רשות מקומית עורכת מכרז כלשהו, במכרז זוכה אחת ההצעות, אך זכייתה מבוטלת מאוחר יותר, האם ההצעה הבאה בתור זוכה במכרז באופן אוטומטי? בג"צ קבע בעבר בפרשת חפציבה כי עם ביטול זכייתו של מתמודד במכרז על בעל המכרז לשקול האם יש מניעה מלפנות לבעל ההצעה הבאה בתור ולהעניק לו את הזכייה, בהעדר מניעה הקשורה בחלוף הזמן, תום לבו של המציע הבא בתור, וסבירות הצעתו, יש להעניק לו את הזכיה במכרז.
בפסק דין שניתן היום (ב', 14.8.06) מצמצם בית המשפט העליון את הלכת חפציבה ומעניק שיקול דעת רחב יותר לבעל המכרז לבחור את הזוכה.
הפרשה הנוכחית החלה כאשר עירית ת"א ערכה בשנת 2003 מכרז לביצוע עבודות חשמל ברשת המאור העירונית. ביום 29.6.2003 נפתחה תיבת המכרזים ונמצאו בה שש מעטפות. אחת ההצעות כלל לא נבחנה בשל פגם בערבות. חמש ההצעות הנותרות דורגו על-פי חוות דעת מקצועיות אשר לקחו בחשבון, בין השאר, את יכולתם של המציעים לעמוד בתנאי המכרז, איכות ההצעות, ומחירן.
בתום ההליך, המליצה ועדת המכרזים להכריז על ארבע המתמודדות שדורגו במקומות הראשון עד הרביעי כזוכות במכרז. בעל ההצעה שדורגה במקום הראשון זכה ב- 40% מהיקף העבודות, וכל אחד משלושת הזוכים האחרים זכה ב- 20% מהעבודות. זכייתו של הזוכה הרביעי בוטלה היות שלא החזיר את החוזה חתום וועדת המכרזים החליטה כי חלקו בעבודות יחולק בין הזוכה השני והשלישי.
בעל ההצעה החמישית, יצחק לוי, פנה אל ועדת המכרזים בטענה כי לאחר שבוטלה הצעתו של הזוכה הרביעי, מן הראוי היה להכריז עליו כעל זוכה נוסף במכרז. ועדת המכרזים דחתה את בקשתו ולוי עתר לבית המשפט המחוזי בת"א שביטל את החלטת ועדת המכרזים. העיריה אף היא לא נותרה חייבת וערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון.
העיריה טענה בערעור, כי החלטתה של ועדת המכרזים היתה סבירה, וכי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט בשיקול דעתה של ועדת המכרזים. העיריה טענה כי ועדת המכרזים לא החליטה כי היא מעוניינת בארבעה זוכים במכרז, כי אם ב"עד ארבעה זוכים" במכרז. לפיכך, משבוטלה זכייתו של אחד הזוכים, לא היתה כל חובה על הוועדה להכריז על המתמודד הבא בתור אחריו כעל זוכה נוסף ולהתקשר עמו בהסכם.
מנגד טען לוי, כי על-פי ההלכה שנפסקה בפרשת חפציבה, עם ביטול זכייתו של מציע במכרז חובה על הרשות לפנות לבעל ההצעה הטובה הבאה בתור במכרז, אלא אם קיימת מניעה מלעשות כן. מניעה כזאת אינה מתקיימת במקרה זה ולפיכך, לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, ויש לדחות את הערעור.
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, קיבל את עמדת העיריה, תוך שהוא קובע כי הלכת חפציבה לא רלוונטית לעובדות מקרה זה. "דעתי היא שההלכה שנפסקה בפרשת חפציבה אינה ישימה לעניין שבפנינו", קבע ברק שציין, כי "פרשה זו עסקה במכרז שבו התמודדו שני מציעים בלבד. השאלה שנשאלה במסגרתה היתה האם כאשר מתבטלת זכייתו של הזוכה הראשון, יש לערוך מכרז חדש, או שמא על ועדת המכרזים לשקול התקשרות עם המציע השני. בענייננו, כלל לא התעורר הצורך בעריכת מכרז חדש, וממילא השיקולים עליהם נסמך בית משפט זה בפרשת חפציבה אינם רלוונטיים לעניינו".
