|
[צילום: מסעדת Fragola בתל אביב]
|
|
|
|
|
תל אביב היקרה, תרתי משמע (אני עוד חוששת לקרוא לה 'עירי', אבל כבר די מרגישה שהיא כזו), התברכה בלא מעט גלידריות. חלקן אפילו מצוינות. וחלק מכובד מאותו חלק נמצא ברחוב בן יהודה. למרבה המזל, גם הדירה של בן הזוג ושלי נמצאת שם. למה מזל? כי אנחנו אוהבים גלידה.
גלידריית 'פראגולה' (Fragola), שזה תות באיטלקית, אם תהיתם, נפתחה בקצה הצפוני של בן יהודה לפני כארבעה חודשים. חלפנו על פניה מספר פעמים, אך לפני מספר ימים בדקנו אותה לעומק. וכשאני כותבת 'לעומק' אני מתכוונת לטעימה של כ-20 טעמים שונים, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.
לפתיחה חלקנו כוס קפה (יחד עם הוואפל הבלגי שהזמנו בהמשך - 20 שקל). הבעת הנינוחות ושביעות הרצון שהתפרשה על פניו של בן הזוג לאחר לגימת הקפה הראשונה, הבהירה לי שמדובר באיכות. הכוס השנייה שביקש לאחר ההתפטמות במתוקים איששה את הנחתי הראשונה.
במבט ראשון המקום נראה כמו גלידריות רבות אחרות, ונשלט ביד רמה על-ידי מקרר התצוגה המלא בכל טוב. אך במבט שני שמים לב למספר אלמנטים שמייחדים את המקום, ושמנסים, בהצלחה מסוימת, לגרום למבקרים להרגיש קצת באיטליה. בדיוק לשם מכוונים בעלי המקום (רופא לשעבר ובעליו של קפה 'זליג' הגבעתיימי). ליתר דיוק, משם הם מכוונים. מטרתם היא לקחת את הרמה הגבוהה שמאפיינת את הגלידה האיטלקית (או לפחות את העמדה הרווחת כלפי הגלידה האיטלקית), להוסיף לה את התעוזה הישראלית ולקנח בלא מעט חדשנות, שלטענתם חסרה בעולם הגלידות הישראלי.
האיכות באה לידי ביטוי בנוסחת ייצור הגלידה, שמקורה במפעל איטלקי ושהינה ייחודית בארץ לפראגולה. כיום מדובר בגלידות שמנת, אך בעתיד הלא רחוק תהיינה הגלידות מבוססות על שומן צמחי. מכיוון שהחידוש עוד לא הגיע לארץ, לא יכולתי לערוך השוואה, אבל קשה להתווכח עם הטיעון הבריאותי שנלווה לו (מה גם שהעניין יכול להוות פינוק מרענן עבור שומרי כשרות ורגישים ללקטוז).
גם גלידות היוגורט (מנה קטנה ב-15 שקל, גדולה ב-20 שקל וענקית ב-25 שקל) שמיוצרות במקום, מבטיחות גדולות ונצורות, מאחר ולטענת הבעלים, אלו הגלידות היחידות בארץ שמיוצרות מיוגורט אמיתי ולא מאבקה. אחרי ההבטחה הזו החלטתי לנקוט בצעד נועז, ולראשונה בחיי טעמתי גלידת יוגורט!
ביתוק בתולי-היוגורט שלי היה חוויה נעימה ביותר, מאחר ובהחלט מדובר בטעם מיוחד וטעים, אשר לא במפתיע מזכיר מאד יוגורט. בן הזוג חובב הז'אנר הנהן נמרצות בעוד פיו מלא יוגורט, ובכך סיפק את חותמת האיכות הסופית.
הבטחה נוספת לעתיד שטומנת פראגולה בחובה היא תפריט קינוחים איכותי במיוחד, עליו אמון השף גיא פרנקל (שף קונדיטור בכיר מוסמך, לשעבר שף הבית של DOMO). גם כאן מדובר בסנונית שעוד לא נחתה, אך התוכניות העתידיות מעוררות הרבה תיאבון: שלל עוגות וקינוחים אחרים, כולם מבוססי גלידה.
אז מה יש בינתיים? גלידה. והרבה (מנה קטנה ב-12 שקל, גדולה ב-18 שקל וענקית ב-24 שקל). אנחנו כאמור, הסתפקנו בלא פחות מ-20 טעמים, וסביר להניח שאף יותר. הזכורים לטובה במיוחד היו טעמי החלווה, שוקולד-ייגרמייסטר, שוקולד-אספרסו והסורבטים למיניהם, המבוססים על פרי אמיתי.
כדי לגוון במקצת ביקשנו וקיבלנו גם וופל בלגי, שהגיע אף הוא עם גלידה, והתגלה כפריך ביותר והולם את הגלידה שעליו. כאמור, 20 שקל יחד עם כוס קפה.
נכון לעכשיו פראגולה היא בעיקר הבטחה שממתינה להתממש. אם כל התוכניות ייצאו לפועל, מדובר בגלידריה שתהווה מתחרה עיקשת לטובות שבגלידריות עירנו. כיום מורגש שהמקום עדיין בתקופת הרצה, בדיקות, שינויים ושיפורים. ניכר שהבעלים והעובדים קשובים ללקוחות ושהם עומדים במילתם בכל הנוגע לנכונות להתאים עצמם לדרישות הקהל. יחד עם האיכות שבולטת כבר כיום, מדובר בסיבה מוצדקת לחכות לפריצה הגדולה.