|
פינוי כפר דרום [צילום: דובר צה''ל]
|
|
|
|
הכהן. תולה אשמה? [צילום: דו"צ]
|
|
|
|
שאט נפש מ'גירוש' אלוף הכהן
|
רותי אברהם
|
בית ספר שדה כפר עציון ביטל אירוע דוד המלך בשל ביטול הופעת "קצין הפינוי" אלוף גרשון הכהן * הביטול - בעקבות איומים לפוצץ את האירוע * המנהל רוזנטל: דוחה איומים כלפי קצינים שביצעו פקודות קשות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
את התשובה התורנית הזו לא יאהב אלוף גרשון הכהן. מפקד המכללות בצה"ל, שבתקופת ההינתקות שימש כמפקד אוגדת הפינוי ובחודש שעבר קמה צעקה על השתתפותו בכינוס על דוד המלך בבית ספר שדה גוש עציון, היה מושא לשאלה הלכתית שנשאלה בעלון בתי הכנסת "קוממיות".
הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, נשאל מה דעתו על עצם הזמנת האלוף לאירוע ועל המחאה הציבורית נגד המזמינים. הוא השיב כי אין ראוי לסלוח לו כל עוד לא עשה תשובה, וכי יש לבקר אותו בחריפות.
באוגוסט 2006, שנה אחרי ההינתקות, אמר אלוף הכהן: "ההינתקות הייתה פשע ואני שותף לפשע נגד העם היהודי". את הדברים אמר בעת ביקור ניחומים בבית משפחת לוחם השייטת, סא"ל עמנואל מורנו.
הרב מלמד קובע כי ה"גירוש של תושבי גוש קטיף והחרבת הישובים, היה מעשה נבלה, וכל מי שהשתתף בו, קל וחומר המפקדים שפקדו על הנבלה הזו - חטאו חטא חמור, גם בביטול מצוות ישוב ארץ ישראל, וגם בפגיעה גסה בתושבים. ומי שלא עשה תשובה, דהיינו שמודה שהוא חטא ונכשל, ומקבל עליו שלא לשוב לחטא הזה - אין ראוי לסלוח לו".
עוד הסביר כי מידת אהבת ישראל מחייבת לאהוב את הנפגעים ולהעניש את הפוגעים. על דברי הכהן אמר כי הם אינם הודאה באשמה אלא תליית קלון באחרים, קרי: בממשלת ישראל. "אם מישהו ממפקדי הגירוש אמר שהגירוש היה טעות ושהממשלה טעתה - זו לא חזרה בתשובה. הוא תולה את העבירה שעשה בממשלה, הוא כביכול לא אשם".
הרב מלמד המשיך כי אם סבור הכהן שהיה עליו לשמוע בקול הממשלה, הווי אומר שעדיין אין הוא מבין את גודל העבירה שבמעשה שביצע. "עליו לדעת שגם אם הממשלה מחליטה לעשות נבלה, אסור לעשותה, וברור שהוא לא הפנים את עומק השחיתות והרשע, והוא עדיין ממשיך באחיזה בחטא, ואין לו סליחה".
ראש הישיבה הסביר כי התנהגותה המושחתת של הממשלה, כלשונו, כלפי התושבים שגורשו, והתוצאות הביטחוניות האיומות, היו צריכים לגרום לעצומת סרבנות - ש"יקומו כל אותם הקצינים, ויאמרו: אסור לחייל ולקצין להשתתף בגירוש אם חס ושלום יהיה כזה. ואם הם לא קמים ומארגנים החתמה של קצינים שחטאו, ומכריזים קבל עם ועדה: נכשלנו ואנו קוראים שלא להיכשל שוב, ולא להשתתף בפעולה מושחתת כזו. אם הם לא עושים זאת - הם עדיין מחזיקים בחטאם, ואין לסלוח למי שמחזיק בחטא".
את הסתירה כביכול לחיוב לאהבת ישראל הסביר כי אהבה זו אין פירושה לאהוב את המעשים הרעים שיש באדם מישראל, אלא לשנוא את הרע ואת המעשים הרעים שלו, ולאהוב את הנשמה הטהורה שבו, ואת מעשיו הטובים. "יחד עם זה לבקר אותו, ולהוכיח אותו עד שיתקן את הרע. בנושא שאנו עוסקים בו, על אחת כמה וכמה שצריך להמשיך ולבקר בחריפות את האנשים שחטאו, ולא חזרו בתשובה, כדי שהכול ידעו שמי שהשתתף או ישתתף ח"ו במעשה גירוש של יהודים מביתם - לא ייסלח לו, ומעשיו ושמו יהיו לבוז ולקלון לדראון עולם".