"אני מאמין גדול בארה"ב, מסיבות רבות", כך אומר חמי פרס, בנו של נשיא המדינה והעומד בראש לשכת המסחר והתעשיה ישראל-אמריקה, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד לפני כשלושה חודשים.
"ראשית, הכלכלה האמריקנית הרבה יותר גדולה מכל כלכלה בעולם בנתונים ממשיים, כמו תוצר. בנוסף, ארה"ב היא המקום המוביל בעולם בתחומי יזמות, חדשנות וניהול עסקים, ולכן תמשיך להוביל את שוקי העולם שנים רבות.
"יש תחושה בעולם, שבגלל ההתחזקות של סין, הודו, רוסיה וברזיל, ארה"ב איבדה מובילות, אבל אני לא חושב שכך הדבר", טוען פרס.
"אין ספק שלארה"ב יש הרבה אתגרים, דוגמת המצב בעירק. ואולם אני רואה שבמקומות אחרים בעולם אנשים משכפלים מה שנעשה בארה"ב, עם התאמות מקומיות. הערכים שארה"ב מייצגת, הדמוקרטיה ועידוד יזמות חופשית - ממשיכים לעשות אותה חזקה מאוד. אני מאמין שלאחר הבחירות בארה"ב יהיה שינוי, והזדמנויות לצאת לדרך חדשה".
פרס מדגיש כי הוא מדבר מתוך תחושות ולא על בסיס תחזיות כלכליות שמעוגנות במספרים. הוא מעריך כי הפסיכולוגיה תחלץ את השוק האמריקני מהמשבר.
"אני מאמין שכלכלות כמו ארה"ב וישראל מונעות על-ידי יוזמה חופשית ועל-ידי מה שהמגזר הפרטי עושה", אומר פרס. "אם אנשי עסקים יחושו שהם נכנסים לתקופה חדשה - הם כבר ידחפו את גלגלי הכלכלה. יש סיכוי שחילופי הממשל יכניסו רוח חדשה, ושההשפעה הפסיכולוגית תאפשר לשנות מגמה בבת-אחת".
גם שער הדולר הקורס בעולם יושפע מהבחירות, לדעת פרס. "ארה"ב נמצאת בצומת, וחשוב מאוד לראות מה יקרה במדיניות החוץ שלה", הוא אומר. "אני מעריך שגם הדולר יעלה ב-2009, אם כי הנבואה ניתנה לשוטים".
כמי שעמד בראש איגוד קרנות ההון סיכון, משמש מנהל שותף בקרן פיטנגו מאז הקמתה ועוסק בחברות היי-טק, נתקל פרס בבעיות שיוצר שער הדולר הנמוך לרווחיות החברות, וכן לירידת הערך של גיוסי ההון הדולריים שלהן. ואולם בניגוד לראשי תעשיית ההיי-טק, מכון היצוא והתאחדות התעשיינים, פרס לא קורא להתערבות ממשלתית נוספת, אלא להתייעלות בחברות.
"הדולר הנמוך מקשה על חברות וגורם לפיטורים", אומר פרס. "זה מחייב עוד התייעלות. קיימת כיום התערבות ממשלתית, והיא מספיקה. אני מאוד מאמין בנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ולא חושב שיש דרכים משמעותיות נוספות שבאמצעותן ניתן להשפיע על שער הדולר. זה משחק כלכלי גלובלי".
למה קיבלת על עצמך תפקיד ציבורי ונכנסת ללשכת המסחר?
"אני בא מתעשיה שקשובה מאוד לגלובליזציה ולאזורי צמיחה, כי שם נמכרים המוצרים שלה. אנחנו בתקופה שבה הדגש הוא על הודו וסין. אני לא נגד זה, אבל אנחנו לוקחים את מערכת היחסים עם ארה"ב כדבר מובן מאליו, ולכמה אנשים זה אולי פחות חשוב מבעבר.
ההצטרפות שלי ללשכה היא אמירה שעתה, יותר מתמיד, חשוב שהקשר בין ישראל לארה"ב יהיה חזק, ואסור לקבלו כמובן מאליו. 11 דקות בלבד לאחר שישראל הכריזה על עצמאותה, ארה"ב הביעה את תמיכתה בהצהרה. זה מראה על מערכת יחסים מיוחדת, שנמשכת מאז. היום ארה"ב חוגגת עצמאות, ולי אין ספק שזה גם חג לישראלים, ואולי אחד התאריכים החשובים ביותר לכלל האנושות. עצמאותה של ארה"ב, הערכים שהיא מייצגת והקשרים שלה עם ישראל יצרו שותפות שאפשרה לנו להגיע לאן שהגענו".
עד כמה השוק הישראלי אטרקטיווי לחברות מארה"ב?
"כל הסימנים מראים שחברות אמריקניות מעמיקות את מעורבותן בישראל. קוקה קולה מחפשת פה טכנולוגיות, לאחר 40 שנות פעילות בישראל. לפני כחודש הקימה מיקרוסופט מרכז פיתוח בישראל, שיהיה אחד משלושת המרכזים החשובים שלה בעולם; גם גוגל מרחיבה את פעילותה כאן".
לדברי פרס, החיסרון של ישראל הוא הגודל, אך היתרון שלה הוא החדשנות. "חברות סטארט-אפ עדיין מושכות את תשומת הלב של קרנות הון סיכון אמריקניות. בנוסף, אנחנו רואים שבנקי השקעות אמריקנים, כמו גולדמן סאקס, מגלים עניין מחודש בישראל. כרגע קשה מאוד לחברות סטארט-אפ לעורר עניין בקרב בנקאי השקעות, כי בנאסד"ק לא מתעניינים בחברות צעירות. מצד שני, הון בסך 1.5-2 מיליארד דולר בשנה שזרם לכאן, בנה תשתית של חברות גדולות.
"יש בישראל חברות בשלות יותר, שמושכות תשומת לב מקרנות השקעה ומחזירות לכאן בנקי השקעות להשקעה ארוכת טווח, ולא רק לצורך הנפקה", אומר פרס. "משיחות עם בכירים במגזר העסקי האמריקני אני מזהה, נוסף על המשך השקעות של הון סיכון, התעניינות בחברות בשלות יותר, שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים. אני רואה עלייה בהתעניינות בחברות היי-טק, שלא הייתה קיימת קודם.
"השוק כאן מושך בנקים להשקעות וכן קרנות שרוצות להשקיע בחברות הנסחרות בבורסה בשווי מוערך הנמוך מערכן", מוסיף פרס. "יש מגעים לרכישת חברות, כדי להוציא חלק מהן מהמסחר, שאני לא יכול לפרט לגביהם. לאור זאת, עלינו להפוך את ישראל למקום שמיישם טכנולוגיות, ולא משמש רק מעבדה לפיתוח. זה יכול להיות במכונית החשמלית, בטכנולוגיה אלחוטית מתקדמת, בחקלאות וברפואה".
המשקיעים האמריקנים אינם מאוכזבים מהתוצאות הגרועות של קרנות ההון סיכון בישראל?
"ברבעון האחרון לא זכתה שום קרן הון סיכון בעולם לראות חברות מונפקות בנאסד"ק. גם כיום, קשה מאוד להנפיק חברה. ואולם זה לא אומר שהמודל נגמר ושהמשקיעים בורחים. כולם מבינים שזו תעשיה שמשקיעה לטווח ארוך. משקיעים אמריקנים ממשיכים לגלות עניין ולבוא לישראל. כרגע אנחנו סובלים ממשבר בשוק הפיננסי, אך אין משבר בחדשנות ובגודל השווקים שמוכנים לאמץ טכנולוגיות. בתעשיה שלנו, נכון לאמץ גישה לטווח ארוך, להמשיך לבנות חברות - ולחכות לרגע שבו השוק ייפתח".