עובד ציבור אינו חייב להתקרנף

בצל הרקטות והפצמ"רים המתפוצצים מעל לראשינו ולצידנו, בימים טרופים אלה של מלחמה, הרי כמשב רוח מרענן, הינה התנהלותו של מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, ד"ר חן קוגל, המסרב להפוך חותמת גומי לתכתיביה של המדינה ומשמשיה. בעקבות ביקורת שמתחו שלושת שופטי בית משפט המחוזי, בנצרת במשפט רומן זדורוב, על התנהלותה של ד"ר מאיה פורמן, מנהלת היחידה לרפואה משפטית-פתולוגית, במכון הלאומי לרפואה משפטית, החלה המדינה בהליכים לבטל את מינויה של ד"ר מאיה פורמן הנ"ל ולסלקה מתפקידה זה.

ד"ר מאיה פורמן החליטה להשיב מלחמה ונקטה בהליכים משפטיים למניעת פגיעה במעמדה ובפרנסתה, במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לרפואה משפטית-פתולוגית, במכון הלאומי לרפואה משפטית, בהגשת עתירה נגד המדינה לבית-הדין האזורי לעבודה, בתל אביב-יפו. שופטת בית-הדין האזורי לעבודה, בתל אביב-יפו, עירית איצקוביץ', הורתה - לבקשת ד"ר מאיה פורמן - לד"ר חן קוגל, להגיש תצהיר במסגרת ההליך המשפטי המתנהל בפניה. מן הראוי לציין, כי במסגרת ההליך המשפטי המתנהל במשפטו של רומן זדורוב, סירבה המדינה לאפשר לד"ר חן קוגל להעיד - כעד מטעמו של רומן זדורוב - בבית המשפט המחוזי, בנצרת, כמו-גם להגיש תצהיר במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון. המדינה נימקה סירובה זה בכך, כי ד"ר חן קוגל, הינו עובד מדינה, החתום על הסכם ניגוד עניינים, המונע ממנו להעיד בבתי-משפט ובבתי-דין שלא מטעם המדינה.

עתה, משהורתה שופטת בית-הדין האזורי לעבודה, בתל אביב-יפו, לד"ר חן קוגל, להגיש תצהיר במסגרת ההליך המשפטי המקיימת ד"ר מאיה פורמן, למניעת פגיעה במעמדה ובפרנסתה, במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לרפואה משפטית-פתולוגית, במכון הלאומי לרפואה משפטית, נפתחה סוף-סוף הדרך, לשמוע גרסתו של ד"ר חן קוגל, אשר עד כה, מנעה המדינה שמיעת עדותו, כעד מטעמו של רומן זדורוב, כמו-גם לא העלתה היא אותו כעד, על דוכן העדים, מטעמה היא.

מתברר - מכתבתן של העיתונאיות רוני לינדר-גנץ ורויטל חובל, בהארץ מהבוקר - כי הפרקליטות, בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ווינשטיין, ניסתה למנוע בכל דרך אפשרית, הגשת תצהירו של ד"ר חן קוגל, בעניינה של ד"ר מאיה פורמן, כאשר תצהיר זה הוגש, לבסוף, "תחת מחאה". הנקודה המעניינת בפרשה זו הינה, כי התצהיר הוגש לבית-הדין האזורי לעבודה, תוך שהפרקליטות מבהירה שעמדתו של ד"ר חן קוגל, סותרת עמדת המדינה וכי: "התצהיר מבטא את דעתו האישית (של ד"ר חן קוגל - ח"ש) ואינו מייצג את עמדת המדינה". מתברר, כי ד"ר חן קוגל, סירב לקבל עליו שינויים שניסתה הפרקליטות לכפות עליו, בניסוח תצהירו, תוך שהוא קיבל גיבוי לעמדתו זו משרת הבריאות, יעל גרמן, התומכת בד"ר מאיה פורמן.

בתצהיר שהגיש אתמול (יום ג', 29.7.14), ד"ר חן קוגל, לבית-הדין האזורי לעבודה, כותב הוא, כי הוא תומך בעמדתה המקצועית של ד"ר מאיה פורמן, בתיק זדורוב, שהתנהל בבית משפט המחוזי, בנצרת, תוך שהוא מציין - בתצהירו - כי: "חוות דעתה של ד"ר פורמן היא מקצועית, אמינה, הגונה ועשויה על-פי מיטב הסטנדרטים המקצועיים המקובלים ואין בה שום כשל מקצועי". ד"ר חן קוגל אינו מהסס למתוח ביקורת על ניסיון הפרקליטות לבטל מינויה של ד"ר פורמן, במכון הלאומי לרפואה משפטית, שהוא עומד בראשו, בעקבות הביקורת שמתח עליה בית משפט המחוזי, בנצרת, תוך שהוא ממשיך וכותב, בתצהירו, כי "איני מתעלם ומקל ראש בביקורת של בית המשפט, אך לדעתי, הסתמכות על הערות בית המשפט בפסק דינו כבסיס להחלטה שלא לאפשר לפורמן רזניק לעבוד כלל במרכז, או לחלופין הדרישה שתעבוד בתנאים מקבילים - ובכלל זה הדרישה שלא תוכל לעסוק בכל פעילות שתוביל או שעשויה להוביל להגשת חוות דעת בעקבות הביקורת - היא דרישה לא מידתית או סבירה בנסיבות, ובהתאם איני יכול להיות שותף לה ולתת לה יד".

עוד כותב ד"ר חן קוגל בתצהירו זה, כי: "הגישה 'המדלגת' מאי-הסכמה עם חוות דעת לקיעקוע אמינותה של העדה המומחית הוא מהלך בעייתי מאוד" והוא ממשיך וכותב עוד בתצהירו זה, כי: "אי הסכמה צריכה להיות מובלת תחת גדרות של וויכוח או מחלוקת לגיטימיים, ואין לגלוש מביקורת עניינית לגיטימית להשתלחות חסרת רסן. בענייננו, הביקורת לא רק שאינה מוצדקת, אלא גם מסכנת את מוסד חוות הדעת הרפואית והבלתי תלויה ואת קיומו".

צריך אומץ רב, לעמוד אל מול מערכת שלטונית המדברת - דרך כלל - בקול אחד ומנסה לכופף ידיהם, של מי שאינם מוכנים להיכנס לתוככי גדר חשיבתה המקובעת ולהיכנע לתכתיביה, עקב כך. ד"ר חן קוגל, אינו מסוג האנשים, הנכנעים לתכתיבים שלטוניים או ממסדיים וכל שעומד נגד עיניו - כמי שמכיר אותו אישית - הינה האמת - והאמת בלבד! עוד בהיותו סגן מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, לא היסס הוא לחשוף פרשות חמורות שבהן נקשר שמו של מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית הקודם, פרופ' יהודה היס ובכללם קצירת איברים מנפטרים ללא קבלת אישור ממשפחותיהם. פרופ' יהודה היס, נחשב - במועדים הרלוונטיים - לאורים ולתומים, שאיש לא העז לצאת נגדו, בביקורת כלשהי. כולם חששו לעורם הם. כולם - למעט ד"ר חן קוגל - שהעז, לא חשש והמשיך ללכת מישרים עם האמת שלו. אמת שהוכיחה את עצמה, משהודח פרופ' יהודה היס מתפקידו כמנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית.

כותב שורות אלה, שימש לפני שנים, בתפקיד סיו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. משהגיש העיתונאי, יואב יצחק, עתירה לבג"ץ נגד ועד מחוז זה, לאחר שלדעתו נגנזו תלונותיו נגד פרופ' יעקב נאמן ועו"ד דב ויסגלס, שלא כדין, הגיש ועד המחוז, באמצעות עו"ד עמוס ויצמן, תצהיר תשובה לעתירה זו. תצהיר תשובה זה, לא היה מדויק - ולא שיקף, נכונה - על דרך ההמעטה - העובדות הנכונות, לדעת כותב שורות אלה, שטיפל אישית בתלונה שהוגשה נגד עורכי דין אלה. לכן, הגיש הוא תצהיר, מטעמו, במקביל לתצהיר שהגיש ועד המחוז. הוא ביקש להצטרף כמשיב לעתירת יואב יצחק. שופט בית משפט העליון בדימוס, שלמה לוין, מנע הצטרפות כותב שורות אלה, כמשיב לבג"ץ והציע לו למשוך בקשתו זו. הוא מנע ממנו, אפילו מלטעון טענותיו ולהסביר מדוע מבקש הוא להצטרף כמשיב, תוך שהוא שאל אותו: "מה זה עניינך?" והוסיף: "האם מחר ניתן לכל חבר בכל וועדה להצטרך כמשיב?". כותב שורות אלה, היה אחד משני חברי ועדת האתיקה שהמליצו להעמיד לדין משמעתי פרופ' יעקב נאמן ועו"ד דב ויסגלס. וועד מחוז תל אביב, החליט לגנוז המלצה זו - בין היתר - בנימוק ששניים אלה סבלו די והותר, מפרסומים מוקדמים, אודות פרשה זו, בכלי התקשורת. מי המעוניין להרחיב בעניין זה, יכול לקרוא על כך בספר "מחלקה ראשונה" של יואב יצחק.

במצב דברים זה, הרי אין לי, אלא להסיר הכובע, בפני אומץ הלב ובפני האמת הצורבת של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, שאינו נותן לשיקולים כלשהם, מלבד שיקולים מקצועיים והאמת הצרופה, להיות נר לרגליו.

מן הראוי בהזדמנות זו, להדגיש ולציין, בכל הכבוד הראוי, למערכת השפיטה, בכלל ולשופטי הרכב פשע חמור, שדן בעניינו של רומן זדורוב, בבית משפט המחוזי, בנצרת, בפרט, כי שופטים אינם רואים חזות הכל. שופטים גם טועים. ולא תמיד, בכל הכבוד הראוי, יש לקדש הערות שופטים, תהיינה הן חמורות ככל שתהיינה, כדי לפגוע במעמדו, בפרנסתו ותפקידו של בעל משרה, כפי שמנסה לעשות הפרקליטות, בעניינה של ד"ר מאיה פורמן. לכן, טוב שישנם אנשים בקרבנו, דוגמת ד"ר חן קוגל, היודעים כי פסק-דין אינו בהכרח, חזות הכל וגם שופטים יכולים לטעות, תוך שהוא ציין דברים אלה, בצורה מנומסת ומרומזת להפליא, בתצהירו שהגיש בעניינה של ד"ר פורמן, מי היכול לקרוא בין השורות, יוכל להבין עד כמה חריפה היא ביקורת זו, שנכתבה, בידי מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, על דרך הרמיזה גרידא.

גילוי נאות: במסגרת עבודתו השוטפת של כותב שורות אלה, נעזר הוא בתחום מומחיותו הרפואית-משפטית של ד"ר חן קוגל, בעניינו של לקוח, שהוגש נגדו כתב אישום בגין הריגת הולכת רגל, אגב נהיגת רכבו, קודם שמונה הוא כמנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. עוד יצוין, שכותב שורות אלה, הינו חובב ג'אז מושבע וד"ר חן קוגל, הינו פסנתרן ג'אז, המפליא לנגן במועדוני ג'אז שונים, להנאתם של חובבי ג'אז מושבעים, דוגמת כותב שורות אלה.