|
אמצעי בילוש? [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, מתבקשת להורות על דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין בו נקבע, כי ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין רשאיות להפעיל חוקרים פרטיים כדי לבדוק תלונות על עורכי דין. פסק הדין ניתן בחודש שעבר בידי השופט
מני מזוז, בהסכמת השופטים
ניל הנדל ו
ענת ברון (ראו קישור משמאל).
את הבקשה הגיש עו"ד דוד ידיד, אשר הורשע בדין משמעתי בכך ששיווק את שירותיו בניגוד לכללי האתיקה. הראיה המרכזית נגד ידיד הייתה דוח של חוקר פרטי, שנשלח בידי ועדת האתיקה במחוז תל אביב לכנס שערך ידיד עם עולים ממדינות ערב בנוגע לפיצויים על תקופת השואה. מזוז קבע, כי הלשכה הייתה רשאית להשתמש באמצעי זה, מדובר בראיה קבילה ולכן היה מקום להרשיע את ידיד.
בבקשתו אומר ידיד (12.4.19) כי מדובר בהלכה חדשה וקשה, הסותרת פסיקה קודמת של בית המשפט העליון בנוגע להאצלת סמכויות וביצוע חקירות פרטיות. הוא טוען, כי כעת נוצר חשש ממשי, שהסתייעות ועדות האתיקה בחוקרים פרטיים - שעד כה הייתה נדירה - תהפוך לדרך המלך, וכך יוכלו גופי משמעת בכל מקצוע לבלוש אחרי מפגשים בין נותני השירותים לבין לקוחותיהם.
עוד טוען ידיד, כי פסק הדין מעניק כלים רבי-עוצמה לוועדות האתיקה, שהן גוף התנדבותי-פוליטי וכמעט שאין עליהן פיקוח, וזאת בלא שהחוק מעניק להן במפורש וכנדרש סמכות זו. הוא גם מזהיר מפני יצירת אפקט מצנן אל מול הלקוחות, שיחששו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. "מדובר בתפיסה חדשה לחלוטין בתורת האכיפה המשמעתית בישראל", הוא טוען. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד דרור ארד-אילון.