צעיר מגוש דן הורשע בתכנון פגיעה בערבים

צעיר מגוש דן הורשע (יום ד', 6.1.10) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במעורבות בתכנון להצית דירות של ערבים בשכונת התקווה. מדובר בהתארגנות נקמה לאחר עימותים בין ערבים ליהודים לפני כשנה בעכו. השופט עודד מודריק דחה את טענות הנאשם אהרוני אליהו כי יש לזכותו מאחר שאינו שונא ערבים, הדירה בסופו של דבר לא הוצתה וכי הבקבוקים המרשיעים לא נמצאו. די בהודאתו של הנאשם על השתלשלות האירועים כדי להרשיעו, קבע השופט.

קיבל פתק עם כתובת של ערבי

הפרשה החלה כאמור זמן קצר לאחר העימותים בעכו. הצעירים המעורבים נפגשו במגרש כדורגל ליד "בית דני" בשכונת התקווה בתל אביב. בסוף המפגש הוחלט על השלכת בקבוקי תבערה לעבר דירות של ערבים בשכונת התקווה. הנאשם הודה כי קיבל פתק עם כתובת של דירה בשכונה בה מתגורר ערבי. הוא איתר את הדירה לאחר מכן הלך לתחנת דלק בסביבה, רכש בנזין לצורך הכנת בקבוקי תבערה. לאחר מכן מילא פלסטיק בבנזין וייצר שני בקבוקי תבערה. בתוך הבקבוקים הונח בד אדום. הבקבוקים הונחו על-ידי הנאשם במקום מסתור בסמוך לדירה שאותה אמור היה להצית. "בסופו של דבר לא ביצע הנאשם את פעולת ההצתה. הלכה למעשה עזב את המקום שבו הטמין את בקבוקי הבנזין ולא חזר לשם עוד".

כאמור, למרות שהמזימה לא יצאה לפועל, אליהו הורשע בקשירת קשר לפשע ממניעים גזעניים ובעבירות של ייצור ונשיאת נשק. השופט כתב כי "אפשר שהנאשם אינו שונא ערבים ואפשר שיש מבין בני המיעוט הערבי שהם חברים או עובדים איתו בצוותא חדא, אך זו עובדה שהוא הסכים לתת ידו לביצוע פשע כלפי ערבים בשל היותם ערבים והסכמתו זו נעשתה במסגרת אותה התכנסות שבה הושגה ההבנה בדבר המטרה האמורה. העובדה שהנאשם אינו שונא ערבים ואין לו דבר נגד מי מהם, כלשונו, לא הניעה אותו להסתייג מן הקשר הפלילי ומכאן אחריותו לדבר".

נשק הוא צירוף של בקבוק ובנזין

אליהו אף הורשע על-פי הודאתו בעבירות נשק. "בקבוק זכוכית כשלעצמו ובנזין כשלעצמו הם כלים וחומרים שמטבע ייצורם לא נועדו לשם פגיעה באדם. אבל המצרף של שני המרכיבים הללו בצירוף פיסת הבד שנועדה לשמש 'פתיל' אשר כוון למטרה של הצתה וודאי עונה להגדרת נשק", כתב השופט.

עוד נדחתה טענת הגנה מן הצדק שהעלה בא-כוחו של אליהו, עו"ד מנחם רובינשטיין. לטענת רובינשטיין העובדה כי יתר המעורבים לא הועמדו לדין מעלה חשד לאכיפה בררנית. השופט דחה את הטענה וקבע כי הסניגור לא ביסס אותה באמצעות ראיות. "הנאשם לא עשה דבר כדי לעמוד בנטל. הוא יכול היה להזמין לעדות את ראש צוות החקירה ולבקש הסבר לממצאי החקירה בעניין אותם החשודים ולקבל את הטעם העומד ביסוד ההימנעות מלהאשים איש מלבד הנאשם. כיון שלא ננקט סעד כזה ולא הובאו ראיות אחרות - עומדת לרשות 'חזקת תקינות' זו חזקה שבעודה שניתן כמון להפריך אותה, אלא שכאמור לא נעשה ניסיון הפרכה מצד הנאשם".