בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע (ה', 3.8.06) כי שני עובדים של המועצה המקומית ערערה בנגב שפוטרו מעבודתם שלא כדין יוחזרו לעבודתם, כאשר ישולם להם שכרם ממועד הפיטורים ועד חזרתם לעבודה. בנוסף הטיל בית הדין על ראש המועצה, שהתביעה הוגשה אישית נגדו, לשלם לעובדים המפוטרים הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים, כאשר המועצה תשלם להם בנוסף הוצאות משפט בסך 12,000 שקלים.
ראשיתה של הפרשה כאשר שני עובדי המועצה המקומית ערערה שבנגב, האחת מזכירה והאחד מנהל הרכש, פוטרו מעבודתם. לטענתם של העובדים הליך הפיטורים כולו נעשה שלא כדין. בין היתר טענו העובדים, כי הליך השימוע לא נערך כדין, טענותיהם לא נשמעו באמת ובתמים, וההתייחסות אליהן לא היתה עניינית ולמעשה מדובר בשימוע למראית עין בלבד.
עוד נטען, כי לשניים מחברי הוועדה שערכה את השימוע היו אינטרסים אישיים, אשר מנעו מהם את היכולת להחליט באורח ענייני: המזכיר - היה בעל אינטרס אישי בהותרת מקורביו בעבודתם, לרבות אחיו אותו היה צורך לפטר בהתאם לדוח הביקורת, הגזבר - היה בעל אינטרס אישי באשר העסקתו הינה בלתי חוקית, ובהתאם לדוח הביקורת של משרד הפנים היה צורך להפסיק את העסקתו זה מכבר.
עוד נטען, כי הסיבה לפיטורי העובדת היתה רצון לנקום בה על כך שהגישה תלונה למשטרה לאחר שהוטרדה מינית במהלך עבודתה על-ידי עובד של המועצה, שהוא בן משפחתו של ראש המועצה ואחיו של מזכיר המועצה. התלונה הובילה להגשת כתב אישום כנגד המטריד, והוא אף הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.
המועצה טענה מנגד, כי הפיטורים בוצעו לאחר הסכם הבראה של המועצה שנחתם עם ההסתדרות. עוד טענה המועצה, כי אין כל קשר בין הפיטורים ובין ההטרדה המינית של העובדת שכן חלפו מאז המעשה כ- 6 שנים. בנוסף נטען, כי לעובדים המפוטרים נערך הליך שימוע כדת וכדין.
בית הדין דחה את גרסת המועצה על הסף תוך שהוא קובע כי "הנתבעים פעלו במישור זה שלא לטובת הישוב ותושביו בכללם, אלא משיקולים זרים של ראש המועצה ומקורביו". עוד קבע בית הדין כי "ראש המועצה ומקורביו לא בדקו את כישורי העובדים או את נחיצותם, אלא פעלו בהתאם לקירבת העובדים לראש המועצה; מקורבים ובני משפחה נותרו בתפקידיהם, והמתנגדים לראש המועצה דינם היה לסיים את תפקידם".
עדותו של ראש המועצה, הגזבר והמזכיר נמצאו כלא אמינות וזאת לעומת עדויותיהם של העובדים שלגביהם קבע בית הדין כי "השיבו תשובות כנות ומפורטות, מבלי להתחמק ומבלי להסתיר, והתרשמנו כי התובעים פרשו בפנינו את המסכת העובדתית לאורכה ולרוחבה בלא כחל ושרק".
בית הדין קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין והיות שכך הורה בצעד חריג להשתמש בסעד האכיפה ולהחזיר את העובדים שפוטרו לעבודתם. "אנו מורים לנתבעים להשיב את התובעים לאלתר לעבודתם, תוך תשלום כל שכרם בהיקף מלא החל ממועד הפסקת עבודתם במועצה, ועד לחזרתם לעבודה. החל ממועד חזרתם לעבודה ימשיכו התובעים בעבודתם, מבלי שהנתבעים יפגעו בשכרם, במעמדם או בהיקף משרתם", קבע בית הדין.
בנוסף הטיל בית הדין על ראש המועצה לשלם באופן אישי הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 10,000 שקלים, כאשר המועצה תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסף 12,000 שקלים.
