|
|
[צילום: מסעדת Ronnie James בתל אביב]
|
|
|
|
|
אל רוני ג'יימס, ללא ספק אחת הפנינים הקולינאריות שיש לתל אביב להציע היום, הגעתי עמוסת ציפיות. במשך תקופת קיומה הקצרה של המסעדה, משהו כמו שנה וחצי, היא גרפה אין ספור מחמאות וליטופים. גם מחברים שאת עמדתם הקולינארית אני מעריכה ושפסקו באופן חד-משמעי שכדאי מאוד ללכת, וגם ממבקרי מסעדות וכתבי אוכל שלא הפסיקו להלל ולשבח. משום מה, עד עכשיו לא הגיעה ההזדמנות המתאימה להגיע לשם. כמה טוב שעכשיו היא הגיעה.
על אף השם שניתן למסעדה, על שמו של סולן הלהקות בלאק סבאת', ריינבו ודיו - רוני ג'יימס דיו, המקום מציע את ההיפך מאווירת הבי מטאל או רוק כבד באשר הם: מפות שולחן צחורות ומעומלנות שעליהן רקום שם המסעדה, כסאות עץ עם שיק קולוניאלי קל, חלל מואר ומזמין ויצירות אמנות מודרנית על הקירות - כל אלו יוצרים אווירה רומנטית, קלילה ומעודנת. לא ממש המקום שבו הייתם מצפים מרוני ג'יימס וחבריו לאכול את ארוחת הערב שלהם (הדברים נכונים בעיקר לגבי אוזי אוסבורן, הסולן המקורי של הבלאק סבאת', שאוהב לאכול נמלים, משום מה).
התפריט במקום הוא תפריט אירופאי קלאסי. את עיקר ההשראה והמקום בו תופס המטבח הצרפתי, אך בהחלט אפשר למצוא גם נגיעות ספרדיות וטאץ' ישראלי. מיד כשהתיישבנו לשולחן הוגש לנו לחם אגוזים טרי ומצוין, תוצרת המקום, עם חמאה וצלוחית שמן זית ובלסמי. בשלב הזמנת הראשונות נענינו בשמחה להמלצותיה החמות של אלכס החייכנית, שהמליצה על אספרגוס אפוי עם גבינת סנט מור וביצה עלומה בויניגרט תפוזים (38 שקל). המנה נחשבת לאחת ממנות הדגל של המסעדה, ובצדק רב. מנה ראשונה נוספת שהזמנו הייתה כבד עוף וערמונים ביין סנדמאן מתקתק על עגבניה קלויה וצזיקי (44 שקל). שילוב מפתיע של טעמים שנותן פרשנות שונה ומעניינת למנת כבד העוף הכה פופולרית במקומותינו. בין המנה הראשונה לשנייה הגישו לנו, כמו לכל הסועדים במקום, מרענן חיך בדמות פרוסקו - יין מבעבע איטלקי שהיווה אלטרנטיבה ראויה ומוצלחת לסורבה המסורתי.
בגזרת העיקריות, לאחר ההצלחה במנות הראשונות בחרנו שוב במנת דגל - הפעם הייתה זו מנת פילה עגל על גראטן תפוחי אדמה ופרמזן ברוטב קוניאק ושמנת (106 שקל). הבשר היה משובח, מידת הצלייה היתה מדויקת, הרוטב עשיר בטעם והביצוע כולו אומר הלל. פשוט תענוג. מנה נוספת עליה התענגנו היתה פילה מוסר ברוטב בצלי שאלוט, שמנת ושמפניה (98 שקל). הפילה עצמו היה קריספי, ויחד עם הרוטב העשיר התקבלה מנה מרתקת. גם זו הוגשה עם גראטן תפוחי אדמה, ועל אף שבדרך כלל אני מעדיפה גיוון בתוספות, הרי שהגראטן ברוני ג'יימס כה מוצלח - שבאמת אין מקום לגיוון. את הארוחה ליווה חצי קראף יין קברנה סוביניון כהנוב 2004, יין בוטיק בייצור ייחודי לרוני ג'יימס (68 שקל לחצי קראף, שמכיל כשתיים וחצי כוסות יין).
בשלב המנות האחרונות, שוב בהמלצתה של אלכס וגם בהמלצתה של גילי, המלצרית החייכנית ששירתה אותנו במקצוענות ובאדיבות, בחרנו במניפת גבינות בוטיק צרפתיות בליווי אגס ומנגו (59 שקל). מדובר בצלחת גבינות נדיבה, עם שילוב נכון ומעניין של גבינות. בעקבותיה בחרנו במנת קרם ברולה ואגסים (32 שקל). אל קרם הברולה הקלאסי, שאותו מיטיבים לעשות כאן, התווספו אגסים מבושלים במרכז, והתוצאה הסופית מנצחת. את המנות האחרונות ליוותה כוסית יין קינוח גוורצטרמינר בנימינה (20 שקל לכוס), ששיפרה לא רק את ההנאה מהטעמים אלא גם סיימה את הארוחה הזו במצב רוח מרומם אפילו עוד יותר.
