העליון: אפשר לגבות היטלי <br>פיתוח לאחר שנים רבות

בית המשפט העליון ביטל (יום א', 24.6.12) הלכה בת 11 וקבע, כי רשות מקומית יכולה לגבות היטלי פיתוח גם זמן רב לאחר ביצוע העבודות בגינן הם נגבים. הרכב של חמישה שופטים ביטל את הלכת אל-עמי משנת 2001.

עיריית ראש העין תבעה מחברת אשבד נכסים היטל פיתוח בגין עבודות שביצעה (ללא היתר) להרחבת מבנים שבבעלותה בפארק התעשיה "אפק" שבעיר. אשבד זכתה במכרז המקורי בשנת 1992, ביצעה את העבודות הנוספות בשלהי שנות ה-90 ודרישת התשלום הנוספת בסך 1.5 מיליון שקל נשלחה אליה ב-2007. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעת אשבד וביטל את התשלום, אך בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של העירייה.

בשל הצורך לבחון את האפשרות לביטולה של הלכת אל-עמי, הורחב ההרכב וישבו בו אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וסלים ג'ובראן. פוגלמן, שכתב את חוות הדעת העיקרית, אומר שיש לבטל את הלכת אל-עמי משלושה טעמים:

• הלכת אל-עמי עומדת בניגוד לרציונל שמאחורי שיטת ההיטלים, ולפיו על הנהנה מעבודות הפיתוח לשלם תמורתן. "זיקת ההנאה אינה מותנית אפוא בהקמת תשתיות נוספות, והחיוב המשני בהיטל אינו אלא המשכו והשלמתו של החיוב הראשוני. במילים אחרות: החיוב המשני הוא חלק בלתי-נפרד מהיטל אחד שמועד החיוב בו אך פוצל לחיוב ראשוני ולחיובים עתידיים-נדחים".

• הלכת אל-עמי מקשה על הרשויות לתכנן את תקציביהן. "הרי לא ניתן לדעת מתי ינצל כל בעל נכס את זכויות הבניה שלו וכמה בעלי נכסים ינצלו את זכויותיהם במועד שבו כבר לא ניתן יהיה לחייבם בהיטל. מועד זה, למותר לציין, כשלעצמו נסמך על אמת-מידה תלוית נסיבות שקשה להעריך אותה מראש ולנהל תקציב באופן מושכל על-פיה".

• הלכת אל-עמי מחלקת את נטל מימון התשתיות העירוניות באופן בלתי שוויוני ובלתי הוגן. "כל עוד בעליו של נכס טרם מימש את זכויות הבנייה, התשתיות העירוניות ממומנות בידי שאר תושבי הרשות המקומית. עם מימוש הזכויות מתחיל בעל הנכס להשתמש בתשתיות וליהנות מהן, ולכן מוצדק לחייבו לשאת בחלקו היחסי בנטל מימונן". לדברי פוגלמן, הדבר מתחדד עוד יותר כאשר מדובר בבנייה בלתי חוקית, וההלכה הקיימת "עלולה לגרום לכך שבבוא בעל הנכס להכשיר את הבניה בדיעבד יהא זה מאוחר מדי לחייבו בהיטל, ולפיכך יצא החוטא נשכר. אין לקבל פרשנות שמצבו של בעל נכס הפועל שלא כחוק יהיה טוב מזה של בעל נכס שפעל כחוק".

רובינשטיין הוסיף, כי יש לדאוג לכך שרשויות מקומיות לא ינצלו את ההלכה המרחיבה החדשה לצורך גבייה ביתר. העירייה והמדינה השיבו על כך במהלך הדיון באומרן, כי "החובה שקבע משרד הפנים לעידכון התחשיבים מדי חמש שנים, לגבי חוקי העזר, משמעה בחינת התחשיבים באופן שימנע התעמרות באזרח, וזאת לרבות הורדת התעריף ככל שהשתנו הנתונים". רובינשטיין מוסיף, כי כאשר מדובר בחיוב שנדרש לאחר שנים רבות, "יש צורך בהקפדה שבעתיים על התעריפים, ובבקרה מתמדת של רשויות המדינה שאכן התחשיב נבדק מדי חמש שנים וההנחיה לעניין זה מקוימת. על כך יש להקפיד".

את עיריית ראש העין ייצגו עוה"ד עפר שפיר ואמיר בירנבוים; את אשבד - עוה"ד מלכה אנגלסמן, אילן רובינשטיין ואריאל בן-בש"ט; ואת היועץ המשפטי לממשלה - עוה"ד יוכי גנסין ושוש שמואלי.