|
|
|
צבי גיל
הגרמנים נדהמו, הם נראו מבולבלים, תופעה כזאת לא הייתה כתובה בספרי ההדרכה שלהם, אולי גם בהם נגע קול הטנור האדיר  הגרמנים קפאו על מקומם, היהודים רעדו והתייפחו
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ההכרעה המַקרו-אסטרטגית של יוחנן בן-זכאי; יצחק רבין גרר את מדינת ישראל לתבוסת 7 באוקטובר; צ'רצ'יל בחר להכריע את הגרמנים במזרח התיכון ולהקיז את דם הרוסים והגרמנים במזרח אירופה
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
אסון ה-7.10.23 (השבת השחורה של שמחת תורה תשפ"ד) הוא השני מסוגו ובממדיו בהיסטוריה של ישראל, ופקד אותנו 50 שנה אחרי אסון יום הכיפורים (1973). הדמיון בין המקרים מדהים ומכאן הצורך ללמו...
|
|
|
|
|
אברהם שרון
צריך ואפשר להתיר להורים לכתוב על מצבת בנם שנפל כל מה שהם רוצים חלקת הקבר היא חלקת אלוהים הקטנה והיחידה שלהם היא מחוז החפץ והגעגועים מעתה ועד עולם, צריך ואפשר לאפשר להם לכתוב על...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
פרפר |
|
10/10/12 12:26
|
|
|
|
|
בית המשפט מקדם את פשיעת משטרה
אמרה בכתב שניתנה על ידי אדם מחוץ לכותלי בית המשפט, הינה בבחינת עדות מפי השמועה ועל כן זוהי עדות פסולה אשר איננה קבילה כשלעצמה, על מוסר העדות לחזור על כך בדיון בבית המשפט ולעמוד בחקירה נגדית. בפועל בית המשפט פסק תוך קבלת עדות חוץ במקרים חריגים. כך נהג בית המשפט לקבל כראיה אמרה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט בהליך פלילי אף אם נותנה אינו עד במשפט, אם שני הצדדים הסכימו לכך ותוכן האמרה לא היה שנוי במחלוקת, ובתנאי שהנאשם מיוצג על ידי עורך דין. השופט ביה"מ העליון חיים כהן, שאף להרחיב חריגים אלו ומטעם המחוקק "לשימוש שיפוטי הולך ורחב בהודעות שנמסרו לחוקרי המשטרה" – כך על פי טענת המשטרה. המטרתה המוצהרת: "ייעול" ההליך המשפטי וחיסכון בזמנם של בית המשפט ושל העדים והצדדים... כלומר "השופט הדגול" חיים כהן (זה שדאג לזכויות אזרח ואף הקים תנועה בשם זה) טען שזוהי דאגה גפ לצדדים ולעדים ש"חוסכים בזמנם". כך קובעים גורלות בלא מתן זכות טעון בסיסית. בכך ביטל את זכותו של הנאשם לקבל את יומו בבית המשפט, לשיטתו של חיים כהן זהו בזבוז זמן לשמוע עדותו ומצדו בזבוז זמן להשמע.
בשנת 1980 תש"מ התוסף לדיני ראיות סעיף 10א . הסעיף מאפשר לקבל 'אמרת חוץ' של עד במשפט פלילי כראיה לאמיתות תוכנה. לדוגמא לקבל את הנכתב בעדות המשטרה ולהעדיפו על פני חקירת עד גם אם העד מכחיש אותה. סעיף 10א לפקודת הראיות מטרתו להכשיר גרסה שהמשטרה מסרה בשם עד בחקירתו מחוץ לכותלי ביהמ"ש ואף להעדיפה על פני עדותו בביהמ"ש. הסיבה לטענת המשערכת המשפטית שסעיף זה נוסף עקב השפעה פסולה על עדים אשר באיומים שוכנעו לא למסור גרסתם בבית המשפט. עדי מפתח במשפטים פליליים מסרו גרסא שונה בתכלית מהגרסא המפלילה אותה מסרו במשטרה, או שהעדיפו לשתוק. התובעים היו אובדי עצות. בהעדר ראיות נוספות - די מוזר שבכל כך הרבה מקרים העדים לא הובילו לראיות, הנאשמים זוכו ויצאו לחופשי. הרי חשודים במעשים פליליים כדי שלא יאימו על עדים נמצאים במעצר. אם העדים בכל זאת הם מאוימים כנראה שאין מדובר באותם עבריינים בלבד אלא בארגון פשע. המשטרה טענה עוד בשנות השמונים שאין בארץ אירגוני פשע והפשיעה היא של יחידים או קבוצות קטנות. בעולם מתמודדים עם בעית סיכון עדים גם בעזרת שמירה עליהם, בארץ אין שמירה על עדים ונעשה שינוי חוקי גורף, עדים דוברי אמת בדרך כלל יכולים להוביל לראיות ממשיות , ואם לאו או שעדותם נגבתה בלחץ משטרתי או שהמשטרה לא טרחה לאסוף ראיות, כפי שקורה תכופות ועל כן הפרקליטות לוחתצת על הנאשם להגיע להסדר טיעון כי אין בידה הוכחות ממשיות. לפתור בעיה זו בדרך של קבילות מוחלטת של העדות כפי שמוסרת אותה המשטרה היא לאכוף פתרון הפוך מהנדרש. המשטרה הפכה למבצעת חקירות אינקויזיטוריות ועל איסוף ראיות היא תכופות מותרת.
כאשר העדות היא על אחרים יכול אדם ממניעים פסולים למסרה ואם הוא חוזר בו בכנות, הרי שלפי סעיף זה בית המשפט לא יקבל זאת. במקרים אחרים יתכן כי למשטרה יש חשדות ואולי ממצאים לא מספיקים והחוקר ישנה גרסת העד בצורה שתתאים למשטרה. המשטרה למרות הכרזותיה אינה נוטה תמיד לבדוק כיונים רבים אלא מחליטה על חשודים מסוימים ובונה תרחיש מתאים, או לחליפין בודקת כמה כיונים לודא על מי הכי קל לטפול אשמה. סעיף גורף כזה הוא בעיתי הן כאשר העדות נמסרת אודות אחרים, וקל וחומר כאשר העדות היא מחקירת החשוד על עצמו שהיא שונה בתחליט מחקירת עדים אודות אחרים. החשוד אף פעם אינו מגיע למשטרה מרצונו החופשי אלא נקרא וחייב להתיצב ויש עליו כבר חשדות, החקירה ומסירת העדות מתנ
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
פרפר |
|
10/10/12 12:32
|
|
|
|
|
התנאים הרשמיים להעדפת גרסאת המשטרה: 1. מתן האמרה הוכח במשפט; לכך לא צריך הרבה מלבד חתימה – למשטרה תחבולות רבות להשיג חתימת נחקרים תוך אי שמירה בסיסית על זכויותהם אך אין בית המשפט מתיחס לכך 2. "נותן האמרה" כלומר החוקר- הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו - עד מטעם המדינה יכול לומר כל דבר גם שאינו זוכר אך מה שרשם זה מה שנאמר וזה מתקבל. 3. העדות שונה, לדעת בית המשפט, מן האמרה בפרט מהותי, או הנאשם מכחיש את תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה. לנאשם בניגוד לעד מדינה אסור לו לא לזכור או לא לדעת כי למשל לא הקריאו לו ולא אפשרו לו לקרוא כפי שעושים. כלומר עד שרשמו בשמו את מה שרצו אינו יכול לבא לתקן ולהוכיח את גרסתו בהגיונה הפנימי כי לאחר שהוא מכחיש את שרשמו בשמו ומוסר את עדותו האמיתית דוקא זה נחשב לרעתו "ומוכיח" לדעת בית המשפט את אי אמיתות עדותו במשפט ואת אשמתו. הרי קביעה זו סותרת כל הגיון. לפי זה העד דובר אמת רק אם הוא חוזר על מה שנכתב בשמו על ידי החוקר. נשאלת השאלה אם בית המשפט אינו מאמין לעד בעדותו בבית המשפט מדוע הוא מאמין לו לעדותו או ליתר דיוק למה שרשום כעדותו במשטרה? גם אם ננסה לחפש הצדקה שהחוקר הביאו לכך, הרי האפשרות היחידה היא שהביאו לכך בדרך שהקשה ושאל עד שלא נותר לחשוד אלא להודות, או אז צריך להיות מתועד איך הצליח החוקר להוציא מהחשוד את הודאתו, מה שאיננו כך. אם לא נותר לחשוד אלא להודות גם לא אמורה להיות לו עדות מתקבלת על הדעת בעלת עקביות והגיון פנימי בבית המשפט. אלא שבית המשפט אינו מעונין לשמוע זאת , בדרך כלל החוקר משקר, איך יוכיח הנאשם את גירסתו האמיתית? לעולם גירסתו לא תחשב אמיתית כאשר החוקר משקר ורשם דבר מה שונה, מכאן שעצם הרישום של המשטרה מוכיח את עצמו...
אכן המשטרה מנצלת זאת עד תום, רושמת דברים שונים לחלוטין ממה שהנחקר אומר ביודעה שבית המשפט יקבל מה שהיא רשמה ועדותו השונה של הנאשם תחשב לרעתו. מה קורה כאשר לא החשוד אלא המתלונן מיוזמתו מוסר למשטרה גרסא אחת ובבית המשפט כבר אינו זוכרה על כל פרטי כזביו ומספר פרטים סותרים? התביעה אינה רוצה להכיר בכך ולא להסיק את המתבקש, היא מסתירה זאת – שופטים אינם מקבלים לידם כתב עדות-תלונה כפי שנמסרה במשטרה. באם צד הנאשם מבקש למסור את עדות המתלונן כפי שנמסרה במשטרה, התביעה מתנגדת והתנגדות זאת בדרך כלל אינה נדחית על ידי בית המשפט. בזאת בוטל כל פיקוח חיצוני על המשטרה! מאז החלו אחוזי ההרשעה לטפס במעלה ה – 90% תשעים אחוז ומעלה.
בית המשפט אינו חייב אך הוא יכול להעדיף זאת לפי שלושה מבחנים לקביעת מהמנות: 1.'נסיבות העניין, לרבות נסיבות מתן האמירה' – וכיצד בית המשפט יודע שבאמת "האמירה" ניתנה? הרי הוא שאינו נכנס לעובי הקורה כיצד התנהלה החקירה. לכן זוהי אמירה כללית ביותר ובית המשפט ככלל רואה לנכון לעשות זאת 'נוכח נסיבות'. 2. 'הראיות שהובאו במשפט' – רק בסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית לציבור הרחב נודעה העובדה ש"הודאה" במשטרה נחשבת ל"מלכת ההוכחות"ועם דרוש חיזוק הרי כל דבר נוסף תקף אפילו אם לאמיתו של דבר יעיד על הפוכו לדוגמא: הצעת מחיר בלבד כאשר המתלונן טוען לנזק בדבר חיוני ללא קבלה וללא סימוכין אחרים כגון צילום וכדומה, ועבר זמן רב. 3. 'התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט' – על התנהגות בבית המשפט יכול השופט לדוח כרצונו, ובית המשפט ככלל רוצה לדוח בצורה שתתאים לרצון התביעה! ואכן בהעדפתם להרשיע, שופטים כהמשך לכזבי המשטרה מבלבלים את עדות הנאשם בשיטות שונות. על בית המשפט לרשום את הטעמים ובית המשפט רו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
פרפר |
|
10/10/12 12:39
|
|
|
|
|
|
הסייגים: 'רק כאשר הנאשם מיוצג על ידי עורך דין' - במציאות במקרים רבים, הרגלי דיון מיושמים גם במשפטם של נאשמים שאינם מיוצגים, תוך התעלמות מזכויותיהם גם על סייג מידת מהימנות או אי מהמנות האמירה. בית המשפט מתגבר ללא קושי. כשם שהוא לוחץ ומשכנע את הסנגור להסכים שהנאשם יודה עם או בלי עסקאת טעון, כך יודע בית המשפט מתוך גישה עוינת לשדל סנגור שכדאי לו בשם הנאשם ומעל ראשו של זה, לחזור בו מכפירה מנכונות ה"הודאה". זו אף יכולה להיות בלתי מתכבלת על הדעת ככל שתהיה, בכל תירוץ שהוא למשל שאינו יכול להוכיח זאת. חוקרי משטרה אינם צריכים באמת לחקור להגיע לאמת כל שהם צריכים הם תחבולות ובית המשפט מקבל כל תוכן בלא להתעמק בסבירותו או אי סבירותו גם שמירת זכויות הנחקר במשטרה אינן נבחנות. בשנת 2010 נוסף על ידי בית המשפט העליון סייג והוא 'סמיכות זמנים בין האירוע לבין מסירת העדות'. תנאי זה אינו משנה לגבי רוב המקרים שעדים להם נקראים בסמיכות על כן אין הוא משנה את חומרת המצב. בית המשפט העליון לא היה טורח לפעול לקדום חוקים כאלה אילו לא ביקש להשיג הרשעות ולכך אכן שופטים דואגים. על המבחנים והסייגים שהם לעיתים קרובות התיפפות בלבד, שופטים מתגברים. כך נלקחה מן החשוד-הנאשם זכות הטעון וזכות בסיסית להתגונן. סעיף זה כפי הנראה לא עזר לרשויות להתמודד בהצלחה יתרה בארגוני פשע. לעומת זאת כך הורשעו ומוסיפים להיות מורשעים חפים רבים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גולם |
|
10/10/12 17:56
|
|
|
|
|
|
כל הכבוד. הרצאה מעמיקה . אבל קצת מיותרת. גם בלעדיה אתה צודק. מזמן אין אימון בבתי המשפט וגם החוק וגם קביעות השופטים שלכאורה נועדו להלחם בפשיעה פוגעים באזרחים . שעד שזה לא קורה להם לא מבינים בכלל על מה אתה מדבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גולם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פרפר |
|
11/10/12 17:48
|
|
|
|
|
|
גולם במהרה תמא ותהיה זחל ואז תראה שבגלל שלא כולם הפנימו כי עד שזה לא קורה להם... בגלל זה ההסבר. זוהי שליחותי לנסות להבהיר היכן אנו חיים בתקוה שהלחץ ישפיע לשינוי. אגב כבר היה שינוי - בכל זאת התחילו להקליט את הדיונים!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
סמי מהבסטה |
|
11/10/12 06:04
|
|
|
|
|
|
אז נכון וחשוב אמנם שהשופט הנדל מהעליון כתב הנחיות עבור שופטי,
עת גרף וריכז את כל האמירות הפופוזיות שהוא מכיר לפסק דין,
אלא שכשהוא דורש יפה מאחרים, בעליון עצמו לא מקיימים...
כשבאין ספור מקרים פועלים שופטים שם בדיוק להיפך מהכללים
שקובע הנדל כתנאי למשפט הוגן... אלא שכבר ראינו בעניין אלשיך גרוניס והזיוף.
שאתה יכול לכתוב אין ספור מילים על כללי צדק הגינות וגו'.. אך בבוא השעה להתעקם גרוניס לא מפספס... אז בשביל מה כל הפומפוזיות המיותרת ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סמי מהבסטה
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
טברייני |
|
11/10/12 12:05
|
|
|
|
|
אני לא מבין למה מתפלאים בעליון וכותבים פסק דין חמור כנגד השופט. הכתובת הייתה על הקיר והמערכת היא שקידמה אותו למחוזי. הוא עשה מספיק נזק בשלום למה קידמתם אותו.
עולם כמנהגו נוהג אברהם אברהם ימשיך להינות מתחושת האלוהים גם עם תוכן הערעור החמור עליו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טברייני
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
s1a111 |
|
14/10/12 15:03
|
|
|
|
|
מהכרותי (בן דוד) עם כב השופט יונתן אברהם אני יכול לומר רק כן ירבו אנשים מהסוג שלו בעמדות כח והחלטה במדינה שלנו מעולם הנ"ל לא היה מעורב בדבר או עניין שלא כדיו.
אם יש תגובות שאינן הולמות לגביו כנראה רק מאנשים שאינם ישרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
s1a111
|
|
|
|
|
|
|