המדינה מבקשת (יום ו', 23.9.16) מבית המשפט המחוזי מרכז למנוע את שחרורו המוקדם של הרב
יאשיהו פינטו (ניכוי שליש ממאסר השנה שנגזר עליו), כפי שהחליטה השבוע ועדת השחרורים. המדינה גם מבקשת לעכב את השחרור, המיועד ליום ראשון הקרוב (25.9.16), עד להכרעה בעתירתה. נשיא בית המשפט המחוזי מרכז,
אברהם טל, עיכב את השחרור וקבע דיון ל-26.9.16.
המדינה חוזרת על הטענות שהעלתה בפני ועדת השחרורים, אשר דחתה אותן. לטענתה, יש להביא בחשבון את חומרת מעשיו של פינטו, אשר שיחד את תת-ניצב
אפרים ברכה המנוח. עוד היא אומרת, כי ועדת השחרורים "שהתעלמה מהבנתו החלקית ביותר של האסיר את חומרת מעשיו והמניעים שהובילו אותו לביצוע עבירותיו". לאור זאת, סבורה המדינה, קיימת הסכנה שפינטו יחזור על מעשיו.
עוד מתייחסת המדינה למידעים חסויים שהניחה בפני הוועדה, ואשר זו קבעה שאין להם כל רלוונטיות להחלטתה. הוועדה החליטה שלא לעיין בהם, ו"התנהלות זו הובילה את הוועדה להורות על שחרור אסיר, למרות שלא הוכיח ברמת הוודאות הנדרשת כי הוא אינו מסוכן וראוי לשחרור". המדינה דוחה את קביעותיה העובדתיות של הוועדה, לפיהן חלק מהמידעים היו ישנים וחלקם היו אנונימיים.
המדינה מוסיפה: "מפרוטוקול הדיון עולה, כי בפני הוועדה השמיע המשיב דברי חרטה והכרה בחטאו. אלא שהעובדה שבמשך חודשים ארוכים לאחר חתימת הסדר הטיעון, לרבות בעת הטיעונים לעונש, לא אמר המשיב דברים דומים, אלא יצר רושם שונה לחלוטין, כפי שנפסק בבירור על-ידי כבוד השופט [יצחק] עמית, מלמדים כי מדובר בחרטה 'מן הפה אל החוץ', שהושמעה ככל הנראה רק כדי לזכות את המשיב בקיצור עונשו. מכך לא ניתן להתעלם, ובהקשר זה נפנה לפרוטוקול דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בו הופיע המשיב רק לפני זמן קצר, והתחמק שוב ושוב מלהכיר בחטאו ומלקחת אחריות על ביצוע העבירות".
המדינה מסכמת וטוענת: "מכל האמור עולה כי האסיר אינו ראוי לשחרור (כדרישת החוק) וכי עדיין נשקפת מסוכנות ממשית, כי ישוב על מעשים מסוג המעשים שבגינם הורשע. בכך נמצא טעם כפול שלא לשחררו וקביעת הוועדה מהווה קביעה בלתי סבירה באופן קיצוני". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אורלי בן-ארי גינזברג, גיא אברס ועינת לב-ארי.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
