שירלי בן-חור תובעת 6.5 מיליון שקל מבנק דיסקונט, בו עבדה 40 שנה כאחראית בקרה ומעקב באגף מערכות מידע.
לטענת בן-חור, הבנק הוציא אותה ביוני 2013 לחופשה, ומינואר השנה אף אינה מקבלת משכורת - וזאת מבלי שיחסי העבודה נותקו כדין. התובעת טוענת, בתביעה שהוגשה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כי היא הפכה בשלב מסוים ל"בעיה" מבחינת הבנק, הן בשל גילה והן בשל טענה לחוסר התאמה לשינוי הטכנולוגי שחל בבנק, ובשל כך ננקטו נגדה הליכים בלתי תקינים אלו.
התובעת טוענת, כי במקום שהבנק יתאים את מידת הכשרתה לשינוי הטכנולוגי שהחל בבנק לפני כעשור, ואשר בא לידי ביטוי במעבר למערכת ממוחשבת במקום המערכת הידנית, הוא העדיף לנסות ולהוציאה מהמערכת בכל דרך ולהביא אותה למצב בו היא תבקש לפרוש מעבודתה. התובעת מפרטת שורה של פעולות נטענות, אשר לדבריה בוצעו מאז שנת 2012 והיוו פגיעה במעמדה, בכבודה ובתנאי עבודתה.
התובעת מבקשת, באמצעות עוה"ד כפיר זאב ואביגיל ארפי,
לחייב את הבנק לשאת בעלות שכרה מספטמבר 2012 ועד למועד פרישתה הצפוי במרס 2016, לשלם לה פיצויים בגין הלנת שכרה, וכן פיצויי פיטורים, פיצוי על אפליה ופיצויים נוספים. טרם הוגש כתב הגנה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
