איך נראה בעתיד? השורשים לתמונה שאנו מדמיינים במוח נעוצים דווקא בעבר. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה מאוניברסיטת וושינגטון שבסנט לואיס, ביקשו מ-21 צעירים (שגילם הממוצע 22) לעשות מסע מנטלי בזמן.
המשתתפים בילו 10 שניות כשהם נזכרים, בצורה חיה, באירועים אישיים מהעבר, כמו יום הולדת. הם בילו גם 10 שניות כשהם מדמיינים אירוע עתידי דומה, כמו יום ההולדת הקרוב.
במקביל, ערכו להם החוקרים סריקות מוח בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי (fMRI). סריקות המוח הראו כי כי מספר אזורים במוח שהיו פעילים כשהמשתתפים דמיינו את עצמם בעתיד היו פעילים גם כאשר נזכרו בעצמם בעבר.
אך עבר ועתיד לא חפפו לגמרי במוח. כמה אזורים במוח שהיו מעורבים בתיאור העתיד לא היו פעילים בתיאור העבר. לצורך השוואה, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לדמיין את נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, בסביבה מסויימת, כמו יום ההולדת האחרון שלו. מדוע קלינטון? מאחר שהמשתתפים ידעו כיצד הוא נראה אך לא הכירו אותו אישית.
סריקות המוח שנלקחו כשהמשתתפים חשבו על קלינטון הראו דפוסים דומים של פעילות המוח, אך בשיעור נמוך יותר, מכפי שהיה כאשר חשבו על העבר שלהם ועל ההווה.
הממצאים תומכים, לטענת החוקרים, בסברה כי זיכרון ומחשבות על העתיד קשורים זה לזה בצורה משמעותית ומסייעים להסביר מדוע מחשבות על העתיד לא אפשריות ללא העבר.
הממצאים מסבירים גם את תפקיד הזיכרון באבולוציה: ייתכן והסיבה שאנו יכולים לזכור את העבר שלנו בפרטי פרטים היא כי סדרה זו של תהליכים חשובה ליכולת שלנו לדמיין את עצמנו בתרחישים עתידיים.
