צניחה במכירות הנשק לטורקיה

פקיד במשרד הביטחון בתל אביב אמר לשבועון, כי המכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות לטורקיה ירדו ממיליארד דולר בשנה בתחילת שנות ה-90 ל-100 מיליון דולר בכל אחת משלוש השנים שחלפו.

מה בדיוק קרה? מקור ישראלי המקורב לנושא אמר ל"גלובס", כי זמן קצר לאחר שתע"א ואלביט זכו במכרז של משרד הרכש הטורקי לאספקת המל"טים, ב-2005, דרש הלקוח לפצל את העבודה ולמסור את ייצור המטעדים (payloads) של המל"טים לחברה הטורקית אסלאן.

"לחברות הישראליות היו ספקות מהרגע הראשון", אמר המקור. "מפעל תמ"ם (תעשיית מכשירים מדויקים) של תע"א מייצר מטעדים לכל המל"טים של תע"א וכן מטעדים בשווי עשרות מיליוני דולר למל"טים של חברות אחרות, לרבות מל"ט 'שדו' של AAI. כאשר מכניסים יצרן שלישי, ועוד זר, למערכת, ברור שייווצרו עיכובים ובעיות. המטעד שייצרו הטורקים פשוט לא התאים לחלקי המל"ט שתע"א ואלביט ייצרו". "הטורקים האשימו את הישראלים באי עמידה בלוח הזמנים והם סרבו להכיר בכך ששורש הבעיה היה שהמוצר שלהם לא עלה בקנה אחד עם המפרטים המוסכמים מראש", אמר המקור.

הוא אמר עוד, כי בכל פרויקט מורכב כזה, צבאי או אזרחי, טבעי לגמרי שייתגלעו חילוקי דעות וקשיים במהלך הביצוע.

ראש מינהל הרכש הטורקי אמר, כי היצרנים הסכימו לפצות את טורקיה בכמעט 18 מיליון דולר על העיכובים ועל אי-עמידה בכמה מהמפרטים המקוריים. התשלום יפוצל בין תע"א, אלביט והחברות הטורקיות שהשתתפו בפרויקט, לפי חלקן היחסי בו. הפיצוי ישולם במוצרים ובשירותים, לא במזומן.

אך המקור הישראלי אמר ל"גלובס", כי אנשי שיווק בתעשיות הביטחוניות מדווחים שמערכת ביטחון הטורקית עודה מעוניינת מאוד לרכוש מוצרים ישראלים.

בכל זאת, לפי דיפנס ניוז, אין זו פעם הראשונה שטורקיה קובלת על ביצוע הסכמי הרכש שלה עם ישראל. כאשר שתי המדינות נעשו שותפות אסטרטגיות, באמצע שנות ה-90, נתקלה טורקיה בקשיים במאמציה לרכוש נשק בארה"ב ואירופה. לא אחת הציבו האמריקנים והאירופים מגבלות פוליטיות על מכירות נשק לטורקים. אנקרה פנתה אפוא לישראל וכך נהפכו התעשיות הביטחוניות לספקיות נשק גדולות לצבא הטורקי.

אך כמה עסקות גדולות עם חברות ישראליות, לרבות שדרוג מטוסי קרב וטנקים של צבא טורקיה, הניבו תלונות של הטורקים על פתרונות יקרים לבעיות שצצו במהלך העבודות ועל עיכובים במסירה. מזוית אחרת: הטורקים נתקלים עתה בהרבה פחות מחסומים ברכישות נשק ממקורות מערביים.

מנגד, גורמים רשמיים רבים בישראל מטילים עתה ספק בתבונה של שיתוף טורקיה בטכנולוגיות מודרניות, בשעה שאנקרה נמצאת על מסלול של שיפור יחסים עם אירן וסוריה.

"יש קולות רמים במערכת הביטחון, לא בתעשיות הביטחוניות, ששואלים בקול רם האם עדיין ניתן לראות בטורקיה בעלת ברית אסטרטגית של ישראל", אמר המקור הישראלי ל"גלובס".

ספקות דומים נשמעים בטורקיה. אנליסט באנקרה אמר לדיפנס ניוז, כי קרוב לודאי שטורקיה תימנע אתה במיוחד מעסקות מל"טים עם חברות ישראליות. "למרות שהטורקים מפתחים מל"טים משלהם, יעבור זמן רב עד שהם יוכלו לספק את צרכי הצבא שלהם בתחום זה", אמר האנליסט. "המשמעות היא, שבעתיד הקרוב עשויה טורקיה לבקש סיוע טכנולוגי מספקים זרים כדי לקדם את תעשיית המל"טים שלה, ויש לי ספק רב אם סיוע כזה כזה יירכש אי-פעם מישראל".