|
|
אילוסטרציה [צילום: Flash90]
|
|
|
|
|
בפסק דין תקדימי שניתן בוועדת הערעורים לפי חוק הנכים, ליד בית משפט השלום בתל אביב, נקבע כי קצין צה"ל שחלה בתסמונת של עייפות כרונית (CFS) יוכר כנכה צה"ל. השופטת עינת רביד קיבלה את טענתה של עו"ד ענת גינזבורג, שייצגה את הקצין, כי תנאי שירותו בצבא ונגיף שנדבק בו במהלך השירות הם שגרמו לעייפות הכרונית. הוועדה פסקה לקצין שכר טירחת עורך דין והוצאות בסך 5,000 שקל.
הקצין התגייס לצה"ל בשנת 99'. בתחילת שירותו הצבאי נדבק בנגיף זיהומי. הוא שירת בתפקיד תוכניתן וסיים בהצלחה קורס קצינים. לאחר מכן שירת בתפקיד מאתגר המצריך אחריות רבה ועבודה בשעות מרובות, ביחידה שעוסקת במתן שירותי מחשוב במעברים לאוכלוסיה הפלשתינית שנכנסה לתחום ישראל בתקופה שלפני האינתיפאדה השנייה. כאשר השתחרר משירות הקבע ב-2004 אובחנה אצלו מחלת העייפות הכרונית. ועדה רפואית של צה"ל הכירה במחלתו, וכללה אותה בפרופיל הרפואי שלו.
עם שחרורו, סירב קצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל. בערעור שהגיש באמצעות עו"ד גינזבורג על החלטת קצין התגמולים, טען שיש קשר ישיר בין תנאי שירותו, הנגיף שבו נדבק במהלך השירות ומחלת העייפות הכרונית שבה לקה.
למרות שאין אסכולה
עו"ד גינזבורג טענה כי הוא זכאי להכרה כנכה צה"ל, בין היתר על-פי חוות דעת רפואית של פרופ' דן בוסקילה, מומחה לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, שקבעה כי ההידבקות בנגיף זיהומי בתחילת השירות בשילוב מצבי הדחק שאליהם נקלע בזמן השירות הם שגרמו להתפתחות התסמונת. פרופ' בוסקילה הסתמך על מחקרים שהראו כי מחלה פשוטה כמו זיהום נגיפי, עלולה להיות בגדר ה"קש ששבר את גב הגמל" ולגרום לחוסר יכולת להתמודד עם מצבי דחק, כאשר התגובה הראשונית של החולה תהיה מאמץ נוסף בניסיון להתגבר על הקשיים. מצב זה של קושי להתמודד מחד ומאמצים נוספים מאידך, מוביל בסופו של דבר לתשישות כללית ולתסכול.
לעומתו, הגיש ד"ר גילון, שהעיד מטעם קצין התגמולים, חוות דעת שקבעה שאין שום קשר בין זיהומים נגיפיים לבין התסמונת שמדובר בה.
בפסק הדין שקיבל את התביעה, כתבה השופטת רביד על אף ההערכה למומחיותו של פרופסור בוסקילה, אין הוכחה כי ספר לימוד מקובל אימץ את התיאוריה על הקשר בין מצבי דחק לבין המחלה. עם זאת, ציינה כי לפי ההלכה המשפטית, גם אם הוכח לבית המשפט שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי בין תנאי השירות למחלה, או כי האסכולה המקובלת גורסת שקיים קשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה, עדיין פתוחה לפני התובע הדרך להוכיח כי במקרה המיוחד שלו נגרמה או הוחמרה המחלה מתנאי השירות. במקרה של הקצין, מצאה הוועדה כי הוכח לה שלנוכח תנאי השירות המיוחדים והשילוב של האירועים, יחד עם העובדה שמדובר בשירות קצר, קיים קשר סיבתי קונקרטי בין תנאי השירות של הקצין לבין מחלתו.
