"אם לא נשקיע היום בהיי-טק יברחו המוחות ואנו נחזור לימי הטקסטיל והתפוזים". כך אמר (יום ד', 8.7.09) מנכ"ל איגוד האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס, בדיון היערכות לקראת דיוני התקציב, שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. לדבריו, אם המצב יימשך כמות שהוא, בשנה הקרובה עלולים להיות מפוטרים עוד כ-8,000 אנשי טכנולוגיה עילית (היי-טק), ועוד כ-32 אלף עובדים במעגלים המסייעים לתעשיה וניזונים ממנה.

בדיון השתתפו נציגים רבים מענף הטכנולוגיה העילית, קרנות הון סיכון, נציגי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ונציגי משרדי ממשלה שונים, אשר דנו במצבה של הטכנולוגיה העילית וכיצד ניתן לצאת מחוזקים מהמשבר הנוכחי, אשר לדעת חלק מהנוכחים הוא עוד משבר שממשיך עוד מתקופת משבר הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000.

מנכ"ל חברת גרטנר, ברוך גינדי, הציג בפני הוועדה מצגת אשר בה סקר את מצב שוק הטכנולוגיה העילית היום לעומת תחילת שנות ה-2000. גינדי ציין שכיום יש ירידה של עשרות אחוזים בהיקף התעשיה ויש למעלה מ-20,000 איש בתחום שנמצאים ללא עבודה. כמו-כן, הוא ציין שהמשבר היום לא ניכר על השוק בצורה דרסטית משום שהחברות מנצלות את הרזרבות שלהן, ומייצרות פרויקטים אשר תוקצבו עוד בשנת 2008. את דבריו המשיך מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס, שאמר כי כל דולר שהמדינה משקיעה היא מחזירה ממנו 6 דולר וכי כל השקעה ממשלתית במחקר ופיתוח יוצרת מחקר ופיתוח נוסף. וקס ציין שחוק השקעות ההון כיום לא פונה לטכנולוגיה עילית, אלא על-פי החוק הכסף מופנה למכונות ומבנים ולא להון אנושי.

יוסי שובל, נציג חברת אינטל, אמר שאנו צריכים להפסיק להשוות את ישראל להודו ולסין, אלו מדינות גדולות שאין לישראל את האפשרות להתחרות בכוח האדם העצום שלהן. לדבריו, ישראל צריכה להשוות עצמה למדינות בסדר הגודל שלה.

משתתפי הישיבה ציינו שישראל, למרות מה שנראה כלפי חוץ, נמצאת במשבר בתחום וחייבים להגיע משאבים רבים על-מנת לצאת מחוזקים ממנו.

לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת, ציינה שמשנת 2004 עד היום התעשיה אומנם התרחבה בכ-25% אך בפינלנד היא עלתה בכ-85% ובארה"ב בכ-65%, מה שמראה לטענתה כי ישראל אינה מושפעת ממה שקורה בעולם אלא דווקא ממה שקורה בה עצמה.

"מזהים שווקים חדשים ונכנסים לתחום החלל"

שר המדע, דניאל הרשקוביץ, ציין שכרגע משרדו מנסה להתמודד עם המשבר בשתי דרכים: זיהוי שווקים חדשים וחתימת הסכמי מסגרת עם כמה מדינות, כמו גם כניסה לתחום החלל. לדבריו, ישראל היא אחת משבע מדינות בעולם אשר עוסקת בתחום והיקף המכירות בו הוא למעלה מ-250 מיליארד דולר.

חבר-הכנסת מאיר שטרית (קדימה) שאל את השר האם ניתן בזמן המשבר לכוון יותר משאבים ותקציב לכיוון המחקר בטכנולוגיה העילית ופיתוח חברות הזנק חדשות. הרשקוביץ אמר שיש חשיבות רבה בתיאום בין הגורמים השונים לפיתוח המחקר והפיתוח.

שטרית ציין שהממשלה מקציבה כמיליארד שקל לפיתוח עסקים וצריך למקד את הכסף גם בטכנולוגיה עילית. הוא ביקש מהנוכחים להציג תוכנית אופרטיבית עם נתונים מגובשים על-מנת להצליח ולשכנע את מקבלי ההחלטות בחשיבות התמיכה הכספית גם לענף הטכנולוגיה העילית. לדעתו, יש לדחוף את הנושא כדי שהמבריקים שבישראלים לא יברחו לחו"ל.