הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
תבניות ריח
ממצאי מחקר חדש של המכון מראים כי קיים מיתאם בין התגובה העצבית לריח מסוים לבין מידת הנעימות של אותו ריח. מיתאם זה איפשר לחוקרים לקבוע אם ריח מסוים נעים או לא נעים לאדם הנבדק - על-פי מדידות שנעשו באמצעות אלקטרודה אשר הוחדרה לחלל האף
|
|
|
ענייני תיאבון
מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי חלבון הקרוי PCG-1 אלפא, אשר מדרבן את צריכת האנרגיה של הגוף בעקבות צום, פעילות גופנית או חשיפה לקור, מדרבן גם את היווצרותו של האוקסיטוצין האחראי על דיכוי התיאבון. נמצא כי אותו חלבון גורם שני תהליכים ביוכימיים בעלי השפעה הפוכה: האחד מגביר את התיאבון באמצעות הגברת צריכת אנרגיה, ואילו השני מדכא את התיאבון
|
|
|
תפקיד חדש להורמון האהבה
להורמון האוקסיטוקצין, שזכה לכינוי "הורמון האהבה", התגלה תפקיד חדש ומפתיע. בנוסף לתרומתו לשליטה בתיאבון ולתיפקודי רבייה בנשים, כמו הנקה, הוא תורם גם לרגש האימהי ולתחושת קירבה בין בני זוג. מדעני המכון הראו, כי אוקסיטוצין, אחד משני ההורמונים העיקריים המופרשים מהנוירו-היפופיזה בעת הבגרות, משתתף בהתפתחות אזור מוחי זה כבר בשלב העוברי
|
|
|
תיאום מוח
סריקת פעילות המוח של פעוטות אוטיסטים הראתה רמה נמוכה של הפעילות המוחית המסונכרנת הזו באזורי מוח הידועים כמעורבים בשפה ובתקשורת, בהשוואה לפעוטות שהתפתחותם רגילה, וכן בהשוואה לפעוטות הסובלים מעיכוב בהתפתחות שפה אשר אינו קשור לאוטיזם. התגלית עשויה לסייע בפיתוח שיטה אמינה לאבחון אוטיזם בגיל צעיר
|
|
|
ענני כבשים
נוסחה מתמטית שמתארת את הדינמיקה של אוכלוסיות בעלי חיים - כמו צבאים וחיות הטרף הניזונות מהם - הוסבה באחרונה למודל המתאר יחסי גומלין בין מערכות עננים, גשם וחלקיקים צפים באטמוספירה, הקרויים אירוסולים. מודל זה עשוי לסייע, בין היתר, להבין כיצד משפיעים אירוסולים מעשי ידי אדם על דפוסי הגשם
|
|
|
אלצהיימר במספרים
מחלת אלצהיימר היא הגורם השישי ברשימת גורמי התמותה בארה"ב, והחמישי באוכלוסיה מעל גיל 65 * בשנת 2010 סבלו 5.4 מיליון אמריקנים ממחלת אלצהיימר
|
|
|
עיכוב לטובה
לאחרונה התגלה כי האנזים אצטילכולין אסתראז, אחד האנזימים המהירים בטבע, אינו יושב ומחכה לחלונות שייפתחו בפניו, אלא משתמש באופן קבוע בשני פתחים. הבנה טובה של המסלול אותו עובר האצטילכולין בתוך האנזים תאפשר, אולי, לפתח חומרים מעכבים יעילים וממוקדים יותר - אשר ישמשו לטיפול בחולי אלצהיימר
|
|
|
דיבור צפוף
אחד הניסיונות לחזק את מערך ההגנה החיסוני כנגד הסרטן מבוסס על השתלת תאים חיסוניים שהונדסו במיוחד למטרה זו. בטיפול זה, הנבחן כיום בניסויים קליניים ראשוניים, מזריקים למטופל תאים חיסוניים שנלקחו מגופו שלו. אם השיטה הזאת אכן תפעל בהצלחה בבני-אדם, היא עשויה להוות טיפול זול ופשוט יחסית באמצעות השתלת תאים חיסוניים שיפגעו בסוגים שונים של גידולים סרטניים
|
|
|
מיקוד קצר מועד
פרופ' ירון זילברברג, ותלמידי המחקר אורי כץ, ערן שמאל וירון ברומברג בחנו כיצד ניתן למקד הבזקים מהירים של אור לייזר העוברים דרך תווך מפזר. המערכת הממוחשבת מייצרת קרן לייזר בעלת מאפיינים ה"תפורים" בדיוק לרקמה, כך שהקרן מגיעה אל המטרה בעומק הרקמה כשהיא ממוקדת. המדענים מקווים כי מערכת זו תסייע בפיתוח יישומים של קרני לייזר ברפואה ובמיקרוסקופיה ביולוגית בעומק הרקמות
|
|
|
מוציאים את הרעל
פרופ' בריאן ברקוביץ וד"ר ישי דרור פיתחו מערכת לטיפול במים שמפרקת את החומרים הרעילים לתרכובות בלתי-מזיקות, שאותן ניתן לפרק באופן טבעי. מערכות כאלה אפשר יהיה להציב בערוצי זרימה תת-קרקעיים של מי תהום, כדי לטהר את המים לפני כניסתם לצינורות. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בהן כדי לשקם אקוויפרים בסכנת זיהום ועל-ידי כך לשמור על אוצרות המים
|
|
|
מבט מהפסגה
פסגת ההר שאליה מטפס ד"ר דמיטרי גורביץ' במחקריו גבוהה במיוחד - הוא עובד על הצגות של חבורות לא-קומפקטיות, הידועות במורכבותן. מפסגה זו הוא מקווה לגלות נופים חדשים, הנסתרים כיום מרוב המדענים
|
|
|
זיכרון דברים
מדעני מכון ויצמן למדע עקבו אחר פעילות המוח בזמן יצירת זיכרונות שווא. בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה
|
|
|
זהירות, מלכודת
יעילות היא אחד המכשולים המרכזיים בפני בקרת תגובות כימיות באמצעות לייזר. באחרונה התברר, שבמקרים מסוימים מגיע תהליך השיפור למבוי סתום: היעילות גדלה במשך זמן מה, אך היא נעצרת ברמה נמוכה בהרבה מ-100%. משמעות הדבר היא, שבמקרים כאלה מובילה ההתקדמות הראשונית ל"מלכודת": אי-אפשר להמשיך לשפר את היעילות וצריך להתחיל הכל מחדש
|
|
|
בזמן התעוררות
באחרונה הצליחו פרופ' טנור ותלמיד המחקר דויד אבישר, בעבודתם התיאורטית, לפתח דרך שיטתית לשיחזור השינויים הגיאומטריים המתחוללים במולקולה אחרי שהיא עוברת למצב "מעורר", כתוצאה מחשיפה לקרינה. במצב זה פולטות המולקולות אור בעיתוי מסוים ובאורך גל מסוים. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי Physical Review Letters מתארים המדענים כיצד ניתחו את האור הנפלט, ושיחזרו באמצעות נתוניו את התהליכים שהתחוללו במולקולה בזמן ההתעוררות
|
|
|
בחזרה לעץ השסק
מחקר חדש שנערך לאחרונה מגלה שהעטלפים מנווטים על-פי "מפה קוגניטיבית" מקיפה, הכוללת את השטח המוכר להם מראייה, וממקמים את עצמם בהתאם לאורות או לנקודות ציון אחרות בולטות בשטח. המחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS), מציג לראשונה הוכחות לשיטת הניווט בה משתמשים יונקים בטבע
|
|
|
|