בג"ץ דחה (יום א', 15.3.15) את עתירת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה להדיח את ח"כ פאינה קירשנבאום מתפקידה כסגנית שר הפנים בשל החקירה נגדה ומשום ששמרה על זכות השתיקה.
השופט
נעם סולברג אומר, כי החוק מחייב לפטר סגן שר שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, ובית המשפט העליון הורה על פיטורי סגן שר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות. אין תקדים להוראה לפטר סגן שר רק בשל קיומה של חקירה, ואין מקום ליצור תקדים כזה - במיוחד כאשר אנו מצויים ערב בחירות, בהן קירשנבאום אינה מתמודדת. כהונתה של קירשנבאום, מציין סולברג, תפקע מאליה כאשר תתכנס הכנסת ה-20 לישיבתה הראשונה ב-31.3.15.
סולברג מוסיף: "נקיטה באמת-מידה של חומרה לא תמיד
צודקת, לא בהכרח יעילה; חומרה יתרה אינה מניחה את הדעת ואינה מתיישבת על הלב. אנשי כנסת הגדולה לִמדונו: 'הוו מתונים בדין'. יש צורך באיזון, במתינות, בשקלול כלל הנסיבות, בראייה נכוחה של גוונים, בעשיית משפט צדק.
"כאמור בהלכה הפסוקה, אין זה מן הנמנע במצבים חריגים, קיצוניים ויוצאי דופן, שדי יהיה בהם בפתיחה בחקירה כדי לחייב העברה מכהונה; ברם, בדרך כלל שומה לאפשר מיצוי
החקירה והגשת כתב אישום, ולעיתים רק לאחר הרשעה ניתן יהיה לגבש החלטה מושכלת".
בנוגע לשמירה על זכות השתיקה אומר סולברג, כי אכן יש מקום לדון בשאלת שימושו של נבחר ציבור בזכות זו. אולם משהודיעה קירשנבאום שהיא אינה מתכוונת להמשיך לשמש כסגנית שר לאחר הבחירות, "הרי שנסיבות העניין דנן אינן מתאימות לדיון ולהכרעה בשאלת נפקותה של בחירת איש ציבור לדבוק בחקירתו בזכות השתיקה".
הנשיאה
מרים נאור והשופט
צבי זילברטל הסכימו עם סולברג. את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עוה"ד
אליעד שרגא, צרויה מידד-לוזון ותומר נאור; את המדינה ייצגו עו"ד נחי בן-אור ואודי איתן; ואת קירשנבאום - עוה"ד
גיורא אדרת ו
אורן אדרת.