בעל השליטה החדש בעיתון
מעריב, שלמה בן צבי, הציג (יום ו',18.1.13) בפאנל הכלכלי של ועידת "מעורבים" באילת שערך עיתונו, את החזון, את תוכניתו ואת שאיפותיו לעתידו של מעריב.
על השינויים החדים בהתנהלות העיתון אמר בן צבי כי "מעריב החל עכשיו לשנות את הראש: בסופשבוע לא פונים רק לבני 52. אנחנו פונים כרגע לכל המשפחה. אנחנו כבר נותנים גלובס לאבא, לכל אמא את 'את', 'מעריב לילדים' לכל הילדים. עיתון משפחתי שכולם יקראו, שכל אחד ימצא משהו, דבר שהוא רוצה לקרוא ואז יתן לך את הדבר הכי יקר שלו - הזמן שלו".
בן צבי מדבר על כך שמעריב יהפוך להיות עיתון איכות, בניגוד לעיתוני החינם, לדבריו, ויוביל לגדילה בזמן הקריאה. "כולם רגילים לחינם. אני הבאתי את החינם ארצה, באמצעות העיתון 'הישראלי'. אבל העיתונים בעולם מתחלקים יותר ויותר לשתי קבוצות. יש את עיתוני האיכות, הקבוצה הכחולה, והקבוצה האדומה - שמחפשים תפוצה וקהל, ורודפים אחרי קהל ודוחפים להם מוצר בכל פינת רחוב. ביזנס שאחד רודף אחרי השני. יש קבוצה אחרת דווקא - אלה שחזרו כבר באנגליה וארה"ב לרווח. עיתוני האיכות נותנים דבר שלא ניתן למצוא בעיתון חינם: עומק, פרשנות, רקע וחזון שלא תמצא בעיתון שמחולק חינם. בן-צבי אמר ש"כיום מעריב הוא אדום בצבע אבל חכו, אנו רק בתחילת המהפכה של מעריב".
למרות המשבר המדובר של העיתונות המודפסת נשמע בן צבי אופטימי יותר לגבי העתיד, כאשר דיבר על התייצבות הענף: "כבר עשור שיש ירידה בכל הענף של העיתונות המודפסת. לפני עשור העיתונות הייתה 40% מעוגת הפרסום. העוגה לא כ"כ הצטמצמה אבל העיתון ירד ל-32%. איך אפשר לשרוד כשיש ירידה כה דרמטית בענף הפרסום? תשובתי - לומדים קודם לחיות עם מה שיש. לומדים להרוויח מהקיים עכשיו בלי געגוע למה שהיה. עיתונים יצטרכו לעבור הרזייה של הדגשת התוכן הייחודי שלהם. מי שחושב שיכול עדיין להשקיע בבית דפוס שהוציא מאות אלפי עותקים ביום ומערך הפצה שישרת מנויים יפסיד הרבה מאוד כסף. הראשון שעבר בכורח הנסיבות את התהליך הקשה הזה היה מעריב. אחרי דנקנר היו לו חובות. העיתון היחיד שאין עליו חובות. שכרנו את בית הדפוס. רק את החלק שאנחנו צריכים לתקופה שאנחנו צריכים כדי להיות יעילים ורווחיים. אנחנו מתאימים את העלויות למה שיש. ואיך אני יודע שמה שיש זה מה שיישאר? כי זה מה שקורה בחו"ל. בארה"ב זה כבר נעצר - 32 ו-33 אחוז מעוגת הפרסום. גם בארץ זה פחות או יותר באותו היקף. עיתון רווחי זה עיתון חופשי והחופש זה בנשמת חייה בשל כל עיתון".
"כלב שמירה של הדמוקטריה? החזון הוא יהודי"
על תפקידו של העיתונאי והחברה הישראלית אמר בן צבי: "אומרים לנו שהעיתונות זה כלב השמירה של הדמוקרטיה. אני לא הלכתי לאוניברסיטה כדי להיות כלב של מישהו. אני שואל את העורכים שלנו מה החזון של העיתונים, מי צריך היום עיתונות בדפוס. אני מדבר על הצורך החברתי שלהם, ובכל העולם שואלים את שאלה הזו. אני כיהודי מאמין אני מאמין שאנחנו חייבים לנסות, ליצור פתרונות לכולם בכל תחום... ראש הממשלה מדבר על כך שצריכה להיות מדינת יהודים. יהודי של מי? של הדתיים, חרדים, חילונים, מסורתיים? של מי? איזו חברה יהודית? מה יכול להיות המכנה משותף לכולנו... את השאיפה הזו בין היתר אנחנו כעיתונאים יכולים למלא כי אנחנו מביאים את המכנה המשותף של הרצון השאיפה לחברה שיש בה יותר צדק. הקב"ה בחר באברהם בגלל שהוא ראה בו את בניו ללכת אחריו ולחפש דרך של צדק ומשפט. אסור לחפש את הדרך לצדקה ומשפט. זהו תפקידו של עיתונאי, שלנו יש את רוחב הדעת והפתיחות להגיב למה שקרה עם מבט קדימה. לכן החברה הישראלית כל כך צריכה אותנו עיתונאי הדפוס. לכן צריך עיתונאים, עיתונים בריאים ולכן צריכים את מעריב כמה שיותר וכמה שיותר מוצלח".
