שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, שרית זמיר, האריכה (יום א', 8.4.12) את מעצריהם של בכירים בעמותת "חזון ישעיה", החשודים בעבירות הונאה בעשרות מיליוני שקלים. זמיר עיכבה ב-24 שעות את פרסום שמותיהם של החשודים, כדי לאפשר להם לערער על החלטתה להתיר את הפרסום.

על מעמדה של העמותה ניתן ללמוד מן העובדה, כי חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, הוא "מנהל כבוד" שלה. באותו תואר נשא בעבר אפרים קציר המנוח, נשיא המדינה הרביעי. יודגש, כי לאישים אלו אין כל קשר שהוא לחשדות הנחקרים כנגד העמותה, ונראה שהיא ניצלה את שמותיהם כדי לגייס את התרומות. לעמותה אגודות ידידים בישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, הונג-קונג ודרום אפריקה.

נציגי המשטרה אמרו בבית המשפט, כי מדובר בעמותה התומכת בנזקקים ומעוטי יכולת, לרבות ניצולי שואה, באמצעות אספקת ארוחות חמות בבתי תמחוי ובמתן מזון לבתיהם. מקורות המימון העיקריים שלה הם תורמים מחו"ל, המזרימים לה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

על-פי החשד, הבכירים רימו את התורמים בשתי דרכים. האחת הייתה ניפוח מספר הנהנים משירותיה במאות אחוזים, על-מנת לזכות בתרומות יתרות. השנייה הייתה ביצוע עסקים נרחבים במשך שנים, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים ובלא כל קשר למטרות העמותה. המשטרה מייחסת לחמשת החשודים עבירות של מירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי מורשה, זיוף והלבנת הון.

עו"ד אייל כהן, סניגורו של אחד החשודים, טען שמקור החשדות הוא בהשמצות של עמותות מתחרות, שעינן צרה בהצלחתה של "חזון ישעיה". עו"ד עמיחי אספני, המייצג חשוד אחר, טען שהחשד בסחיטה שהועלה נגד מרשו נוגע למעשה לדרישתו לקבל מהעמותה כספים שנפסקו לטובתו בידי בורר. בתשובה לשאלות הסניגורים מסר נציג המשטרה, כי "חזון ישעיה" פועלת מאז 1998 והיא מעסיקה עשרות עובדים ומתנדבים. זמיר האריכה את מעצריהם של החמישה בשלושה ובארבעה ימים, בעוד המשטרה ביקשה חמישה ותשעה ימים.

לדברי העמותה עצמה בפרסומיה, "חזון ישעיה הוא הארגון ההומניטרי המוביל בישראל אשר נלחם בעוני ורעב. הארגון נוסד בשנת 1997 על-ידי איש עסקים מצליח מניו-יורק ומאז, חזון ישעיה התרחב לרשת לאומית של ארבעה מטבחים מרכזיים אשר מגישים יותר מ-400,000 ארוחות חמות כל חודש, ב-60 אתרים שונים. מטרתנו היא לספק ארוחה חמה ומזינה כל יום לאנשים מכל גיל, לאום ורקע, עולים חדשים וישראלים, בריאים וחולים, ילדים ממשפחות הרוסות או כאלה שעברו התעללות, נשים מוכות שיצאו מקשרים אלימים, ניצולי שואה, וקורבנות טרור ומשפחותיהם".

העמותה מצהירה, כי 97% מכל שקל הנכנס לקופתה, מופנה במישרין לנזקקים בישראל. על-פי הדוח הכספי שפרסמה בדצמבר 2011, הסתכמו הוצאותיה בשנת 2010 ב-121.3 מיליון שקל (זינוק של 31% ביחס ל-2009), בעיקר בבתי התמחוי שהיא מפעילה ובתמיכות בחיילים ובזוגות צעירים. בניגוד למקובל, הדוח שמופיע באתר העמותה אינו כולל את מקורות ההכנסה שלה, ואין בו חוות דעת של המבקר רו"ח גבריאל איזק, אלא רק אוסף של נתונים.

פרט תמוה נוסף באתר הוא המסמך הנושא את הקישורית (בתרגום מאנגלית) "סטטוס עמותה בישראל". המסמך המופיע אינו אישור ניהול תקין או אישור לצורכי מס הכנסה, אלא רק תעודה על שינוי שמה של העמותה בשנת 2006.

בראש העמותה עומד הרב אברהם ישראל, אשר לפי אתר האינטרנט שלה - הקים אותה בהשפעת חוויות ילדותו, כאשר הוא משפחתו נאלצו להיעזר בבית תמחוי בפריז לאחר שגורשו ממצרים. עוד נאמר באתר, כי ישראל עצמו מעולם לא חגג בר-מצוה, ועל כן הוא מארגן חגיגות בר-מצוה ובת-מצוה לילדים נזקקים. לדברי העמותה, פעילותה לסיוע לניצולי השואה נובעת מכך שאמו של אברהם הייתה ניצולת שואה.