ראש הממשלה ביקר לשים דגש מיוחד על לימודי התנ"ך. "ספר הספרים הוא אוצר בלום של שירה, של פיוט ושל עושר לשוני בלתי נדלה, ללא אח ורע, שיא יצירת הרוח האנושית. עולם ומלואו מקדש את התנ"ך ורואה בו מעיין אמונה, מוסר וצדק.

"רק אלינו, אל דוברי העברית, מדבר התנ"ך בלשון המקור. שום תרגום איננו יכול אפילו להתקרב לעוצמת הביטוי הראשונית, המקורית, של לשון המקרא. את ישעיהו, את ירמיהו, את יחזקאל, את מיכה, את עמוס ואת יואל ואת כל שאר נביאי ישראל רק אנחנו - דוברי העברית ואוהבי העברית - יכולים לקרוא ולהבין באמת.

"רק לנו ניתנה הזכות הבלעדית לחוש ולספוג עד תום את חוויית הקריאה בתנ"ך ולהתעלות אל פסגת הר סיני ולקבל את התורה מפי השכינה עצמה בכל פעם מחדש. השיבה אל התנ"ך היא חזרה אל שורשי השפה, הזהות, האמונה והזכות המחברים אותנו אל נוף המולדת ואל הזיכרון ההיסטורי המשותף שהביא את כולנו לכאן מארבע קצוות תבל", חתם את דבריו.

אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו גם שר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט, אופיר פינס, נשיא האקדמיה ללשון, פרופסור משה בר-אשר, סגן נשיא האקדמיה, פרופסור אברהם טל וכן חברי מליאת האקדמיה ועובדיה.

בפתח דבריו ברך ראש הממשלה את הנוכחים, הודה לאקדמיה על כך חידושיה בתחום השפה וכינה את עבודתה "מלאכה קדושה". לחיזוק דבריו ציטט מדברי המשורר חיים נחמן ביאליק:

"מציאותו של רכוש לשוני בלבד, אפילו מרובה ביותר, איננה מספקת עדיין, אלא הוא טעון הפיכה והפיכה, תנועה שאיננה פוסקת ומחזור תמידי בחיים; תנועה זו שעל ידה נברא המלאך הנאמן ביותר של הלשון - השיגרה".

ראויה אפוא האקדמיה ללשון לשבח רב על עבודת המחקר, הליקוט והאיסוף השקדנית, המעשירה ומשמרת את רכושה הלשוני של האומה. פרי ההילולים של העבודה הגדולה, הכוללת גם 'ארכיאולוגיה לשונית', הוא מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית. באותה מידה ראויה האקדמיה לשבח על המאמץ היצירתי המתמיד להנחיל לשפה העברית מושגים ומינוחים חדשים ולהטמיעם בשיגרת הלשון".

הוא התייחס לדבריו של ביאליק שקרא להפוך את השפה מאוצר לשוני לשיגרה. "עם כל הכבוד לביאליק", אמר ראש הממשלה, "דווקא על דמותה של שיגרת הלשון בימינו אני מיצר; על שפת הדיבור ועל שפת הבידור, ספוגות סיגי הלעז, אשר לא תואר להן ולא הדר.

"צר לי לומר זאת, אך הרחוב הישראלי אינו נוהג כבוד בשפתו העברית. יש בינינו כאלה שהעברית בפיהם נשמעת תכופות עילגת, דלה וקלוקלת, שזורה מילים וביטויים זרים הצורמים את האוזן. שלטי חוצות, אתרי בילוי, מרכזי קניות וחלונות ראווה סוגדים ללעז ומשקפים אי-כבוד והתבטלות עצמית בפני כל אופנה חיצונית חולפת ובפני זוהר כוזב של כל אופרת סבון זולה.

"שפת הפרסום המסחרי היא שפת הכרסום בכל מה שנותר מן העברית. הנגע פשה אפילו בין שומרי חומותיה לשעבר של השפה העברית: לא מעט משדרני הרדיו והטלוויזיה אינם מקפידים עוד על צחות ועל לשון תקינה.

המדרון תלול ואין עוצר. בישיבת כנסת מיוחדת אשתקד לכבוד השפה העברית קבל ראש הממשלה הקודם אריאל שרון בצדק על רשתות שידורי הכבלים בישראל שאימצו להן משום מה שמות לועזיים חסרי-חן כ"הוט" ו"יס". זו החמצה, וחבל.

אולמרט מנה את פועלם של ראשי הממשלה לשעבר, שראו צורך לקבוע הלכות לשוניות, והזכיר את דוד בן-גוריון, ש"גזר משום מה כליה על המילה 'את', וטוב שלא עלה בידו. ראש הממשלה השני משה שרת הקפיד על קוצו של פסיק ועל הגייה נכונה של כל עיצור. לי אישית אין יומרות מרחיקות לכת כאלה. ראש הממשלה שרון הקפיד לפתוח בכל הזדמנות את המילון ואת התנ"ך כדי לבחון את הגייתה הנכונה של כל מילה.

"דוד בן-גוריון חייב עובדי מדינה בפקידות הבכירה, בשרות החוץ ובפיקוד הצבאי להמיר שמות לועזיים בשמות עבריים. (אפילו נבחרת הכדורגל שיצאה למשחק נגד רוסיה באמצע שנות החמישים חויבה בכך: השוער חודורוב הפך ל'הוד', החלוץ סטלמך הפך ל'פלד' והקשר רצבי הפך ל'רצה-בי' וכן הלאה.

ראש הממשלה מחה גם נגד נטייה של הורים לקרוא לילדיהם בשמות שאינם עבריים. לילדיו שלו: מיכל, דנה, שאול, אריאל ושולה - שמות עבריים. "כיום ניכרת, לצערי, מגמה הפוכה, וזוגות צעירים לא מעטים בוחרים לקרוא לילדיהם בשמות זרים חסרי פשר ומקור עברי", מחה אולמרט.