מחקר חדש מספק ראיות נוספות לקשר בין דיכאון לקילוגרמים מיותרים סביב המותניים, למרות שלא לגמרי ברור מה הגורם לקשר.
המחקר מעלה אפשרות כי דיכאון גורם לאנשים להעלות קילוגרמים מיותרים דווקא באזור הבטן. ההפך לא נכון: החוקרים גילו כי אנשים הסובלים מעודף משקל לא נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון בהשוואה לאנשים במשקל נורמלי.
את הממצאים פרסמו חוקרים מאוניברסיטת אלבמה שבבירמינגהם, שבדקו נתונים ממחקר בשם "Coronary Artery Risk Development in Young Adults Study", שנעשה לאורך 20 שנה וכלל יותר מ-5,100 גברים ונשים בגילאי 30-18. (המחקר חיפש אחר קשר של סיבה והשפעה בדרך של תצפית בקבוצת אנשים במרווחים קבועים לאורך תקופה ארוכה.)
בין יתר הדברים, החוקרים רצו לגלות אם אנשים מדוכאים נמצאים בסבירות גבוהה יותר להיקף מותניים גדול יותר ול-BMI (מדד מסת הגוף) גבוה יותר וכיצד אלו משתנים עם הזמן.
הם גילו כי לאורך תקופה של 15 שנה, כל משתתפי המחקר העלו במשקל, אך אלו שסבלו מדיכאון העלו במשקל מהר יותר. אלו שבתחילת המחקר דיווחו על רמות גבוהות של דיכאון העלו במשקל בשיעור גבוה מהאחרים, אך אלו שבתחילת המחקר סבלו מעודף משקל לא דיווחו על שינויים בהיבט של דיכאון.
מאחר שהורמון הלחץ קורטיזול קשור לדיכאון ולהשמנה בטנית, החוקרים משערים כי רמות גבוהות שלו יכולות להסביר מדוע אנשים הסובלים מדיכאון נוטים להעלות משקל רב יותר באזור הבטן.
המחקר חשוב משום שלצורך השגת השליטה בהשמנה ובסופו של דבר הורדת הסיכון למחלות הקשורות להשמנה, כדאי לטפל באנשים הסובלים מדיכאון. זוהי סיבה נוספת, לדברי החוקרים, להתייחס לדיכאון בצורה רצינית ולא לחשוב עליו במונחים של בריאות מנטלית בלבד, אלא גם על ההשלכות הפיסיות שיש לבעיות בריאות מנטליות.
ממצאי המחקר פורסמו בגיליון יוני של העיתון האמריקני לבריאות הציבור.
