכהנים כשופטי תעבורה, לא ימשיכו בתעבורה אם כבר מלאו עשר שנים לכהונתם בערכאה זו. מי שטרם השלימו עשר שנים, יכהנו עד לתום פרק זמן זה.
עוד מוצע להוסיף עבירות בהן יוסמכו לדון שופטי תעבורה. מדובר בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושל העלבת עובד ציבור, כאשר הללו נעשות בקשר לאכיפת עבירות תעבורה, וזאת כדי למנוע פיצול של הדיון בתיק בין עבירות התעבורה לבין העבירות האחרות.
