ועדת שחרורים צבאית אישרה שחרור מוקדם לעאטף זאהר, בעבר אל"ם וכיום טוראי, אשר הורשע בעבירות רבות של אינוס ומעשים מגונים שבוצעו במי ששימשה אז כפקידתו, והפך אותה לשפחת מין שלו.
למרות שלא הביע חרטה על המעשים ולא הודה בהם מעולם אלא הכחיש אותם, ישוחרר זאהר שנה וחצי לפני המועד שנקצב לו.
כזכור, הוא הורשע ונידון לשש שנות מאסר (מתוכן ריצה ארבע שנים וחצי), מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. סניגורו של הנאשם ביקש את שחרורו המוקדם בשל התנהגותו הטובה במתקן הכליאה, ואילו התביעה, שמשמשת כנציגת הפצ"ר בוועדה, התנגדה, בשל העובדה שהוא לא הודה עד היום במעשיו, ובשל כך שעד היום ניכר כי הקצין לא הפנים את חומרת מעשיו והנזק הקשה העלול להיגרם למתלוננת, הקרבן, בשל שחרורו המוקדם. המתלוננת נמצאת כיום בביתה ונזקקת לטיפול.
על השחרור המוקדם הוחלט ברוב של שניים (בהם נציגת שר הביטחון) מול אחד. אל"ם ארז פורת, יושב-ראש ועדת השחרורים ונשיא בית הדין הצבאי במחוז הדרום, שהיה בדעת מיעוט, כתב כי נסיבות המקרה מחייבים דחיית העתירה. לדבריו, זאהר ניצל את מעמדו ומעשיו גורמים לשאט נפש ודי בהם "כדי להדיר שינה מעינינו". הוא ציין כי קבלת הערעור תגרום לפגיעה באמון שרוחש הציבור כלפי מערכת המשפט הצבאית.
אולם דעת הרוב בוועדה, שכללה את נציגת שר הביטחון, אלוף משנה אתי פרץ, ואת נציג הרמטכ"ל סגן אלוף אורן נחמיה, סברה כי זאהר שילם מחיר יקר - איבוד דרגתו ואי יכולתו לשוב לצבא.
את הדיווח פרסמה לראשונה כתבת
קול ישראל כרמלה מנשה.
ועדה שדנה בעבר בעניינו קיבלה את עמדת התביעה והחליטה שלא לקצר את עונשו של הנאשם, הן בשל השיקולים המאפיינים את העבירות שבהן הורשע והן בשל אי עלייתו של הנאשם על דרך של שיקום, הבאה לידי ביטוי בהפנמת חומרת מעשיו והפגיעה הקשה שנגרמה בעקבותיהם למתלוננת.
