ברק: "לחיזבאללה 40,000 <br>טילים, שמגיעים עד דימונה"

בנושא חתימת הסכמי שלום, הביע ברק פסימיות באשר לחתימתם לפני סוף שנת 2008, בניגוד לתקוות שמפריח ראש הממשלה אולמרט, הן במסלול הפלשתיני והן בזה הסורי.

"אנחנו בודקים את האפשרויות להתקדם בהסכמים. לישראל יש עניין ממדרגה ראשונה להגיע להסכם עם הפלשתינים, אבל ההסכם הזה צריך להיות פקוח-עיניים, ולהגן על האינטרסים הביטחוניים היסודיים והאינטרסים החיוניים האחרים של מדינת ישראל", אמר ברק. "אני מקווה מאוד שהמשא-ומתן הזה יתקדם, אבל לומר לכם בגילוי לב - אני לא בטוח שאפשר להגיע לתוצאות ב-2008, זה נראה לי דבר שבחלקו עוד מרוחק, ואני תולה הרבה יותר תקוות ביכולת לקדם פרויקטים כלכליים, ולהכריח את הפלשתינים לבנות תשתית של מוסדות ושל שרשרת אכיפה. אנחנו חוזרים ואומרים גם לידידינו האמריקנים: בלי שרשרת אכיפה שמתחילה ממשטרה חזקה, ממודיעין, מבתי משפט שמסוגלים להוציא פסק דין ומבתי סוהר שמסוגלים לעצור, הפלשתינים לא מתחילים להתקדם אל כיוון יכולות שתאפשרנה לשקול את העברת האחריות לידיהם".

מלכודות הדבש

ישראל, לדבריו, שומרת לעצמה את האחריות הביטחונית הכוללת בשטח, ותמשיך לפעול גם להקלה מסוימת של תנאי החיים של הפלשתינים תוך ניסיון לצמצם את הסיכון שנובע מזה למתנחלים ביהודה ובשומרון. "צריך לעשות זאת בעיניים פקוחות, ואני מקווה שהממשלה תמשיך לשמור על עיניים פקוחות, ולא להיקלע לתוך מלכודות-דבש שנראות לרגע אחד נחמדות, אבל אחר כך מקשות מאוד את ההגעה להסכמים שניתן לבצע אותם", אמר במה שנראה כרמז למו"מ הנוכחי המתנהל על-ידי שרת החוץ לבני בהנחיית אולמרט.

שר הביטחון הדגיש כי ישראל כלל אינה נמצאת בראש מעייניה של דמשק. "גם עם הסורים יש לנו מגעים ראשונים שבוחנים את האפשרות להיכנס איתם להסדר. קשה לי להעריך שאפשר יהיה להגיע ב-2008 לפריצת דרך. אנחנו פקוחי עיניים ומבינים שסדר העדיפויות האמיתי של הסורים מתחיל, קודם כל, מרציפות השליטה של המשפחה הזאת או של הקבוצה הקטנה הזאת, של קומץ משפחות עלאוויות בסוריה. מתחת לזה עומדת ההפסקה של החקירה על הרצח של ראש ממשלת לבנון חרירי, משום שזה עלול להגיע אל המשטר עצמו. במקום שלישי, האינטרסים המיוחדים שלהם בלבנון. במקום רביעי, המחשבה על תמיכה, סיוע כספי נדיב, שהם חושבים שהם צריכים לקבל במקרה של הסדר שלום מארצות הברית, מהאירופים. רמת הגולן היא מקום חמישי. צריך להבין שאנחנו לא במרכז סדר היום הסורי".

שר הביטחון הסביר כי יש היגיון אסטרטגי מבחינת ישראל לנסות להוציא את סוריה מתוך הבננה השיעית של עוינות, כלשונו, שנפרסת מטהרן, דרך דרום עירק, דרך דמשק אל חופי לבנון עם איזה שלוחה, לא בדיוק שיעית, גם אל עזה. "בכל הדבר הזה, הנושא המרכזי צריך וימשיך להיות האינטרסים הביטחוניים של ישראל, אי אפשר לעשות הסכם עם הסורים מבלי שאנחנו נבטיח לעצמנו שהאינטרסים הביטחוניים שלנו בהסכם כזה מושגים. אני חושב, שביושר צריך להגיד, שאנחנו עוד רחוקים מאוד מהבְקעה עם הסורים".

גם לעניין האירני התייחס ברק. "לנו אין שום ספק - האירנים, באופן שיטתי, ממשיכים במאמץ להגיע לתוכנית נשק גרעינית מתחת למחסה של המשא-ומתן על קיום האמנות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ותחת המסווה של הפיקוח".

לדברי שר הביטחון, האירנים נחושים "הם נחרצים מאוד בכוונתם להגיע ליכולת גרעינית צבאית. כרגע זה עדיין זמן של סנקציות. אנחנו לוחצים בכל הערוצים כדי שהסנקציות האלה גם תוגברנה וגם תואצנה, ותכלולנה את כל האפיקים הרלוונטיים למשטר שמתפקד מול אזרחיו. יש ניסיון להגיע למחסום על טרנסאקציות פיננסיות בינם לבין העולם החופשי: גוש הדולר די חסום בפניהם, גוש היורו די חסום בפניהם, לא מצליחים לעשות זאת במטבעות הרוסי והסיני וזה מקשה. פה ושם, האירנים הם מנסים למצוא מעקפים, וקהילת המודיעין הבינלאומית מנסה לחסום אותם".

הוא הציע כי השלב הבא צריך להיות מצור על יכולת הזיקוק. "לאירן יש יכולת זיקוק מאוד נמוכה, למרות שהם מייצרי נפט, כמעט שלושה וחצי מיליון חביות ביום, אין להם יכולת זיקוק. הם צריכים אפילו לצריכה הפנימית לייבא, וגם על הדבר הזה פועלים. כל תחומי הפעולה האלה, ועוד תחומים שיותר קשה לפרט אותם פה, נועדו להאט ולעצור את הפעולה".

ברק נתן יותר מרמז עבה לאפשרות של תקיפה צבאית נגד המתקנים לייצור גרעין. "אסור לנו להוריד שום אופציה מהשולחן, וככל הניתן צריך לדחוף ולשמור את העולם החופשי, בעיקר את ארה"ב, למצב שהכרזותיה ופעילותה מחוייבים לאי הסרת שום אופציה מהשולחן. זה לא דבר פשוט. בלי ספק, מדובר בעניין שהוא בלב האיום על איזשהו סדר עולמי אפשרי. אירן גרעינית זה סוף למשטר אפשרי של פיקוח על נשק גרעיני, ומה שקרה בפקיסטן, אם אתם זוכרים, המדען עבד אל קאדר אל חאן שהתחיל למכור טכנולוגיות צבאיות גרעיניות לכל המרבה במחיר, בעיקר אם הוא מוסלמי טוב, זו הייתה קריאת השכמה די מטרידה, ואנחנו צריכים לראות שדבר כזה לא יחזור באירן".

על הפעילות בנושא אמר ברק: "במערכת הביטחון אנחנו פועלים ברציפות. זה החל עוד לפני שהגעתי למשרד הביטחון, ואני נתתי לזה תנופה וגיבוי נוספים. מאמץ אינטנסיבי להביא לחידוש האימונים בהיקפים שלא ידענו אותם שנים אחורה, גם אימוני יחידות באש, גם אימוני מטות ומפקדות, ולהחזיר את כושר ההרתעה, לחזק את הביטחון העצמי ולהביא לכך שיהיה לנו באמת צבא שהוא מוכן לכל סוגי המשימות הצפויות, והן יכולות להיות יותר מורכבות מחלק מהמשימות מהעבר. (הצבא) מוכן לנצח בכל מבחן, כאשר הוא יגיע בצורה חד-משמעית והחלטית ולא נתונה לסימני שאלה יותר מאוחרים".

ברק דיבר על ההיגיון הרחב של ישראל מול מה שכינה המרקם של האירנים, של הסורים, של חיזבאללה ושל החמאס. "יש באמת חשיבות להפעלת הרבה שיקול דעת ושכל ישר לגבי איך ומתי פועלים", אמר ברק והמשיך כשהוא מרמז למלחמת לבנון השנייה: "את המחיר של פעולות לא נכונות, כאשר לא מקדישים מספיק מחשבה מראש ושיקול דעת איך להוציא אותן לפועל, ראינו כבר בעבר במקרים קודמים. צריך ללמוד לקחים ולא לחזור עליהם".

בהתייחסו למדינת ישראל, אמר שר הביטחון שמדובר במדינה ב"סביבה שאין בה חסד לחלשים, ולא תהיה הזדמנות שנייה למי שלא מסוגלים להגן על עצמם. בסביבה הזאת אפשר לשרוד רק אם כמדינה אנחנו נהיה פקוחי עיניים, יציבים, בטוחים בעצמנו, חזקים, מסתכלים מסביב, לא מפחדים לראות את המציאות כמו שהיא, מושיטים יד לשלום ולהסדרים בכל מקום שאפשר, אבל עושים את זה מעמדה של כוח וביטחון עצמי. ובעוד יד אחת משוטטת ומחפשת את הדרך לעשות שלום, השנייה עם אצבע קרובה לשמורת ההדק מוכנה ללחוץ עליו.

"בסך-הכל, הייתי אומר, שבמציאות הסבוכה מאוד של המזרח התיכון, הרי מאצלנו יצאה הנבואה שיבוא יום שבו "יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". אני אומר: כל זמן שהפרקטיקה היא שאת הגדי צריך להחליף אחת לכמה ימים, אז עדיף שאנחנו נהיה הנמר עם שיקול דעת ללא גדי".

"בתוך המציאות הזאת, האתגרים הם יותר סבוכים מאשר ראינו אותם בעבר, ולא מן הנמנע, שבשלב מסוים בשנים הקרובות, אנחנו נמצא את עצמנו בהתמודדות עם אחד מהאתגרים האלה או עם צירוף שלהם. לדבר הזה צריך להיערך בעיניים פקוחות, בידיעה שמבחנים כאלה הם לא פיקניק. לא לרוץ לשם, לא להירתע מזה ולהבין שמי שרוצה לחיות באזור הזה, לצד הניסיונות להוציא את הנפץ מתוך הלבנים האלה, צריך להתכונן לאפשרות שהתנגשות תבוא. רק צריך להיות מוכנים אליה ומוכנים להבין בדיוק מה רוצים להשיג ואיך מתכוונים להשיג את זה - ולהשיג את זה. לנצח בצורה חד-משמעית אם וכאשר המבחן באמת נכפה עלינו", אמר שר הביטחון תוך שהוא תובע הכרעה ברורה במלחמה הבאה.

שר הביטחון התייחס גם למצב ה"רגיעה" בדרום. הוא מנה שני יתרונות של הרגיעה: טיפת התארגנות לאוכלוסיה האזרחית, וקידום המשא-ומתן על גלעד שליט והבאתו לכלל סיום. "אנחנו פועלים בעניין הזה באינטנסיביות, מנסים להרחיק אותו מעין הציבור כדי לא לסבך אותו יותר".

ברק אמר כי הוא קורא למשרדי הממשלה - בעיקר למשרד האוצר ולמשרד השיכון והבינוי - לקדם גם את פרויקט המיגון. "עד היום יש השלמות למיגון של חלק היישובים שנמצאים בתוך הארבעה וחצי קילומטר הראשונים, בתוך הטווח של פצצות המרגמה, אך יש צורך ברור להביא למיגונם של כל היישובים בטווח הנ"ל, ולכך יש להקצות 450 מיליון שקל מעבר להקצבות הנוכחיות. אני משוכנע שצריך לעשות את זה. הממשלה צריכה להירתם, כמו שבזמנו נרתמנו בצפון לאחר היציאה מלבנון, לקדם את התשתיות היותר רחבות של החיים, את התשתית הכלכלית והחברתית ולתת כתף".